החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 2365/99 אורי אליהו נ. לאה אליהו

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · המרת ערבון בערבות עצמית או ערבות צד ג'בקשה להמרת ערבון להבטחת הוצאות במסגרת דיון נוסף

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה להמיר ערבון שהופקד להבטחת הוצאות המשיבה בהתחייבות עצמית או בערבות צד ג'. נקבע כי התחייבות עצמית אינה ערובה לפי תקנה 429, וכי ערבות צד שלישי מחייבת תשתית עובדתית לגבי זהות הערב ויכולתו הכלכלית. הבקשה נדחתה, והמבקש חויב בהפקדת ערבון ובהוצאות.

העובדות

המבקש ביקש להמיר ערבון שעליו להפקיד בערבות עצמית או בערבות צד ג', מבלי לפרט את זהות הצד השלישי. לבקשה לא צורף תצהיר כנדרש בתקנות. המבקש לא שילם למשיבה את הוצאות ההליך הקודם שנפסקו לטובתה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם ניתן להמיר ערבון שהופקד להבטחת הוצאות המשיב בהתחייבות עצמית של המבקש או בערבות צד ג'?
  2. 2.האם בקשה להמרת ערבון שלא צורף לה תצהיר וללא פירוט מיהות הערב ויכולתו הכלכלית ראויה להתקבל?

הלכות

  1. 1

    התחייבות עצמית של בעל דין אינה מהווה ערובה לפי תקנה 429 לתקנות סדר הדין האזרחי, ומשמעותה פטור מחובת הפקדת ערבון.

    ״הלכה היא, כי התחייבות עצמית של בעל דין אינה מהווה ערובה כאמור בתקנה 429 לתקנות סדר הדין האזרחי״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    ערבות צד שלישי תתקבל רק על בסיס תשתית מספקת הנוגעת לזהות הערב ולמצבו הכלכלי, המאפשרת לקבוע כי הערבות תבטיח את ההוצאות כיאות.

    ״לא נפרשה תשתית מספקת אשר תאפשר לקבוע, כי ערבות זו יכולה להבטיח הוצאותיהם כיאות״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    הכלל הוא כי הגשת ערעור או בקשה כרוכה בהפקדת ערבון להבטחת הוצאות המשיב, והערבון הוא הבטוחה הטובה ביותר; מתן ערובה אחרת מותר רק במקרים יוצאי דופן על תשתית עובדתית נאותה.

    ״הכלל הוא כי הגשת ערעור כרוכה מניה וביה בהפקדת ערבון להבטחת הוצאותיו של המשיב״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערבון
  • ערובה אחרת
  • ערבות צד ג'
  • התחייבות עצמית
  • הוצאות
  • דיון נוסף
  • תצהיר
  • יכולת כלכלית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

דנג"צ

2365/99 - א'

בפני:

כבוד הרשמת מ' אגמון-גונן

ה

מבקש

:

אורי אליהו

נגד

המשיבים

:

1.

לאה אליהו

2.

בית הדין הרבני האזורי

3.

בית הדין הרבני הגדול הרובע היהודי

בקשה למתן ערובה אחרת

בשם

המבקש: עו"ד א' מולודיק

החלטה

בפני בקשה להמיר את הערבון שעל המבקש להפקיד בערבות עצמית. הערובה המוצעת על ידי המבקש הינה ערבות עצמית או ערבות צד ג'. המבקש אינו מפרט מיהו אותו צד שלישי שאת ערבותו הוא מעוניין לצרף במקום ערבון.

יש לדחות את הבקשה. ראשית, לבקשה לא צורף תצהיר כנדרש בתקנות.

שנית, הכלל הוא כי הגשת ערעור כרוכה מניה וביה בהפקדת ערבון להבטחת הוצאותיו של המשיב. הערבון המופקד הוא הבטוחה הטובה ביותר, במובן זה שהוא ניתן למימוש במהירות וביעילות מירבית. במקרים יוצאי דופן, על יסוד תשתית עובדתית נאותה, רשאי בית המשפט להורות על מתן "ערובה אחרת" במקום ערבון, הינו לאפשר מתן בטוחה "נחותה" יותר להבטחת הוצאות המשיב, וזאת מכוח תקנה 429 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- (ע"א 4250/94, מיכל פינטו נגד נחום עמית, עו"ד , תקדין עליון 94(3) 261).

