רע"א 2392/13 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ. אלוני בכור ו-87 תובעים נו

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת א' דודקביץ' ) בת"א 63056-12-12 מיום 21.2.2013 אשר על-פיה נדחתה בקשה לסילוק תביעת המשיבים 1 על הסף.

רקע דיוני ועובדתי

1.

במהלך שנת 2008 הוגשו נגד המבקשת 45 תביעות הנוגעות ללמעלה מ-150 תובעים, לרבות יורשים (להלן: התובעים ) בגין נזקי גוף, חולי ומוות אשר נגרמו לטענתם כתוצאה מהפעלת תחנת שידור על-ידי המבקשת (להלן: התביעות המקוריות ). התביעות המקוריות הוגשו בחסר, נעדרו מסמכים רבים, בכללם תצהירי תשובות לשאלונים; כתבי ויתור על סודיות רפואית; יפויי כוח לבאי-כוח התובעים, ועוד. מחמת חסרים אלה קבע בית המשפט המחוזי בהחלטה מיום 19.5.2008 כי התובעים ימציאו לבא-כוח המבקשת עד יום 12.6.2008 את המסמכים החסרים, וכי עד לאותו מועד יגישו הצדדים הודעה ויבהירו האם אכן הומצא כל הדרוש. ביום 15.6.2008, לאחר שלא הוגשה כל הודעה, הורה בית המשפט המחוזי (השופטת א' דודקביץ ') על הפסקת ההליכים בתביעות המקוריות תוך שנקבע כי " בהיעדר כל הודעה מוסכמת בדבר המצאת כל המסמכים הנדרשים, אני מורה על הפסקת ההליכים בתיקים הנדונים. כל שנעשה בתיקים אֵלו - ימשיך ויחייב את הצדדים, אם יחודשו ההליכים בכל צורה שהיא ". באותו יום, בעקבות הודעה מטעם התובעים, ניתנה החלטה נוספת ובה נקבע כי " ההליכים בתובענות יחודשו, במידת הצורך, רק לאחר שימלאו התובעים אחר החלטתי, שכן מההודעה עולה כי עדיין לא מילאו התובעים אחר הנדרש מהם ". בחלוף שנים, ביום 24.10.2012, הגישו התובעים לבית המשפט המחוזי "בקשה לחידוש הליכים". בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 25.11.2012. בית המשפט המחוזי ציין כי התובעים טרם המציאו את כל המסמכים הנדרשים וזאת למרות שחלף פרק זמן ממושך מאוד שבמהלכו לא תיקנו התובעים את מחדליהם. עוד צויין בהחלטה כי התובעים יורשו לחדש את ההליכים בתובענות בהגשת תביעות חדשות, רק לאחר שישלימו את כל הדרוש לצורך הגשת תביעותיהם.

2.

בהתאם לכך, ביום 31.12.2012, הגישו 88 תובעים, הם המשיבים בבקשת רשות הערעור הנדונה, מתוך 150 התובעים המקוריים, 31 תביעות חדשות בגין נזקי גוף בבית המשפט המחוזי. המבקשת הגישה בקשה לסילוק התביעות החדשות על הסף וזאת מחמת שיהוי ניכר העולה כדי חוסר תום לב מצדם של התובעים ואי-מילוי התנאים להגשת התביעה החדשה כפי שנקבעו על-ידי בית המשפט המחוזי. המבקשת טענה כי לצורך הגשת התביעה החדשה היו צריכים המשיבים להמציא את המסמכים בנוגע לכל 45 התביעות, ולא רק ביחס ל-31 התביעות החדשות שהוגשו. נוסף על כך, לא הוגשה הודעה מוסכמת בדבר מילוי התנאים, וכמו כן לא ניתן הסבר לאי-צירופם של שאר התובעים ועל כן יש לדחות את התביעה על הסף. בהחלטה מיום 21.2.2013 דחה בית המשפט המחוזי (השופטת דודקביץ' ) את הבקשה. בהחלטתה ציינה כי " כעולה מהנטען בסעיף 6 לתגובת התובעים, כל הנדרש בהחלטתי מיום 25.11.2012 קוים ככל הנוגע לתובעים שהגישו תביעה זו. לפי רישומי המזכירות האגרה שולמה במלואה... לנוכח האמור לעיל אין מקום לנקוט בסעד קיצוני ולסלק את התביעה על הסף ". נגד החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפנַי.

עיקרי בקשת רשות הערעור

3.

