רע"א 2262/01 גד חברה לבניין בע"מ נ. ציון ברוך חברה להשקעות בע"מ

1.בעלות הדין עשו הסכם לפיו מסרה המבקשת למשיבה ביצוע של עבודות עפר לצורך פרויקט של בנייני דירות שהקימה (להלן - "ההסכם"). הוסכם כי "כל הסכסוכים - - - למעט כל ענין שנמסר להכרעתו של המפקח , ימסרו והם נמסרים בזה, להכרעתו של בורר" (סעיף 18.1. להסכם). סמכות ההכרעה של המפקח הוגדרה: "יכריע המפקח בלעדית וסופית בכל שאלה שתתעורר בקשר עם אופן הביצוע, טיבו ומועדיו " (סעיף 6.2. להסכם). (ההדגשות שלי - י' ט').

בעלות הדין נחלקו בשאלה אם זכאית המשיבה לתוספת תשלום בגין כמויות גדולות של אבני צור שהיו, לטענתה, בשטח העבודות וגרמו לה להוצאות ועיכובים גדולים מהצפוי. משלא הושגה הסכמה, הגישה המשיבה תביעה לבורר נגד המבקשת לחייבה לשלם לה תוספת כאמור לעיל. המבקשת הגישה תובענה לבית המשפט המחוזי בירושלים להצהיר שהתביעה אינה ראויה להידון בבוררות, משום שההכרעה בשאלה שבמחלוקת נמסרה למפקח. בית המשפט המחוזי (כבוד סגן הנשיא ד"ר צ' כהן), בפסק דינו מיום 18.2.01, דחה את הבקשה וקבע שההסכם "לא הסמיך את המפקח לזכות את המשיבה בתשלום נוסף מיוחד" בגין חציבתן של אבני הצור, ומכאן שהעניין בסמכותו של הבורר.

המבקשת ביקשה להרשות לה לערער על פסק הדין.

2.דין הבקשה להדחות. לפי פשוטו של סעיף 6.2. להסכם שצוטט לעיל לא הוסמך המפקח להכריע בשאלה אם זכאית המשיבה לתוספת תשלום אלא רק בדבר "אופן הביצוע, טיבו ומועדיו". כן יש לדחות את טענתה של המבקשת לפיה ניתן ללמוד מסעיף 3 לנספח ד' להסכם כי למפקח סמכות הכרעה בעניין זה. נאמר שם ש"עם סיום העבודות ישלם המזמין לקבלן עבור העבודה שבוצעה, וזאת תוך 45 ימים מיום סיום כל העבודות כפי שאושר ע"י המפקח והגשת החשבון למפקח, לפי המאוחר מביניהם". פשיטא שהסעיף מדבר באישורו של המפקח לעניין קביעת יום הסיום של כל העבודות אך לא במצבים כמו זה שלפנינו. אין בכך כדי לתמוך בטענתה של המבקשת.

אעיר כאן כי לאור התוצאה אין צורך לדון בשאלה אם למבקשת עומדת זכות ערעור, או שהיה עליה ליטול רשות, כפי שעשתה.

3.הבקשה נדחית. המקשת תשלם למשיבה שכר טרחת עורך דין בסך 5000 ש"ח.