רע"א 2122/07 אקטיביטי תיירות ונופש(1996)בע"מ נ. ולדימיר לייבנסון

1.

זוהי בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים ברע"א 2447/06 (כב' סגנית הנשיא י' צור), מיום 4.2.07.

2.

המשיבים הגישו תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המבקשת בה תבעו השבת כספים בשל הפרת הסכם לרכישת יחידת נופש מהמבקשת, במסגרתה ניתן נגדה פסק דין בהעדר הגנה ביום 30.10.05. המבקשת ביקשה לבטל את פסק הדין. רשמת בית משפט השלום בירושלים, ת' נמרודי, נענתה לבקשה בתנאי שהמבקשת תפקיד בקופת בית המשפט ערבון כספי בסכום של 2,500 ₪ ותשלם למשיבים את הוצאות בקשת הביטול בסכום של 2,500 ₪ בתוספת מע"מ, ללא קשר לתוצאות הדיון. תנאים אלה נקבעו כיוון שלא נמצא צידוק לאי הגשת כתב הגנה במועד על ידי המבקשת. על החלטה זו הגישה המבקשת ערעור לבית משפט השלום, בה שבה והעלתה טענות בדבר פגמים שנפלו בהזמנתה לדין שבעטיים, לדעתה, לא היתה צריכה להגיש כתב הגנה. לפיכך, טענה כי לא היה מקום להתנות את ביטול פסק הדין בתנאים. בית משפט השלום (כב' השופט ד' מינץ) דחה את הערעור משקבע כי המבקשת התעלמה במכוון מכתבי בית המשפט במשך כחמישה חודשים, וכי הפגמים שנמצאו בהזמנה לדין שהגישו המשיבים ברי תיקון ואין בהם כדי לפסול אותו או להתעלם ממנו. בית המשפט הוסיף כי חיוב המבקשת בהפקדת ערובה הוא בשיקול דעת בית המשפט אשר איזן בין מחדלי המבקשת ושיקולי הגנתה וכי אין מקום להתערב בהחלטה. המבקשת הגישה בקשת רשות לערער על ההחלטה. בית המשפט המחוזי דחה, כאמור, את הבקשה אף בלא שביקש תשובה ומכאן הבקשה שבפניי.

3.

גם בפניי טוענת המבקשת כי יש לבטל את פסק הדין שניתן נגדה ללא כל תנאי וזאת מאחר ונפל בפסק הדין שניתן נגדה פגם המחייב את ביטולו מן הצדק. המבקשת שבה וטוענת כי לא הוזמנה כדין להגיש כתב הגנה ולכן לא הגישה כתב הגנה שכן לא הייתה צריכה לעשות כן. המבקשת מפרטת את הפגמים שנפלו בהזמנתה לדין ובהם העדר חתימת פקיד בית משפט; העדר תאריך והעדר ציון כלפי מי מופנית ההזמנה. בהזמנה אף מצוין כי התביעה הוגשה בבית משפט השלום בראשון-לציון בעוד בפועל היא הוגשה בירושלים. לדעת המבקשת פגמים אלה הופכים את ההזמנה לדין למסמך סתם, ומאחר ולא הוזמנה כדין לא הגישה כתב הגנה. המבקשת טוענת כי אין בידיעתה על הגשת כתב התביעה כדי לשנות מן המסקנה כי לא היה עליה להגיש כתב הגנה. היא מבקשת לגזור גזירה שווה מההלכות בעניין ביצוע שטרות.

4.

עיינתי בבקשה על נספחיה וכן בהחלטות הערכאות דלמטה. כידוע, רשות ערעור בגלגול שלישי ניתנת רק בעניין בעל חשיבות משפטית או ציבורית החורגת ממחלוקת הצדדים הישירים. כאן מדובר אפילו

ב"גלגול רביעי", ולא מצאתי כי המקרה שלפניי מצדיק מתן רשות לערער (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 126 (1982)). בית משפט זה נחלק בין "גישת ההמצאה" ל"גישת הידיעה", אך אין כאן המקום להיכנס לעובי הקורה של מחלוקת זו, שכן גם לשיטת המחזיקים ב"גישת ההמצאה", שמקפידה על דרישות ההמצאה כדין ולא מסתמכת על ידיעתו בפועל של בעל הדין, ישנם חריגים שיצדיקו סטייה מהכללים. כך למשל, פגמים טכניים ומינוריים יצדיקו סטייה מ"גישת ההמצאה", וכן ידיעה על קיומו של כתב בי-דין במהלך תקופה ארוכה מאוד שמצביעה על חוסר תום-לב מצידו של הטוען לאי המצאה כדין (ראו לאחרונה החלטתו של הרשם י' מרזל ברע"א 11286/05 זמיר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 8.7.07)). נראה כי שני החריגים מתקיימים במקרה דנן, ומכל מקום הקביעה בעניין זה נתונה לשיקול דעתה של הרשמת ואין מקום להתערב בכך במסגרת זו. באשר לשאלת ביטול פסק הדין לפי שיקול דעת, הרי שרשאית הייתה רשמת בית המשפט להתנות את ביטול פסק הדין בהפקדת ערבון ובתשלום הוצאות, כפי שעשתה, וזאת על יסוד האמור בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, המקנה לה שיקול דעת באם להיענות לבקשה לביטול פסק דין ובאילו תנאים. לא מצאתי כל עילה להתערבות בסמכות הרשמת, בוודאי לא בערכאה זו.

לאור כל האמור לעיל דין הבקשה להידחות. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.