לטענת המבקשת שגה בית המשפט המחוזי בכך שנמנע מדחיית התביעה על הסף. המשיבים התנהלו בשיהוי ניכר של למעלה מארבע וחצי שנים, במהלכן לא עשו דבר לצורך חידוש ההליכים. המשיבים היו צריכים לפעול בתוך זמן סביר למילוי התנאים והמצאת המסמכים. הזמן הסביר לחידוש התביעות חלף זה מכבר ולפיכך פקעה זכותם של המשיבים לחדש את התביעות. בית המשפט המחוזי קצב להם בתחילה 27 ימים. המשיבים לא עמדו בפרק זמן זה, והם אינם רשאים לבוא כעבור ארבע וחצי שנים בדרישה לחדש את הדיון בתביעותיהם. שתיקת המשיבים לאורך השנים מלמדת על זניחת הטענות והם עשו שימוש לרעה, בחוסר תום לב, בזכותם לחדש את התביעה. עוד טענה המבקשת כי המשיבים לא מילאו אחר התנאים הנדרשים לצורך חידוש תביעותיהם. על-פי החלטת בית המשפט המחוזי מיום 19.5.2008 היה על המשיבים להמציא את המסמכים החסרים עבור כל התובעים. אולם, בתביעה החדשה נכללו רק 31 תביעות נזקי גוף. לא נטען דבר בכל הנוגע לתובעים שהושמטו מכתב התביעה החדש ולא הובהר האם הם מוותרים על תביעותיהם. נוסף על כך, המשיבים לא הגישו את תביעותיהם המחודשות כמקשה אחת, באופן המסרבל את ההליך. עוד ציינה המבקשת כי המשיבים גם לא עמדו בתנאי לפיו היה עליהם להגיש יחד עם המבקשת הודעה מוסכמת בעניין מילוי התנאים. המשיבים לא פעלו כך ולא הגישו כל הודעה שהיא. עוד טוענת המבקשת כי המשיבים שילמו אגרה עבור תביעה אחת, בעוד תביעתם כוללת נזקי גוף, שארעו לטענתם, ל-31 אנשים שונים. לכל אחד מהאנשים נזק מסוג אחר וההיבטים העובדתיים משתנים מאדם לאדם. משכך, על המשיבים היה לשלם את סכום האגרה כמכפלת מספר התובעים שבתביעה. משלא עשו כן, לא שילמו אגרה מספקת ודין התביעה להידחות על הסף.

המשיבים 2 ו-3 הודיעו על תמיכתם בבקשת הרשות לערער.

דיון והכרעה

4.

לאחר שבחנתי את הנטען בבקשת הרשות לערער ושקלתי את נימוקיה, דומני כי אין מקום להעתר לה. ככלל, התערבות ערכאת הערעור בהחלטה המורה על המשך בירור ההליך צריכה להיות זהירה ושקולה (ראו למשל: רע"א 8862/08 צין טורס החדשה נ' אהרוני (1.12.2008); רע"א 7285/12 א.לוי השקעות ובניין בע"מ נ' שיכון אזרחי בע"מ (1.11.2012)). כידוע, על בית המשפט לנהוג במשנה זהירות בקבלת טענות סף שיש בהן כדי למנוע מבעל דין להשמיע את טענותיו לגופו של עניין, והלכה למעשה למנוע ממנו את יומו בבית המשפט. כך נהג בית המשפט המחוזי בעניין דנן, ואינני מוצא עילה להתערב בהחלטתו. אכן, מחדליהם של המשיבים ניכרים על פני הדברים. המשיבים הגישו את תביעותיהם המקוריות באופן חסר. מסמכים רבים נעדרו והם לא השלימו את העברתם אלא לאחר תקופה ארוכה, ארוכה מאד. בית המשפט המחוזי נתן בתחילה למשיבים ארכה בת 27 יום להשלים את הדרוש (בהתאם להחלטתו מיום 12.5.2008). המשיבים לא עשו כן אלא רק בחלוף ארבע וחצי שנים. ברם, עצם השיהוי בהגשת הבקשה לחידוש התביעות אין בו כדי להצדיק לדעת בית המשפט המחוזי הענקת סעד חריף של דחיית התביעה על הסף. זהו עניין מובהק המסור לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. המותב שדן והחליט על הפסקת ההליכים ועל התנאים לחידושם, הוא המותב שהחליט שלא לחדשם, ולאחר מכן נעתר לבקשה לחדשם, אחרי שבחן אם נתקיימו התנאים לעשות כן. מדובר בהחלטת ביניים שאינה סוף פסוק וניתן לשנותה. כידוע, דין הליכים שהופסקו בהיתר כדין הליכים שנמחקו. ניתן לחדשם בתנאים לפי קביעת בית המשפט. אין מדובר במעשה בית-דין.

5.

אשר לתשלום האגרה בחסר, עניין הוא לב"כ המדינה לענות בו, ולא למבקשת. ב"כ המשיבים 2 ו-3 יתנו דעתם על העניין ויפעלו בהתאם לסמכויותיהם כדין.

6.

אין בכל האמור לעיל משום התעלמות ממחדליהם הנמשכים של המשיבים. בית המשפט יעשה כחכמתו בפסיקת הוצאות שישקפו נאמנה את אופן ניהול המשפט. על המשיבים לשאת בעלויות התנהלותם המכבידה, ואין להחצינן על זולתם. ברם, אין עילה – פורמלית או מהותית – להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי נשוא בקשת רשות הערעור ולשנותה. אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין ומשלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.