רע"א 2143/12 שאול ויסמן נ. מנהל בתי המשפט ,השופט משה גל

1.

מונחת לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי במחוז מרכז מיום 26.2.2012 ברע"א 44959-02-12 (כב' השופטת ו' פלאוט ), במסגרתו נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה מיום 17.1.2012 (כב' השופטת א' רוטקופף ), אשר דחה את ערעור המבקש על החלטת רשמת בית משפט השלום בפתח תקווה מיום 6.11.2011 בת"א 1285-04-11 (כב' הרשמת ע' אייזדורפר ).

2.

מהאמור במסמכים שלפני, עולה הרקע העובדתי הבא: המבקש הגיש לבית משפט השלום בתל אביב תביעה נגד המשיבים, בגדרה טען כי הליכים שניהל בבתי המשפט נוהלו שלא כדין, ללא קיומם של יפויי כוח כשרים, תוך פסיקת הוצאות לטובת הצדדים שכנגד, דחיית בקשות המבקש על הסף ומתן אפשרות תיקון כתבי טענות לצדדים אחרים מבלי שנתבקש בית המשפט לכך. המבקש בתביעתו אמנם הכיר בחסינותם של המשיבים מכח סעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], אך טען כי הנהלת בתי המשפט אינה חוסה תחת ההגנה האמורה, וממילא אין למשיבים חסינות בשל הפרת חובה חקוקה.

ביום 9.5.2011 הגישה באת-כח המשיבים, היא פרקליטות מחוז תל אביב, בקשת ארכה להגשת כתב הגנה עד להכרעת נשיאת בית המשפט העליון בבקשת הפרקליטות להעברת מקום דיון. ביום 15.5.2011 התנגד המבקש לבקשת הארכה. באותו היום קיבל כב' הרשם י' נמרודי את הבקשה, והתיר למשיבים להגיש את כתב הגנתם 30 ימים לאחר מתן ההחלטה על ידי נשיאת בית המשפט העליון. ביום 21.7.2011 החליטה הנשיאה ד' ביניש כי ההליך יידון בבית משפט השלום בפתח תקווה. ביום 4.10.2011 הגישו המשיבים בקשה לסילוק התביעה על הסף בשל חסינותם, ולחילופין בקשה להארכת מועד הגשת כתב ההגנה עד לאחר מתן ההחלטה בבקשת הסילוק. תגובת המבקש לבקשה זו לא נתקבלה, ותחת זאת הוגשו על ידו 4 בקשות למתן פסק דין בהיעדר הגנה, אשר נדחו. ביום 6.11.2011 הגיש המבקש בקשה חמישית במספר למתן החלטה בהיעדר הגנה בשל אי הגשת כתב הגנה במועד, אותה הכתיר כ"בקשה לעיון מחדש". באותו היום דחה בית משפט השלום בפתח תקווה את הבקשה במתכונת שהוגשה (כב' הרשמת ע' אייזדורפר ), תוך קביעה כי "מותב זה אינו יושב כערכאת ערעור על עצמו". ערעור המבקש על החלטת כב' הרשמת אייזדורפר הוגש, כמצוות התקנות, לבית משפט השלום בפתח תקווה, אשר דחה את הערעור ביום 17.1.2012 (כב' השופטת א' רוטקופף ). בקשת רשות ערעור על פסק דין אחרון זה, נדחתה אף היא ביום 26.2.2012 (כב' השופטת ו' פלאוט ). הבקשה שלפני מופנית כלפי החלטה זו.

3.

מבלי להידרש לטענות העולות בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בשל התפתחות דיונית. מעיון בחומר שלפני, כמו גם במערכת נט המשפט, עולה כי ביום 2.2.2012 נדחתה על הסף תביעתו של המבקש בבית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופטת א' רוטקופף ) הן בשל ההגנה הקבועה בסעיף 8 לפקודת הנזיקין והן לגופו של עניין. משניתן פסק דין, הסתיים הטיפול בתיק, וכל החלטות הביניים שניתנו בתיק "נבלעות" במסגרת פסק הדין הסופי. כדברי השופט מ' חשין

בע"א 676/90 מיטב הנדסה בע"מ נ' מדינת ישראל , פ"ד מו (4) (1992):

"במקום שבעל דין מערער ברשות על החלטה שניתנה בהליך ביניים מסויים, ועד שבית משפט שלערעור מכריע בערעור נותן בית משפט קמא פסק-דין סופי בהליך העיקרי, נעלם כמו מעצמו ערעור הביניים על החלטת הביניים; על בעל הדין הנפגע, אם יאבה, להגיש ערעור על פסק-הדין הסופי, ואם ירצה יכלול בו אף ערעור על החלטת הביניים שרואים אותה כנבלעת בפסק-הדין הסופי (וראו והשוו: י' זוסמן

סדרי הדין האזרחי

(מהדורה 6, ש' לוין עורך, 724 (1991); רע"א 8629/08 דני עטר נ' יעל אשל

(5.10.2011))".

הנה כי כן, החלטת בית משפט השלום הדוחה את בקשת המבקש למתן פסק דין בהיעדר הגנה, "נבלעה" בתוך פסק דינו הסופי של בית המשפט. זאת, אף אם הגיש עליה המבקש ערעור ובקשת רשות ערעור. כפי שנקבע, ככל שחפץ המבקש, ומבלי שיש בדברים אלה משום המלצה, יוכל המבקש להביע את הסתייגותו מההחלטה האמורה במסגרת ערעור על פסק הדין כולו, בהתאם לדין ולסדרי הדין. משהגעתי לתוצאה זו, אין מקום לדון בבקשת המבקש לעיכוב ביצוע.

4.

אשר על כן, הבקשה נדחית. בהיעדר תגובה אין צו להוצאות.