רע"א 2232/19 ברנע, ג'פה, לנדה ושות' משרד נ. בי.אס.די קראון בע"מ

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 19.3.2019 (ע"ר 52316-01-19, השופטת ח' קיציס ). בפסק דין זה נדחה ערעורו של משרד עורכי הדין, שהגיש את בקשת רשות הערעור דנן, על החלטתו של רשם בית המשפט המחוזי מיום 1.1.2019 (ת"א 11845-08-18, השופט ש' סרחאן ).

2.

פסק הדין וההחלטה נסבו שניהם על המצאתו של כתב התביעה שהגישה המשיבה, בין השאר, נגד הבנק האוסטרי Meinl Bank Akitengesellschaf t (להלן: הבנק ) ונעשתה אל משרד עורכי הדין. נקבע בשניהם, גם אם בדגשים שונים, כי המצאה זו הייתה כדין. לצורך החלטה זו די בכך שאציין כי בית המשפט המחוזי קבע כי משרד עורכי הדין, אשר ייצג את הבנק במגעיו עם המשיבה, לא הצביע על כך שאין הוא מוסמך לקבל בשמו כתבי בי-דין.

3.

בד בבד עם בקשת רשות הערעור הגיש הבנק עצמו בקשה להצטרף להליך וכן בקשה לעכב את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, במובן זה שיידחה המועד האחרון שנקבע להגשת כתב ההגנה מטעם הבנק שחל מחר, דהיינו יום ה-27.3.2019.

4.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, מצאתי כי דינה להידחות. לא השתכנעתי כי הבקשה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים או כי דחייתה תוביל לעיוות דין. הדברים האמורים נכונים ביתר שאת לנוכח אמות המידה במתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על החלטות ביניים, שהן מחמירות יותר (ראו: רע"א 7544/17 סדון נ' שוחט , פסקה 9 (1.11.2017)). ממילא ברור כי אף אם נפלה טעות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי – ואיני קובעת זאת – אין בכך כדי להצדיק הענקתה של רשות ערעור. על כן, בהתאם לתקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני דוחה בקשה זו.

5.

בנסיבות אלה, מתייתרת ההכרעה בבקשות הבנק להצטרפות להליך ולעיכוב ביצועו של פסק הדין שנתן בית המשפט המחוזי. עם זאת, לא אוכל לחתום את החלטתי מבלי להביע תמיהה על הגשתן של בקשות אלה ממש ערב המועד האחרון שנקבע להגשתו של כתב ההגנה מטעם הבנק, ולא אוסיף.

6.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.