רע"א 5093-22 רע"א 5093-22

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי באר שבע (השופט ג' גדעון), מיום 10.7.2022, בע"א 51531-02-22. במסגרת ההחלטה נושא הבקשה נדחתה בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 20.3.2022, בה התקבלה בחלקה בקשת המבקש למתן פטור מתשלום אגרה ולהפחתת סכום הערבון.

רקע הדברים

1.ביום 30.11.2021 ניתן פסק דינו של בית משפט השלום באשדוד (השופטת ע' אייזדרופר) בעש"א 1156-08-21 ובעש"א 5250-11-21, במסגרתו נדחו ערעורי המבקש לפי לסעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981, בגין החלטת המשיב, בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ, לסרב לפרוע 18 שיקים מחשבון המבקש, ובגין החלטתו הצפויה לסרב לפרוע 6 שיקים עתידיים נוספים.

2.ביום 22.2.2022 הגיש המבקש ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי באר שבע. בצד הערעור, הגיש המבקש בקשה לפטור מאגרת בית משפט ומהפקדת ערבון. בבקשתו טען המבקש כי הינו חייל המשתכר משכורת בסך של 950 ש"ח בחודש וכי אין ביכולתו לשאת בתשלום הסכומים האמורים. המערער הוסיף כי הוא אינו יכול להיעזר בהוריו לצורך תשלום הסכומים האמורים, שכן אמו, עמה הוא מתגורר, סובלת מנכות ומכלכלת את עצמה אך מקצבת נכות כללית וקצבת שארים; וכי עד לאחרונה התנהלו בענייניה של אמו הליכי חדלות פירעון, אשר אך לאחרונה ניתן במסגרתם צו הפטר.

3.המשיב התנגד לבקשת המבקש וטען כי לבקשה הנ"ל לא צורף תצהיר כדי לתמוך בנטען במסגרתה, וכי ממילא המדובר בערעור סרק שסיכויי קבלתו נמוכים ואינם מצדיקים קבלת בקשה לפטור מאגרה ומהפקדת ערבון.

4.ביום 20.3.2022 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט ג' גדעון) בע"א 51531-02-22, בגדרה התקבלה בחלקה בקשת המבקש. בית המשפט המחוזי ציין כי אמנם סיכויי הערעור להתקבל אינם נראים על פניהם כגבוהים, אך כי מצבו הכלכלי של המבקש, שהינו חייל בשירות חובה, אינו מאפשר את תשלום האגרה ואת הפקדת סכום הערבון במלואם. עוד ציין בית המשפט כי נוכח מצבה הכלכלי של אמו, לא יוכל המבקש לגייס את הסכומים האמורים במלואם גם בסיועה. על רקע האמור, ובשקלול הנתונים שלעיל, קבע בית המשפט המחוזי כי המבקש פטור תשלום אגרת הערעור וכי סכום הערבון שעל המבקש להפקיד יופחת לסך של 2,000 ש"ח.

5.המבקש לא השלים עם ההחלטה הנ"ל, וביום 19.4.2022 הוגשה על ידו בקשה לעיון חוזר. ביום 3.5.2022 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לעיון חוזר, וציין כי בהעדר שינוי נסיבות או מידע שלא הובא בפניו בגדר הבקשה המקורית לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון, הדרך להשיג על ההחלטה הנדונה היא בהגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט המחוזי הוסיף כי ככל שאכן קיים מידע רלוונטי שלא הובא בפניו, רשאי המבקש לתקן את בקשתו ולהגישה מחדש בתוך 7 ימים.

6.ביום 10.7.2022, לאחר שהוגשה בקשה מתוקנת על ידי המבקש, תשובה מטעם המשיב, ותגובה לתשובה מטעם המבקש, ניתנה החלטת בית המשפט ובה נדחתה אף הבקשה המתוקנת לעיון מחדש. בהחלטתו ציין בית המשפט קמא כי הבקשה המתוקנת אינה מגלה כל עובדה שלא פורטה כבר במסגרת הבקשה המקורית, כך שאין הוא מוצא לשנות מהחלטתו מיום 20.3.2022.

על החלטה זו הוגשה הבקשה שבפניי.

טענת הצדדים

7.במסגרת הבקשה דנן, אשר המבקש הגיש בעצמו וללא ייצוג, חוזר האחרון על הטיעונים שטען בפני בית המשפט המחוזי, וטוען עתה כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להפקיד אף את סכום הערבון שנקבע בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 20.3.2022. המבקש מוסיף כי משמעות הדבר הינה חסימת גישתו לבית המשפט, אך בשל היותו דל אמצעים.

