פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2317/09
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשת:
סופיה גורדון
נ ג ד
המשיבים:
1. אבישי מגל
2. שרה הורביץ
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת שטופמן) מיום 11.2.09 בתיק בר"ע 2706/07
בשם המבקשת:
עו"ד דויד לייזר
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופטת שטופמן) מיום 11.2.09 בבר"ע 2706/07, ובקשת עיכוב ביצוע בתיק זה, שעניינו זכויות בדירה.
רקע
ב.
המבקשת היתה ידועתו בציבור של מר אייזיק זריבץ (להלן המנוח ), אביהם של המשיבים, והחל משנת 1991 ועד התקופה האחרונה לחייו (המנוח נפטר ביום 22.2.06) התגוררו השניים בדירתו של המנוח. ביום 11.11.91 חתמו המבקשת והמנוח על הסכם, במסגרתו נקבע, בין היתר, כי בין בני הזוג יתנהל משטר של הפרדת רכוש. כן הצהירה האישה במסגרת ההסכם, שאין לה כל זכות בדירתו של המנוח, והתחייבה להתפנות מהדירה ולמוסרה למשיבים אם ילך בן זוגה לעולמו לפניה. ביום 12.2.00 ערך המנוח צוואה, בה הוריש את כל רכושו, לרבות זכויותיו בדירה, למשיבים. בשנת 2004 אובחן המנוח כחולה אלצהיימר ועבר למוסד סיעודי. המשיבים דרשו מהמבקשת, עוד טרם מות אביהם, להתפנות מהדירה, אולם זו סירבה לעשות כן, וזו עמדתה עד הנה. לטענתה בגדרי ההתנגדות לצוואת המנוח, נעשתה זו תחת לחץ פסול והשפעה בלתי הוגנת, ולאמיתו הבטיח לה כי תקבל זכות מגורים בדירה. כן טענה, כי חתימתה על ההסכם עם המנוח נעשתה בשעתו בשל לחץ כבד שהפעיל עליה המנוח ומבלי שניתנה לה אפשרות לבחון את סעיפיו. ביום 5.3.07,בגדר התובענה לקיום הצוואה וההתנגדות לה, הגיעו הצדדים להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב (ת"ע 102251/06; ת"ע 102250/06; ת"ע 102252/06). בין הצדדים הוסכם בין היתר , כי המבקשת תוכל להמשיך להתגורר בדירה עד סוף שנת 2007 , ולאחר תאריך זה יהא עליה להתפנות מהדירה, ואם לא תעמוד בכך, תשלם למשיבים קנס כספי חודשי בסך 1,000 ₪.
ההליכים המשפטיים
ג.
ביום 1.4.07 הגישה המבקשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה למזונות מן העיזבון ולביטול פסק הדין מיום 5.3.07., וכן עתרה לעיכוב ביצועו של הסכם הפשרה עד להכרעה בתביעה. בבקשה נטען, כי סיכויי המבקשת לזכות בתביעתה בתיק העיקרי גבוהים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתה. בתיק העיקרי בו ביקשה, כאמור, לבטל את פסק הדין שאישר את ההסכם, טענה המבקשת לעילות טעות והטעייה לפי חוק החוזים, תשל"ג-1973. נטען, כי המבקשת הוטעתה לחשוב כי אינה זכאית למדור ולמזונות מכוח הלכת השיתוף; כי אינה שולטת היטב בשפה העברית, וחתימתה על ההסכם נעשה מתוך לחץ ומחוסר הבנת הכתוב; ושלא הבינה לעומק את משמעות הסכם הפשרה. ביום 20.11.07, דחה בית המשפט (השופטת ריש-רוטשילד בתמ"ש 102253/06) את הבקשה. נקבע, כי טענותיה של המבקשת חסרות בסיס וסותרות זו את זו; כי המבקשת הבינה את מהות ההסכמים; כי היתה מיוצגת בהליכים המשפטיים; ושסיכויי תביעתה לביטול פסק הדין נמוכים מאוד, ומאזן הנוחות אינו נוטה לטובתה.
ד.
ביום 11.2.09 קיבל בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת שטופמן בבר"ע 2706/07) את הערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחלקו . נקבע, כי המבקשת תפנה את הדירה תוך שישים ימים מיום פסק הדין-11.2.09 כאמור-ולא ייעשה כל שינוי במצב הזכויות בדירה, עד להכרעה בתובענה שהגישה המבקשת, למעט השכרה או שימוש עצמי. נאמר, כי אמנם סיכויי התביעה לביטול פסק הדין קלושים, והמבקשת גם דרה בדירה תקופה של כשלוש שנים ללא תשלום-אולם מאידך גיסא הועלה החשש, כי פינוייה המיידי של המבקשת עלול לגרום לתוצאה בלתי הפיכה בעבורה, לכן נקבע, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה של המבקשת ומצדיק את עיכוב הביצוע
באופן חלקי, ל-60 יום נוספים.
