רע"א 7544/17 אייל סדון נ. יעקב שוחט

1.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 12.9.2017 (רע"א 24338-09-17, השופט הבכיר י' גריל ). בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור של המבקש על החלטתו של בית משפט השלום בחדרה מיום 2.8.2017 (תא"ק 15385-06-17, השופט י' הלר ).

2.

מקורה של בקשת רשות הערעור שבפני בתובענה לסכום קצוב שהגיש המבקש נגד המשיב בסדר דין מקוצר ונסבה על סכסוך שהתגלע ביניהם בעקבות עסקת מקרקעין (להלן: העסקה ). בכתב התביעה ציין המבקש כי הוא יומצא לעורך דין משה מנדל (להלן: מנדל ) אשר, על-פי הטענה, קיבל מהמשיב ייפוי כוח בלתי חוזר "לעשות כל מה שצריך בקשר למגרש ולפיכך משרדו מהווה כתובת למסמכי בי דין". כתב התביעה הומצא למנדל ביום 8.6.2017.

3.

בהמשך לכך הגיש מנדל בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן, ובה ציין – בין היתר – כי אמנם ייצג את המשיב בשלב מסוים בעסקה אך המשיב לא ייפה את כוחו – נכון לאותה עת – לייצגו בתביעה שתוגש נגדו בקשר לעסקה. לכן, כך נטען, ההמצאה בוצעה שלא כדין. בהחלטה מיום 6.7.2017 קבע בית משפט השלום (הרשם ש' רומי ) כי מאחר שמנדל אינו מייצג את המשיב הוא אינו רשאי להגיש בקשה בשמו.

4.

ביום 24.7.2017 הגיש המבקש בקשה לפיצול סעדים ולמתן פסק דין. בבקשה זו טען המבקש כי חרף העובדה שהתובענה הומצאה כדין ביום 8.6.2017 טרם הוגשה בה בקשת רשות להתגונן ואף חלף הזמן להגשתה, כך שעל בית משפט השלום ליתן פסק דין בתובענה. בהמשך לכך, נתן בית משפט השלום (השופט הלר ) את ההחלטה שהולידה את ההליך דנן. בית משפט השלום ציין כי אין להתעלם מהודעתו של מנדל כי הוא אינו מייצג את המשיב, חרף העובדה שהרשם רומי לא קיבל הודעה זו כבקשה להארכת מועד להגשת "התנגדות" (דהיינו, לבקשת רשות להתגונן). בית משפט השלום הורה אפוא למבקש לפנות למנדל על מנת שהאחרון יודיע לו אם הוא מייצג את המשיב, ואם לא יודיע מהם פרטי ההתקשרות הרלוונטיים לצורך המצאה כדין למשיב.

5.

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה האמורה. לטענת המבקש, ההמצאה לכתובתו של מנדל הייתה כדין, וזאת בהפניה לתקנות 477 ו-482 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 וכן לפסיקה של בית משפט זה (כדוגמת ע"א 23/83 יוחימק ואח' נגד קדם ואח' , פ"ד לח(4) 309, 314-309 (1984)). על כן, כך נטען, היה מקום לצוות על מתן פסק דין בהיעדר הגנה.

6.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בציינו כי לא ברור אם המבקש פנה למנדל בהתאם להחלטתו של בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי הוסיף כי אם תשובתו של מנדל לא תספק את המבקש, הוא יוכל להעלות את טענותיו בעניין ייצוגו של המשיב בפני בית משפט השלום, על מנת שזה יכריע אם ניתן להמציא למשיב כתבי בי-דין לכתובתו של מנדל. להשלמת התמונה יצוין כי בית משפט המחוזי דחה "בקשה לעיון חוזר" שהגיש המבקש בעניין זה.

7.

בקשת רשות הערעור נסבה על החלטתו של בית המשפט המחוזי. לטענת

המבקש, בית המשפט המחוזי שגה בכך שלא הכריע בשאלת תוקפה של המצאת כתב בתביעה למשיב באמצעות מנדל.

דיון והכרעה

8.

לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.

9.

הלכה ידועה היא שבית המשפט ייתן רשות ערעור "בגלגול שלישי" רק במקרים חריגים שבהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הקונקרטי של בעלי הדין, או במקרה של חשש לעיוות דין חמור (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). אמות מידה אלה ייבחנו באופן מחמיר עוד יותר בבקשת רשות ערעור בגלגול שלישי על החלטת ביניים של הערכאה הדיונית (רע"א 5341/11 הלה הנדסה בניה וייזום בע"מ נ' שולדנריין , פסקה 5

(18.8.2011); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 203 (מהדורה שלישית, 2012)). בענייננו, לא זו בלבד שהבקשה אינה מעוררת כל שאלה בעלת חשיבות ציבורית, אלא שהמבקש כלל לא ניסה לטעון זאת בבקשת רשות הערעור. כל שנטען הוא שהחלטותיהן של הערכאות הקודמות שגו ביישום הוראות הדין. טענות מסוג זה, כידוע, אינן מצדיקות מתן רשות ערעור. לא למותר לחזור ולהזכיר כי אפילו נפלה טעות בהחלטה מושא הבקשה – ואינני קובעת שאלה הם פני הדברים כאן – אין בכך בלבד כדי להצדיק מתן רשות ערעור, וקביעה זו נכונה ביתר שאת כאשר עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת ביניים ( רע"א 6620/13

וינר נ' שרוט , פסקה 9 (17.10.2013)).

10.

סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, משלא התבקשה תגובת המשיב אין צו להוצאות.