8.לאחר שהוריתי למשיב להגיש תשובה לבקשה דנן, הגיש המשיב את תשובתו ובה טען כי דין הבקשה להידחות משום שלשיטתו המבקש אינו עומד בתנאים הנדרשים לצורך קבלת פטור מהפקדת ערובה. כך, נטען כי המבקש לא עמד בנטל להוכיח כי הוא אכן חסר יכולת כלכלית מהסוג שמחייב פטור מוחלט מהפקדת ערובה. עוד נטען כי סיכויי הערעור נמוכים עד מאוד. לבסוף, נטען כי ערעור המבקש לבית המשפט המחוזי הוגש באיחור, ודי בטעם זה כדי לדחות את בקשתו.

דיון והכרעה

9.לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער ובתגובה לה, בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות), החלטתי לדון בבקשת הרשות לערער כאילו ניתנה רשות, והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. לגופם של דברים, לאחר שנתתי דעתי על טענות הצדדים, סבורני כי יש לקבל את הערעור, ולפטור את המבקש (כעת המערער) מהפקדת ערובה.

10.כידוע, כלל הוא כי עם הגשת הערעור, על המערער להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המשיבים (תקנה 135(א) לתקנות). חובת הפקדת ערובה מיועדת להבטיח כי אם ייפסקו הוצאות בהליך הערעורי תהיה למשיב אפשרות לגבותן באופן זמין וודאי. הורתה של חובה זו בהנחה כי: "בשלב הערעור אין בעלי הדין ניצבים במדרגה שווה, אלא בעל הדין שזכה בדינו זכאי להגנה עודפת על האינטרס שלו כי תובטח יכולתו לגבות בקלות ובמהירות הוצאות העשויות להיפסק לזכותו בעקבות גרירתו להליך משפטי נוסף" (בש"א 5385/09 עיריית חיפה נ' עמותת העדה היהודית הספרדית בחיפה, פסקה 3 (16.7.2009)).

11.בעצם החיוב בהפקדת ערובה יש משום פגיעה בזכות הגישה לערכאות הנתונה לבעלי הדין (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 8 (17.10.2007)). על רקע זה, ומתוך שאיפה לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין האינטרסים הלגיטימיים של המשיבים בגביית ההוצאות שייפסקו לטובתם (אם יפסקו), הקנה מתקין התקנות לבית המשפט את הסמכות להורות על פטור מהפקדת ערובה או על שינוי סכומה (תקנה 135(ב) לתקנות; ער"א 3222/22 אלון נ' רפפורט, פסקה 4 (24.5.2022)).

12.בבוא בית המשפט להכריע בבקשה לפטור מערובה עליו לבחון את יכולתו הכלכלית של המבקש ואת סיכויי ההצלחה בהליך שבגינו מתבקש הפטור (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 10 (17.10.2007); רע"א 1875/21 שחם נ' אגף מס הכנסה, פסקה 12 (23.05.2021)). ברגיל, על המבקש פטור מערובה להוכיח כי סיכויי הערעור טובים. זאת, בניגוד לכלל הנוגע לבקשה לפטור מתשלום אגרת בית משפט, המאפשר להסתפק בכך שסיכויי הערעור אינם זניחים (בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד(2) 383, 389 (1990)). על רקע זה, נדמה שבפניי המבקש עומדת משוכה של ממש נוכח קביעת בית המשפט קמא כי: "סיכויי הערעור להתקבל אינם נראים על פניהם גבוהים, בהינתן ממצאי העובדה של בהמ"ש קמא שברגיל אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהם".

ואולם, לצד הכלל האמור נקבעו בפסיקה חריגים המאפשרים להקל ברף הנדרש לקבלת בקשה לפטור מהפקדת ערובה, אשר שניים מהם רלוונטיים לענייננו:

ראשית, בפסיקת בית המשפט זה נקבע לא פעם כי במצבים שבהם אין מחלוקת בדבר מצוקתו הכלכלית של המבקש, וכאשר ההליך הערעור נוגע בעצמו בשאלת מסוגלותו הכלכלית, נטיית בית המשפט תהיה להקל בבחינת בקשות לפטור מהפקדת ערובה (רע"א 121/12 פלקסר נ' בנק אוצר החייל בע''מ, פסקה 9 (4.6.2012); ע"א 4385/01 אלון נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נה(5) 361 (2001); רע"א 3898/07 אחים טופז יהלומים נ' בנק הפועלים לישראל בע"מ, פסקה 6 (30.10.2007)).

