רע"א 2199-23 רע"א 2199-23

המבקש הגיש תביעה נגד המשיבים בבית משפט השלום. המבקש חויב להפקיד ערובה להוצאותיהם. על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, כפי הנראה בלא לשלם את האגרה ולהפקיד את הערובה, וניתנה החלטת רשם כי אם לא יעשה כן, ההליך יימחק. על כך הגיש המבקש ערעור רשם (לטענת המשיבה, רק לאחר שנמחק ההליך), ובו טען כי בהליך ערעורי על החלטה בעניין ערובה אין לדרוש ערובה, מאחר שנוצר, לדבריו, "לופ משפטי" שבו מי שאין לו כסף להפקדת ערובה נדרש להפקיד ערובה כדי להוכיח זאת. הערעור נדחה מן הטעם שהמבקש לא הגיש בקשה לפטור מערובה אם סבר כי מתקיימים התנאים לכך, ומן הטעם שההחלטה של בית משפט השלום לא ניתנה עקב מצבו הכלכלי אלא עקב התנהלותו.

מכאן ההליך שבכותרת. בגדרו הגיש המבקש שוב בקשה לפטור מערובה, זו הבקשה שלפניי, בנימוק של "לופ משפטי".

המשיבים התנגדו לבקשה. לטענתם, המבקש הוא בעל יכולות כספיות, וזאת הם מבקשים ללמוד מהצהרתו; ממסמכים שהוצגו בהליכים קודמים; מהחלטה בבקשה אחרת לפטור; ומכך שהמבקש לא צירף לבקשתו כל מסמך אשר יכול להצביע על חוסר יכולת כלכלית. המשיבים טענו עוד כי סיכויי ההליך נמוכים.

עיינתי בבקשה ובתשובה. אכן, לעיתים ניתן בבית משפט זה פטור מתשלום ערובה או הפחתת סכום הערובה במסגרת הליכים שעניינם השגה ערעורית על החלטות המחייבות תשלום אגרה או ערובה. זאת, על מנת להימנע מיצירת "מעגל שוטה דיוני", שבו יש לשלם או להפקיד כספים על מנת להוכיח חוסר יכולת כלכלית (ראו, מבין רבים אחרים, בע"מ 5586/21 פלונית נ' פלוני (14.9.2021); רע"א 5093/22 זוהר נ' בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ (23.11.2022)). עם זאת, הנמקה זו מתמקדת בעיקרה, בטענות לחוסר יכולת כלכלית. בענייננו, אין המדובר בהחלטה שהתבססה על חוסר יכולת כלכלית, וגם בבקשה הנוכחית המבקש לא טען דבר בעניין זה. בנסיבות אלה, אין הצדקה להיעתר לבקשה למתן פטור מלא.

עם זאת, מצאתי להיעתר לבקשה באופן חלקי וזאת לנוכח אי אלו טענות שעלו בהליכים השונים בדבר יכולתו הכלכלית של המבקש, אשר באו לידי ביטוי בנספח 1 לתשובה שבכותרת. בנסיבות אלה, המבקש יהיה פטור מתשלום האגרה ויפקיד ערובה בסך של 6,000 ש"ח עד ליום 21.4.2023, שאחרת ההליך עשוי להימחק ללא צורך בהודעה נוספת.