פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"א
2213/99
בפני:
כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
המבקשת
:
חברת
"ישרא-מרין ייצור מבנים 3000 בע"מ
נגד
המשיבים
:
1.
משטרת ישראל
2.
חברת "בת גל מבנים בע"מ"
בקשת
רשות ערעור על החלטת בית
המשפט
המחוזי בירושלים מיום
29.3.99
בבש"א 1820
בשם
המבקשת: עו"ד רוני בראון
בשם
המשיבה 1: עו"ד ירון בשן
בשם המשיבה 2:
עו"ד מנשה קוגוט
החלטה
1.בקשה לרשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים אשר דחה את בקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני נגד המשיבות.
2.המשיבה 1 פרסמה מכרז להספקת מבנים קלים לתחנות משטרת ישראל. למכרז ניגשו מספר חברות וביניהן גם המבקשת והמשיבה 2. ועדת המכרזים החליטה לפסול את הצעתה של המבקשת תוך התיחסות לביצוע עבודות קודמות על ידי המבקשת עבור המשיבה 1 שבהן המבקשת לא עמדה בלוחות הזמנים והמשיבה 1 הביעה חוסר שביעות רצון מכך. ועדת המכרזים בחרה בהצעת המשיבה 2 כהצעה הזוכה.
3.עיקר טענת המבקשת, כפי שנטענה בבקשתה לפני היא שהיה על עורכי המכרז לציין באופן מפורש את אמות המידה והקריטריונים לבחינת ההצעה הזוכה. במסמכי המכרז לא צוין באורח מפורש כי בין הקריטריונים לבחינת ההצעות תיבחן גם מידת שביעות הרצון מאופן ביצוע עבודות קודמות על ידי המציעים. מכאן, שלא היה מקום להביא בין שיקולי ועדת המכרזים את אי שביעות הרצון של המשיבה 1 מביצועיה של המבקשת עבורה בשל אי עמידתה בלוחות זמנים.
4.דין הבקשה להידחות. ענין מתן הצו הזמני היה בשיקול דעתה של הערכאה הראשונה, ואין מקום להתערב בו אלא מנימוקים מבוססים המצביעים על טעות עובדתית בסיסית או טעות שבחוק. השופטת המלומדת הסתמכה בהחלטתה על לשון סעיפים 22 ו24- לתנאי המכרז ומסכים אני עם קביעתה כי אפשר לצפות שמשנדרש מציע לפרט בהצעתו רשימת פרויקטים בהם השתתף ולצרף לכך מספרי טלפון של היזמים, רשאי עורך המכרז לבחון ולהביא בין שיקוליו את מידת שביעות הרצון שהביעו אותם היזמים. די בכך כדי לדחות את הבקשה הנוכחית מבלי לדון בשאר נימוקיה של השופטת המלומדת (מבלי לשלול גם את שאר נימוקיה שלא ראיתי לחוות דעה לגביהם).
הבקשה נדחית. המבקשת תשלם לכל אחת מן המשיבות שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח.
ניתן היום כט באב תשנ"ט (11.8.99).
המשנה
לנשיא
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99022130.
B04