שנית, גם זהות המשיבים עשויה להצדיק את הגמשת הסטנדרט לבחינת בקשות לפטור מהפקדת ערובה. כך, למשל, כאשר מדובר ב-"נושה מקצועי", כדוגמת בנק, קיים טעם פָּחוּת להקל על יכולתו לגבות את הוצאות המשפט אם אלו אכן יפסקו בסיום ההליך. יפים לעניין זה דברי הרשם ב' אוקון ברע"א 7662/00 כנעאן נ' הסנה חברה לביטוח בע"מ (12.12.2000), אשר ציין כי:

"בידי חברות הביטוח די אמצעים לוודא כי חובות שונים, לרבות אלה שמקורם בהוצאות משפט, יפרעו. החברות עוסקות בדרך השגרה בהפעלת כוח התביעה לשם מימוש זכותן. הן נהנות, אגב כך, ממערכת אכיפה משוכללת. הן עצמן פטורות מחובות המוטלות על בעלי דין אחרים, וזאת במישורים שונים, לרבות מישור הערבון. על כן, שומה עליהן לנהוג במדיניות נאותה וביד רחבה, כלפי בעלי הדין האחרים, המצויים בעמדת נחיתות כלפיהן, על מנת שלא תחסם זכות הגישה של אותם בעלי דין לבית המשפט.

ודוק: [...] לא ניתן לומר כי חברות הביטוח אינן זכאיות להגנות הדיוניות הנתונות למערערים אחרים, לרבות בנושא הערבון. אין להצדיק מצב שבו חברות הביטוח יאלצו ללכת אחר החייבים, ולהשקיע משאבים מיותרים בגביית חובות. עצם העובדה כי החברות טרודות ממילא בהליכים שונים, אינה יכולה לשמש הצדקה להכבדה נוספת שעניינה הליכי גביית הוצאות.

ברם, יתרונן של חברות הביטוח יכול לאפשר, במקרים מיוחדים, התחשבות במצבו של בעל הדין האחר. חברות הביטוח בהיותן מפזרות סכונים מובהקות, אינן נמשלות לבעל דין בעל "ריב" אחד, אשר יש לעשות הכל על מנת לחסוך ממנו את הצורך להתייגע פעם נוספת בהליכים משפטיים" (שם; וראו גם בש"א 9042/00 בנק הפועלים בע"מ נ' גרבי טל בע"מ (2.1.2001)).

אכן, עצם היות המשיבים לערעור "נושים מקצועיים", אין פירושו מתן פטור גורף מהפקדת ערובה להבטת הוצאותיהם. יחד עם זאת, על בסיס היגיון הדברים המפורטים לעיל, אף אני סבור שבהליך ערעורי שבו המשיב הינו נושה מקצועי, ואילו המערער הוא בעל דין שידו אינה משגת, ראוי להקל בבחינת בקשות למתן פטור מהפקדת ערובה.

13.עניינו של המבקש נופל בבירור בגדר שני החריגים הנ"ל: כפי שצוין לעיל, בית המשפט קמא הבהיר כי מצבו הכלכלי של המבקש: "אינו מאפשר תשלום האגרה לצד הערבון במלואם, וכי נוכח מצבה הכלכלי של אמו, הנתונה בהליכי חדלות פירעון, לא יוכל לגייס את הסכומים האמורים במלואם, גם בסיועה". על רקע קביעה זו, הרי שבשלב זה לא יכולה להיות מחלוקת בדבר מסוגלותו הכלכלית של המבקש.

יתרה מכך, יוזכר כי ההליך דנן עניינו בבירור הסיבות בגינן לא עמד המבקש בפירעון שיקים שנמסרו מחשבונו – קרי, הליך הערעור עצמו נוגע בשאלת מסוגלותו הכלכלית של המבקש.

לבסוף, נוכח העובדה שהמשיב בענייננו הינו בנק, הרציונל העומד בבסיס חובת הפקדת הערובה בערעור – מתן אפשרות לגבות את הוצאות המשפט באופן זמין וודאי – אינו חל במלוא עוזו, נוכח יכולתו המיוחדת של הבנק בגביית חובות שונים, לרבות אלה שמקורם בהוצאות משפט.

14.על רקע האמור לעיל, סבורני כי בנסיבות העניין, לאור מהותו של ההליך ונוכח זהותו של המשיב, די בחוסר מסוגלותו המוכח של המבקש כדי להצדיק מתן פטור מלא מהפקדת ערובה.

15.לפניי סיום אעיר כי את טענת המשיב שערעור המבקש הוגש לבית המשפט המחוזי באיחור יש להעלות בפי בית המשפט המחוזי, ולא בפניי במסגרת תשובתו לבקשת רשות הערעור של המבקש. משכך, לא מצאתי לדון בה.

על רקע האמור לעיל הבקשה מתקבלת. בנסיבות העניין, לא יעשה צו להוצאות.