פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2174/19
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
ניסים הראל
נ ג ד
המשיבה:
עיריית תל אביב-יפו
בקשת רשות לערער על
פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט י' אטדגי) בע"ר
52982-11-18 מיום 25.2.2019 ובקשה להארכת מועד להפקדת עירבון בבית המשפט המחוזי
בשם המבקש:
עו"ד ענת אסייאג
החלטה
1.
המבקש הגיש המרצת פתיחה נגד המשיבה, שבגדרה ביקש לבטל הערת אזהרה שנרשמה לטובת המשיבה בשנת 2005 על דירה – בשל עיקול שהוטל בגין חוב ארנונה של אמו. המבקש טען כי רכש את הדירה מהוריו עוד ב-1995. בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת הבכירה א' פרוסט-פרנקל ) דחה את התובענה ביום 2.7.2017 וקבע כי עסקת המכר של הדירה משנת 1995 בטלה. המבקש ערער על פסק הדין ונקבע כי עליו להפקיד עירבון בסך 20,000 ש"ח. המבקש הגיש בקשה לפטור מעירבון וזו נדחתה בהחלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' הרשם נ' שילה ) מיום 8.10.2018. נקבע כי המבקש אמנם מיוצג על ידי הסיוע המשפטי – עניין המעיד על מצבו הכלכלי הקשה – אך פטור מעירבון מחייב להראות גם כי אין בידו לקבל סיוע מבני משפחתו. נקבע כי המבקש לא טען כך ולא הוכיח זאת ולכן דין הבקשה להידחות. המבקש הגיש "בקשה מתוקנת", אשר נדחתה גם היא ביום 18.11.2018 (להלן ביחד: החלטות הרשם ). נקבע כי לא ניתן להגיש בקשה מתוקנת שהיא בבחינת "מקצה שיפורים" לאחר שנדחתה הבקשה הקודמת. נוסף על כך נקבע כי גם לגוף העניין דין הבקשה להידחות שכן למבקש שני נכסי נדל"ן בתל אביב – הנכס נושא הערעור ונכס נוסף (להלן: הנכסים ). המבקש לא הכחיש זאת ומכאן שביכולתו לממש את אחד הנכסים או לשעבדו תמורת הלוואה. עוד נקבע כי סיכויי הערעור אינם גבוהים. נקבע כי הערעור יירשם לדחייה אם העירבון לא יופקד עד ליום 18.12.2018.
2.
המבקש ערער על החלטות הרשם. בית המשפט המחוזי (כב' השופט י' אטדגי ) דחה את הערעור ביום 24.2.2019. נקבע כי בבקשה לפטור מעירבון נדרש המבקש לפרט את מלוא המידע בדבר יכולתו הכלכלית. המבקש לא עשה כן, וגם כשהתבררה עובדת קיומם של הנכסים המבקש לא סיפק הסברים מספקים. בית המשפט שב וקבע כי לעניין אין די בהצבעה על זכאות לסיוע משפטי. כמו כן, נקבע כי סיכויי הערעור אינם טובים – שכן מדובר בטענות הנסובות על ממצאים עובדתיים.
3.
להשלמת התמונה יצוין כי מעיון בנט-המשפט עולה כי המבקש ביקש ביום 20.3.2019 להאריך את המועד להפקדת העירבון עד להגשת בקשת הרשות לערער שלפניי. בית המשפט המחוזי (כב' הרשמת ר' ערקובי ) קבע בו ביום כי משום שהבקשה הוגשה ביום האחרון שנקבע להפקדת העירבון, אין להאריך את המועד ללא תגובת המשיבה – וזו התבקשה תוך 10 ימים.
4.
מכאן בקשת הרשות לערער שלפניי, שהוגשה היום – 25.3.2019 – חודש ימים לאחר שניתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי, ו-5 ימים לאחר שבית המשפט המחוזי לא ראה להאריך את המועד ללא תגובה. בצד הבקשה הוגשה בקשה להארכת מועד של הפקדת העירבון שאינה אלא בקשה לסעד זמני בערעור. המבקש טוען כי אין לו זכויות בנכסים הניתנות למימוש. אשר לנכס נושא הערעור, הרי שבהתאם לפסק הדין של בית משפט השלום, אין לו זכויות והוא אינו יכול לשעבדן. אשר לנכס הנוסף, המבקש טוען כי יש לו זכות אובליגטורית במחצית הנכס בלבד, שאינה ניתנת למימוש בעת הנוכחית. עוד מוסיף המבקש כי סיכויי הערעור טובים, שכן המשיבה לא ביססה את טענותיה.
5.
דין הבקשה להידחות. כידוע, בקשת רשות לערער על פסק דין בערעור על החלטת רשם שלא לפטור מהפקדת עירבון היא "גלגול שלישי" של אותו עניין ( רע"א 121/12
פלקסר נ' בנק אוצר החייל בע''מ , פסקה 10 (4.6.2012)). המבקש לא הציג כל טענה עקרונית החורגת מנסיבות המקרה הקונקרטיות שבכוחה להצדיק רשות לערער ב"גלגול שלישי" על פי אמות המידה המקובלות (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982); בע"ם 550/14 פלוני נ' פלונית , פסקה 3 (3.3.2014)).
בקשת הרשות לערער נדחית אפוא ומאליה נדחית הבקשה לסעד זמני בערעור. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ח באדר
ב התשע"ט (25.3.2019).
ש ו פ ט