רע"א 2347/04 עו"ד עדי כרמי נ. עו"ד שמואל אפל כונס נכסים

ההליך שבכותרת נדחה באין הפקדת ערבון בהחלטה שנתקבלה ביום 4.5.04. ביום 16.5.04 עתר המבקש לביטול ההחלטה האמורה, אשר נתקבלה לאחר שהמבקש לא הגיב להתראה שנשלחה אליו בעניין זה.

מן התצהיר שצורף לבקשה עולה, כי אשתו של המבקש חולה במחלה קשה, וכי לאחרונה נזקקה לטיפולים שונים בקשר למחלה זו. על רקע זה טוען המבקש, כי נוכח המאמץ הכרוך בטיפול ברעייתו, ונוכח הוצאות גבוהות אליהן נקלע בשל מצבה הבריאותי, לא עלה בידו לגייס את סכום הערבון. על רקע זה, מתבקש ביטול ההחלטה בדבר דחיית ההליך. עוד מתבקשת ארכה להפקדת ערבון, והפחתה ניכרת בשיעור הערבון.

על שיקול הדעת בבקשה כגון דא נפסק, כי

"בעיקרו של דבר, התכלית העיקרית של כלים אלה – מחיקה מחוסר מעש או דחייה בשל אי הפקדת עירבון – היא לגרוע מן הרישום הליכים שנזנחו על ידי הצדדים. הזנחת ההליך יכולה להתבטא בנטישתו המודעת או באי מילוי חובות באופן עקבי ושיטתי, המפריע באופן ממשי לעבודת בית המשפט. המקרה של דחיית ההליך עקב אי הפקדה מקפל בתוכו הנחה שבעל הדין מגלה בהתנהגות זו כוונה לנטוש את ההליך או מפגין חוסר אכפתיות לגבי ניהולו. אי ההפקדה מהווה גם התעלמות מהאינטרס של יתר בעלי הדין .... סמכות הדחייה מגשימה, את ההנחה ש"שום מערכת שיפוטית לא תוכל לשאת משיכת הליכים שיפוטיים ללא סוף תוך ניצול לרעה של סדרי הדין ובזבוז משאביה. תהליך עשיית הצדק איננו שייך רק למתדיין בודד במנותק מהאינטרסים של יריביו וזכות הגישה לבית המשפט אינה כוללת בחובה את הכוח לפגוע מעבר למידה הראויה באינטרסים לגיטימיים של בעל הדין שכנגד" (רע"א 83/01 וייס נ' מרדכי). כיוון שכך, ניתנת לבעל הדין התראה בדבר רישום ההליך לדחייה. ההתראה מהווה תנאי להפעלת הסמכות. ההתראה מהווה בו זמנית גם הד להתנהגותו הקודמת של בעל הדין, וגם אות מוקדם לתוצאות אותה התנהגות. בעל דין המתעלם מן ההתראה מגלה את רצונו לנטוש את ההליך."

(דברי כב' הרשם ב' אוקון בע"א 2237/01 עראידה נ' המועצה להסדר הימורים בספורט, פ"ד נו(1) 865).

בהתאם לכך נפסק באותה פרשה עוד, כי "סמכות הדחייה אינה יכולה לעמוד, כאשר מתחוור שלמחדליו של בעל הדין יש הסבר מניח את הדעת".

כיצד באים הדברים לידי ביטוי במקרה שבפניי? הבקשה שבפניי לוקה במספר ליקויים יסודיים. ראשית, לא הונחה תשתית של ממש בדבר מצבה הרפואי של רעיית המבקש, ולא הוצגו לעניין זה מסמכים או תיעוד ממשיים, היכולים לשפוך אור על המועדים הרלוונטיים לעניין, ולהסביר כיצד קשור העניין לבקשה שבפניי. שנית, לא הונחה תשתית של ממש בדבר מצבו הכלכלי של המבקש, ובכלל זה לא נמסרו כל פרטים על נכסיו, הוצאותיו והכנסותיו, ולא צורף כל תיעוד היכול לשפוך אור על עניין זה. שלישית, לא הוסבר מדוע לא הגיב המבקש, ולו בדרך של הגשת בקשת ארכה, להתראה שנשלחה אליו בדבר דחיית ההליך אם לא יופקד ערבון.

במצב זה, קשה לקבוע כי המבקש הרים את הנטל הרובץ עליו, להראות כי יש טעם סביר למחדלו. יש להעיר, כי גם לאחר מתן ההחלטה בדבר דחיית ההליך, השתהה המבקש כעשרה ימים עד להגשת הבקשה שבפניי, ובתקופה זו היו המשיבים רשאים לגבש הסתמכות על כך שלא יוטרדו עוד בהליך ערעורי בעניין שבכותרת. כמוסבר לעיל, אין בבקשה שבפניי תשתית של ממש, היכולה להוות משקל נגדי להסתמכות האמורה.

במצב זה, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, ולא בלי היסוס, איני עושה צו להוצאות.