רע"א 2364/99 יוסיפוף אהרן נ. מדינת ישראל

1 . לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר דחה את ערעורו של המבקש על הרשעתו בבית משפט השלום בעבירות לפי סעיף 415 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 ולפי סעיפים 2(א) ו - 23(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א - 1981.

2.אלו הם עיקרי הממצאים שנקבעו על ידי הערכאות הקודמות: המבקש הוא הבעלים והמנהל של חנות מוצרי חשמל בשם "רמי רון" בירושלים. בשלהי חודש יוני 1993 נכנס המתלונן לחנותו של המבקש והתעניין ברכישת מערכת סטריאו. כעבור מספר ימים רכש המתלונן מערכת סטריאו בחנותו של המבקש. נסיבות הרכישה בגינן הורשע המבקש בבית המשפט המחוזי היו כדלקמן: אחד מעובדי המבקש טען בפני המתלונן כי במסגרת "מבצע" מטעם יבואן המכשיר, אשר כביכול עמד להסתיים ולמעשה לא היה ולא נברא, יוכל לרכוש מערכת בשווי 12,000 ש"ח לפי מחיר המחירון, במחיר 7,000 ש"ח בלבד. בנוסף לכך אמר המבקש למתלונן כי הדגם שמספרו הנקוב בהזמנה חדיש יותר ומשוכלל יותר מהדגם אותו ביקש, ומחירו יקר יותר, וביסס דברים אלה על יסוד נתונים עובדתיים מוטעים. לא היתה מחלוקת על ההרשעה לפי חוק הגנת הצרכן.

4.הגעתי למסקנה שדין הבקשה להידחות. הבקשה עוסקת, רובה ככולה, בקביעותיהן העובדתיות של הערכאות הקודמות, ובכגון דא אין ניתנת רשות לערער בגלגול שלישי. בית המשפט המחוזי קבע בהתחשב בתשתית העובדתית, שהמבקש עבר את הגבול בין גוזמה מסחרית לבין מרמה, וגם כאן אין מדובר בקביעת הלכה אלא בישום הדין על העובדות. אף שאר טענותיו של המבקש, לרבות לגבי חומרת העונש, אינן מצדיקות, לפי החומר שלפני, שתינתן לו רשות לערער.

הבקשה נדחית.