הבקשה הנוכחית
ה.
בבקשה הנוכחית נטען, כי מימוש החלטתו של בית המשפט המחוזי יותיר את המבקשת- בת למעלה מ-74-ללא קורת גג, לאחר שמכרה את דירתה שלה, ואת תמורתה העבירה ברובה לבנה הדר באסטוניה,
והיא מתפרנסת בדוחק מקצבת שארים וזקנה. המבקשת חוזרת וטוענת, כי לא הבינה את משמעות הסכם הפשרה מ-2007, אשר נעשה בחפזה וללא יכולת מצידה לנהל משא ומתן ראוי עובר להסכמתה. הוסף, כי מתן התוקף להסכם הפשרה נעשה תוך התעלמות מזכויותיה כידועה בציבור של המנוח, ובכלל זה זכותה למגורים בביתו. כן צויין, כי ההליך אותו מנהלת המבקשת לביטול פסק הדין נמצא בשלבי סיום בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, ומימוש החלטתו של בית המשפט המחוזי ייתר את התביעה הנדונה.
הכרעה
ו.
לאחר עיון אין בידי להיעתר לבקשה. רשות ערעור בגלגול שלישי ניתנת רק בשאלות משפטיות או ציבוריות עקרוניות, ושאינן תחומות למחלוקת שבין בעלי הדין (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123). עניינה של הבקשה הנוכחית אינו בא בגדרי אלה. כידוע, קבלתו של בקשת עיכוב ביצוע צריך שתישען על שני אדנים: האחד, שסיכויי הערעור או התביעה גבוהים; השני, שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש. הערכאות הקודמות דחו את הבקשה לעיכוב הביצוע, וסברו, כי סיכויי המבקשת לזכות בתביעתה לביטול פסק הדין נמוכים. אמנם יש הבדל מסוים בהכרעותיהם של שני בתי המשפט בשאלת מאזן הנוחות, אולם בית המשפט המחוזי הלך כברת דרך לעבר המבקשת.
ז.
אוסיף, כי אף בקשת המבקשת להכיר בזכויותיה בדירה כידועתו בציבור של המנוח, חרף הסכמתה להפרדה רכושית, מוקשית בעיני בנסיבות הספציפיות. אמנם היקף הזכויות הכלכליות של הידועים בציבור בדין הישראלי רחב למדי, והוא כולל (במרבית המקרים) אף את חזקת השיתוף בין בני הזוג והחלת דיני ירושה בדומה לבני זוג נשואים (ראו ש' ליפשיץ "נשואים בעל כורחם? ניתוח ליברלי של מוסד הידועים-בציבור" עיוני משפט כה 741, 781-784 (2002)), ברם, לא כן בענייננו. ברי, כי המבקשת ויתרה
ביודעין על זכויותיה ברכושו של המנוח. הן מההסכם שנחתם בין המבקשת למנוח בשנת 1991 והן מהסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין ב-2007 עולה, כי היה נהיר למבקשת שאין לה אחיזה ברכושו של המנוח או בזכויותיהם של יורשיו. עסקינן ביחסים בין בני זוג מבוגרים, שלכל אחד מהם רכוש משלו וילדים מנישואים קודמים. קשה להלום כי זה המקום ואלה הנסיבות לקבוע, שבין בני הזוג חל משטר של חזקת שיתוף, חרף הסכם מפורש ביניהם (ראו ש' ליפשיץ הידועים בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה 175-177 (2005)). לבסוף אוסיף, כי לא מצאתי פגם בניתוחו של בית המשפט המחוזי באשר לנסיבות הסכם הפשרה מה-5.3.07, בו היתה המבקשת מיוצגת והצהירה כי הבינה אותו. על כן סבורני אף אני, כי המשוכה שבפני המבקשת גבוהה. ובאשר למאזן הנוחות, סוף סוף יש צורך בהכרעה מאוזנת, והאיזון שמצא בית המשפט המחוזי אינו מצדיק רשות ערעור.
ח.
לא אוכל איפוא להיעתר לבקשת רשות הערעור ולבקשת עיכוב הביצוע.
ט.
לאחר שנכתבו דברים אלה ובטרם נחתמו הגיעה תגובה מטעם המשיבים, שלא נתבקשה. נוכח זאת ונוכח האמור מעלה, אין צורך להידרש אליה. אין צו להוצאות.
ניתנה היום י"ב באייר תשס"ט (6.5.09).
ש ו פ ט