רע"א 2186/08 אביבה דרדיקמן נ. אליעזר זילברמן

לפניי בקשה לפטור מערבון ובקשה להגדלת סכום הערבון.

1.

ההליך נסוב על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו לאשר פסק בוררות שניתן בין הצדדים, לפיו חויבה המבקשת לשלם למשיב סך של כ-215,000 $. בבקשה לפטור מהפקדת ערבון טוענת המבקשת כי היא אישה קשישה, אינה עובדת, אין לה מקורות הכנסה ומצבה הכספי אינו שפיר. לדבריה, הנכס היחיד המצוי בידיה כיום הוא מחצית משרד בבורסת היהלומים הישראלית, אשר עוקל על ידי המשיב במסגרת ההליכים שהתקיימו בבית המשפט קמא. המשיב, מנגד, מתנגד לכך שהמבקשת תופטר מהפקדת ערבון ומבקש להורות על הגדלת סכום הערבון לסך של 81,200 ₪. לטענתו, בשנת 2006 מכרה המבקשת שני נכסי נדל"ן יקרי ערך ומאז מתן פסק הבוררות לא שילמה למשיב ולו שקל. את הבקשה להגדלת סכום הערבון משתית המשיב על שני אדנים. האחד, פסיקת ההוצאות לחובת המבקשת בבית המשפט המחוזי, בסך 40,000 ₪, אותם לטענתו היא טרם שילמה. השני, קביעת ערבון בהליך קודם בו נקטה המבקשת (ע"א 169/08) על ידי המזכיר הראשי על סך של 35,000 ₪.

2.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר המצוי בתיק, וכן בע"א 169/08, באתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את שתי הבקשות, תוך הותרת סכום הערבון שנקבע על כנו. על בעל דין המבקש פטור מהפקדת ערבון או הפחתתו, תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי הוא לא יוכל לגבות את הוצאותיו, אם ייפסקו כאלה, מוטל הנטל לפרוש לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית אשר תצדיק זאת. נטל זה גובר שעה שמבקש הפטור לא שילם את ההוצאות בהן חויב בבית המשפט קמא, כפי שלטענת המשיב אירע במקרה דנן. המבקשת לא עמדה בנטל זה. בקשתה אינה כוללת פירוט של הכנסותיה, לרבות הכנסות מקצבאות. היא אינה כוללת פירוט של נכסיה, ובכלל זה נכסים פיננסיים כגון פיקדונות וחסכונות. מלבד תצהיר של המבקשת לא צורף לבקשה ולו בדל אסמכתא אשר עשוי לשפוך אור על מצבה הכלכלי. לא הוצג כל תיעוד בדבר רכושה והכנסותיה, לא הוצגו דפי חשבון בנק, חשבונות שוטפים או מסמכים אחרים אשר עשויים ללמד על מצבה הכלכלי. בבקשה גם לא הובהר מדוע אין באפשרות המבקשת להסתייע בקרובים לצורך גיוס סכום הערבון. לבסוף, לא הובהר מניין משגת ידה של המבקשת לממן את ייצוגה המשפטי, הן בהליך שבכותרת, והן בהליכים שהתנהלו בבית המשפט המחוזי. במצב דברים זה, לא ניתן להיעתר לבקשה לפטור מערבון או להפחתתו.

3.

אשר לבקשה להגדלת סכום הערבון, לא מצאתי יסוד להגדלת הערבון כפי שמבקש המשיב. הערבון המופקד בהליך שבכותרת, תכליתו להבטיח את יכולתו של בעל הדין להיפרע בגין הוצאותיו בהליך הערעורי בלבד, ככל שייפסקו. הערבון לא נועד להבטיח את יכולתו של בעל הדין להיפרע בגין הוצאותיו בהליכים קודמים. ממילא לא ניתן יהא לחלט את הערבון בגין חוב הוצאות בהליכים שהתקיימו בפני בית המשפט קמא (ראו, למשל, ע"א 3049/06 מינס נ' שרגא דן (לא פורסם, 15.4.2007). סכום הערבון שנקבע משקף את גובה הערבון המקובל בדרך כלל בסוג ההליך הנידון וזאת בהתחשב בהיקפו של ההליך, במידת מורכבותו, במספר המשיבים ובשיעור ההוצאות הצפוי אם ההליך ייכשל. אמנם יש ליתן משקל גם לסכום ההוצאות שנפסקו בבית המשפט קמא, אך לא שוכנעתי כי הדבר מחייב הגדלה של סכום הערבון, בשים לב לכלל נסיבות העניין. אשר לטענה כי בהליך ערעורי אחר חויבה המבקשת בהפקדת ערבון בסך 35,000 ₪ , מאחר שאותו הליך הוגש כערעור בזכות, על כל המשתמע מכך לעניין היקף הדיון הצפוי, אין לגזור גזירה שווה מסכום הערבון באותו הליך לסכום הערבון בהליך שבכותרת, מה גם שאותו הליך נמחק בטרם התבררה בקשת המבקשת להפחתת סכום הערבון.

סיכומו של דבר, הערבון שנקבע יופקד תוך 15 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא- ירשם ההליך לדחייה ללא צורך במתן הודעה נוספת.