במקרה זה, המבקש מציע שתי ערובות חלופיות: האחת מתן התחייבות אישית, והשניה מתן ערבות צד ג'.

באשר להתחייבות העצמית אותה הציע המבקש כתחליף להפקדת ערבון: הלכה היא, כי התחייבות עצמית של בעל דין אינה מהווה "ערובה" כאמור בתקנה 429 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, ומשמעותה של הבקשה היא למעשה פטור מן החובה להפקיד ערבון (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, בעריכת ד"ר ש' לוין, בעמוד 821).

המבקש, למעט טענה כללית בדבר היותו נכה, אינו מפרט את מצבו הכלכלי ולכן לא ניתן לקבוע, כי הוא חסר יכולת כלכלית כנדרש לשם מתן פטור מערבון.

אשר לערבות צד שלישי, המבקש לא ציין כלל מיהו אותו צד שלישי שמוכן לערוב עבורו ומהי יכולתו הכלכלית. לעניין זה אמרתי בע"א 5578/98, אוחיון נגד בלסקי , תקדיון עליון 99(1) 670, 671, כי:

"לא נפרשה תשתית מספקת אשר תאפשר לקבוע, כי ערבות זו יכולה להבטיח הוצאותיהם כיאות. לא ניתנו פרטים מספיקים לגבי נכסיה, כמו גם לגבי מצבה הכלכלי [של הערבה - מ.א.ג.]...".

במקרה שלפנינו אף שמו של הצד השלישי לא צויין.

לכך מתווספת אף העובדה, כי המבקש לא שילם למשיבה 1 את סכום ההוצאות שנפסק לטובתה בבית המשפט במסגרת העתירה, ובנסיבות אלו גובר הצורך להגן על אינטרס המשיבים, כך שהוצאותיהם בדיון הנוסף יובטחו בבטוחה זמינה ויעילה בדמות ערבון המופקד בקופת בית המשפט (ראה: רע"א 8192/98, רם

נגד אררט , תקדין עליון 99(2) 689), בעיקר כך כשמדובר בהליך המהווה נדבך נוסף על ההליכים הרגילים.

למעלה מן הצורך אציין, כפי שצפה הרכב השופטים בפסק דינו, פסק הדין לא סיים את ההתדיינות, אך הבקשה אינה עומדת בתנאים לדיון נוסף, וגם מטעם זה אין מקום לקבל את הבקשה.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.

המבקש יפקיד ערבון בסך 30,000, ש"ח תוך שלושים יום מיום קבלת החלטה זו.

כן אני מחייבת את המבקש בתשלום הוצאות הבקשה למשיבה 1 בסך כולל של 1,500 ש"ח. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן ההחלטה ועד יום התשלום בפועל.

ניתנה היום, ז' באב תש"ס (8.8.2000).

מיכל

אגמון-גונן, שופטת

ר ש

מ ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99023650.

P02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (3 תיקים)

הלכות

  1. 1התחייבות עצמית של בעל דין אינה מהווה ערובה לפי תקנה 429 לתקנות סדר הדין האזרחי, ומשמעותה פטור מחובת הפקדת ערבון.
  2. 2ערבות צד שלישי תתקבל רק על בסיס תשתית מספקת הנוגעת לזהות הערב ולמצבו הכלכלי, המאפשרת לקבוע כי הערבות תבטיח את ההוצאות כיאות.
  3. 3הכלל הוא כי הגשת ערעור או בקשה כרוכה בהפקדת ערבון להבטחת הוצאות המשיב, והערבון הוא הבטוחה הטובה ביותר; מתן ערובה אחרת מותר רק במקרים יוצאי דופן על תשתית עובדתית נאותה.