רע"א 2169/03 החברה לתפעול החוף השקט 1998 בע"מ נ. ג'מיל עבדאללה אטריק

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ר' אליעז) לפיה הותרה הגשת קלטת וידאו מטעם המשיב 1 כראייה.

המשיב 1 הגיש תביעה נגד המבקשות ונגד המשיבות 2 ו-3 לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מאירוע טביעה אשר הותיר אותו במצב של "צמח". במסגרת תביעה זו, ביקש המשיב 1 להציג בבית המשפט קמא קלטת וידאו המתעדת את חייהם היומיומיים שלו ושל בני משפחתו, ואת הטיפול שהאחרונים נאלצים להעניק לו. בתצהיר העדות הראשית של אביו של המשיב נכתב כי קלטת זו צולמה על ידו. ואולם, במהלך חקירתו של אחי המשיב, הסתבר כי הוא אשר צילם את הקלטת. למרות זאת, כשנחקר האח בחקירה ראשית ונגדית, לא נשאל לגבי הקלטת. בחקירה חוזרת שנערכה לו, ביקש בא כוח המשיב לראשונה להגיש את הקלטת. בית המשפט אישר את הגשת הקלטת, על אף התנגדות המבקשות, וכן התיר לבאי כוח הצדדים לחקור את העד אודות הקלטת. כנגד החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור.

2.המבקשות טוענות כי שגה בית המשפט קמא כשהתיר הגשתה של הקלטת במהלך חקירתו החוזרת של העד. בית המשפט שגה גם, לשיטתן, בהתירו הגשת הקלטת מבלי שהוכחו תחילה, על ידי התובע, התנאים המקדמיים הקבועים בחוק ובהלכה להגשת הקלטת כראייה. משום כך לא הוכיח כלל המשיב את מהימנותה של הקלטת. זאת ועוד, בית המשפט צריך היה, לדעתן, למנוע את הגשת הקלטת מפני שבחקירתו הנגדית של העד נתברר כי אין המדובר בקלטת המקורית. לעמדת המבקשות הצטרפה המשיבה 3, בעוד שהמשיבה 2 הסכימה לטיעוניהן אך ביכרה לשמור טענותיה בעניין זה לשלב הסכומים ולשלב הערעור.

בתשובתו, תומך המשיב 1 בהכרעת בית המשפט קמא. הוא טוען כי לא ציין בכתב התביעה מי הוא זה אשר צילם את הקלטת נשוא הבקשה כיוון שלא ייחס חשיבות לשאלה זו. כך מסביר הוא גם את הטעות בייחוס צילום הקלטת לאב. זאת, היות שברור לכל, לשיטת המשיב 1, כי הקלטת צולמה כאשר המצולמים יודעים כי הם מוסרטים, ולא היה כל ניסיון לטעון אחרת. משום כך אין לייחס חשיבות רבה לשאלת האמינות הטכנית של הקלטת - כשאין חולק על יכולת המשיב 1 ובני משפחתו לביים את שנראה בה. משבחרו המבקשות שלא לטעון כך, אל להן לנסות ולפסול את הקלטת מטעמים פרוצדורליים. אשר לשאלה בדבר מקוריות הקלטת, טבעי, כך לשיטתו, שהעד לא יכל לזהות בין מספר קלטות זהות - שהוגשו לבית המשפט ולצדדים - איזוהי המקורית. בסופו של דבר, מספר המשיב 1, זוהתה הקלטת המקורית. המשיב 1 גם מדגיש כי המבקשות חקרו באריכות את העד על הקלטת, ולכן אין לומר כי לא ניתנה להן הזדמנות להטיל דופי במהימנותה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות שהוגשו הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות. אף לו הייתי מוצא כי התנהלותו של המשיב 1 ביחס להצגת הקלטת לקתה במספר פגמים, אין בפגמים אלה כדי כשלעצמם להביא לפסילתה של הקלטת. ובכך איני מביע עמדה בשאלה, שלא באה לדיון בפני, שעניינה – האם כוללת הקלטת עדות מפי השמועה. למבקשות ניתנה אפשרות לחקור את העד על הקלטת שצילם, ובית המשפט יהא רשאי להתחשב בטענותיהן שלהן, כמו גם בטענות המשיב 1, לעניין האותנטיות של הקלטת.

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשות יישאו בהוצאות המשיב 1 בסך 10,000 ש"ח.