רע"א 2145/12 יצחק גלאם נ. מדינת ישראל באמצעות מיהל מקרקעי ישראל

א.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (הנשיא אלון) ברע"א 46461-10-11 מיום 12.2.12, שבגדרו נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום באשדוד (השופט ברגנר) בת"א 1874/09 מיום 4.10.11. עניינה של הבקשה ביטול פסק דין שניתן בהיעדר.

ב.

כנגד המבקש ואחרים הוגשה תביעה לפינוים ממקרקעי ציבור, שאליהם פלשו כנטען שלא כדין. עד למועד הדיון הראשון בתביעה לא הגיש המבקש בקשת רשות להתגונן ואף לא התייצב לדיון. במועד הדיון המתוכנן (16.2.11) ניתן פסק דין בהעדרו (על-ידי הרשם בוקר). ביום 19.1.11 נערך הסדר פשרה בין המשיבה למבקש, שלפיו יבוטל פסק הדין שניתן בהעדר, והמבקש יצטרף להליך העיקרי. בהסכם הפשרה צוין, כי

יתקיים

דיון ביום 25.9.11 . להסכם הפשרה ניתן תוקף של פסק דין ביום 4.9.11. חרף ההסדר שעליו חתם, לא הופיע המבקש לישיבה ב-25.9.11 ולא הגיש בקשת רשות להתגונן. בית משפט השלום (השופט ברגנר) נתן פסק דין נגדו בהיעדרו בהיעדר בקשת רשות להתגונן. בית משפט השלום דחה ביום 4.10.11 את עתירת המבקש לבטל את פסק הדין שניתן נגדו.

ג.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש, ועשה כן מבלי לבקש את תגובת המשיבה. צוין, כי המבקש נמנע משך חודשים מהגשת בקשת רשות להתגונן, וכן לא התיצב הן במועד הדיון הראשון והן במועד הנוסף. נקבע, כי לא היתה הצדקה למחדלו של המבקש באי הגשת בקשת רשות להתגונן ובאי ההתייצבות השיטתית למועדי הדיון. כן צוין, שלא הופקדה ערובה בהתאם להוראות בית המשפט המחוזי, גם לאחר שבית המשפט נתן החלטה כי על זו להיות מופקדת עד ליום 10.1.12. מכאן הבקשה הנוכחית.

ד.

בבקשה נטען, כי החלטת בית המשפט המחוזי לעניין הערובה נשלחה לכתובת שגויה. כן שגה בית המשפט

באשר למועד החתימה על הסכם הפשרה, ועל כן גם שגה

כאשר קבע כי המועד להגשת הרשות להתגונן חלף. צוין עוד, כי בא כוח המבקש לא קיבל זימון לדיון שהתקיים ביום 25.9.11, ועל כן לא נרשם הדבר ביומנו, ולא קיבל זימון אף לדיון הראשון. נטען, כי שגה בית המשפט משלא נתן משקל לטענות ההגנה של המבקש; ולבסוף - כי ניתן היה לרפא את הפגמים שנפלו באמצעות הטלת הוצאות.

ה.

לאחר העיון, אין בידי להיעתר לבקשה. רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת רק במקרים שבהם מתעוררת שאלה משפטית חשובה החורגת ממחלוקת הצדדים. המקרה שלפנינו במובהק אינו בא בקהלם של אלה (ראו בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128). בעניינים דיוניים כגון דא ממעט בית משפט זה להתערב בגלגול שלישי; (רע"א 3133/04 רחמים שמואל נ' הדסה נעורים (לא פורסם); ראו גם רע"א 2340/96 יעיש יהושע נ' "ציון" - חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם)).

ו.

לעיצומם של דברים יצוין, כי משבאים לבקש ביטולו של פסק דין שניתן בהיעדר אחד הצדדים, על המבקש להסביר את סיבת מחדלו ואת סיכויי הצלחתו; חשובה יותר שאלת הסיכויים (ראו ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי , פ"ד ח' 395, 397 (השופט - כתארו אז - זוסמן); כן ראו זוסמן, סדרי הדין האזרחי מה' 7 (בעריכת ש' לוין) , ס' 575 בעמ' 738; א' גורן

סוגיות בסדר דין אזרחי (מה' 10- תשס"ט) 369). בענייננו, בנסיבות שנוצרו דעתי כדעת בית המשפט המחוזי. אמנם המבקש מציג הסברים לכל אחד מן המחדלים, אך חלקם - בודאי - אינו משכנע, שהרי משנקבע המועד 25.9.11 בנוכחות המבקש בעת הפשרה, אין הסבר של ממש מדוע לא כובד; אין צורך בזימון במקרה כזה. התנהלות המבקש אינה מעידה איפוא על כיבוד ראוי של בית המשפט והחלטותיו. כזכור למועד הדיון הראשון שקדם לכך לא התייצב המבקש ולא הגיש בקשת רשות להתגונן; גם מן ההחלטה להפקדת ערובה התעלם. במצב דברים זה חוששני כי אין לו להלין אלא על עצמו.

ז.

איני נעתר איפוא לבקשה.