רע"א 7285/12 א. לוי השקעות בע"מ נ. שיכון אזרחי בע"מ

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט י' פרגו ) בת"א 20890-05-12 מיום 30.7.2012, ואשר על-פיה נדחתה בקשת המבקשת לסילוק תביעתה של המשיבה על הסף.

2.

המשיבה הגישה תביעה נגד המבקשת בטענה על הפרת הסכם מכר מקרקעין אשר נחתם בין הצדדים. בהסכם המכר נקבעו המיסים וההיטלים שעל המבקשת לשלם בעקבות רכישתה את המקרקעין, לרבות מס שבח. המשיבה טענה בכתב תביעתה כי המבקשת לא שילמה את תשלומי מס השבח אשר אותם הייתה אמורה לשלם על-פי דרישת רשויות המס. על כן, ביקשה המשיבה מבית המשפט להצהיר כי הסכם המכר הופר באופן יסודי וכי היא רשאית לבטל את כולו או חלקו.

3.

המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לסילוק התובענה על הסף. לאחר עיון בבקשה ובכתבי הטענות, דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשת. בית המשפט המחוזי ציין בהחלטתו את היקפם הנרחב של כתב ההגנה ושל הבקשה לסילוק על סף, וציין כי כתבי הטענות רצופים בטענות עובדתיות ובנימוקים שונים הנוגעים לתשלום המס. בית המשפט עמד על כך שהשאלות המתעוררות בעניין זה הן שאלות עובדתיות אשר דורשות הכרעה לאחר שמיעת ראיות. רק לאחר בחינת ההיבטים העובדתיים ניתן יהיה להתייחס לשאלות המשפטיות הנובעות מהממצאים העובדתיים, לרבות טענות המבקשת לשיהוי ומניעות, אשר לדידה מונעות מאת המשיבה להגיש את תביעתה.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפני.

4.

המבקשת טוענת כי תביעת המשיבה חסרת עילה, ולכן שגה בית המשפט המחוזי כאשר דחה את בקשתה לסילוק התביעה על הסף. לטענתה, החומר הרב שעמד לפני בית המשפט המחוזי גרם לו לסבור כי לפניו סוגיה עובדתית סבוכה המחייבת בירור לגופה. המבקשת טוענת כי החומר הרב שהניחה לפני בית המשפט נועד לפרוס את התמונה העובדתית במלואה, אך יתכן והדבר גרם לערפול טענתה המשפטית אשר אינה מחייבת בירור עובדתי. המבקשת טוענת כי כונסי הנכסים, אשר לטענתה יצגו את המשיבה ובאו בנעליה, הודיעו לבית המשפט של פירוק כי המבקשת לא הפרה את הסכם המכר. לטענתה, מדובר בהודאת בעל דין אשר מונעת את הגשת התביעה. לאור האמור, טוענת המבקשת כי יש לדחות את התביעה על הסף בהעדר כל עילה.

5.

לאחר שבחנתי את הנטען בבקשת הרשות לערער ושקלתי את נימוקיה, דומני כי אין מקום להעתר לה. ככלל, התערבות ערכאת הערעור בהחלטה המורה על המשך בירור ההליך צריכה להיות זהירה ושקולה (ראו למשל: רע"א 8862/08 צין טורס החדשה נ' אהרוני (לא פורסם, 1.12.2008)). כידוע, על בית המשפט לנהוג במשנה זהירות בקבלו טענות סף שיש בהן כדי למנוע מבעל דין להשמיע את טענותיו לגופו של עניין, והלכה למעשה למנוע ממנו את יומו בבית המשפט. כך נהג בית המשפט המחוזי בעניין דנן, ואינני מוצא עילה להתערב בהחלטתו. צדקת העיכוב בתשלום המיסים, אם לאו, בנסיבות של העניין העומד על הפרק, ובכלל זה מעורבותו של כונס הנכסים, אֵלו הם נושאים אשר מחייבים ליבון עובדתי. דחיית בקשת המבקשת לסילוק התביעה על הסף אינה מונעת ממנה לשוב ולהעלות את טענותיה בעניין משמעות הצהרות כונסי הנכסים לגבי חוזה המכר במהלך המשפט עצמו, ואינה יוצרת מצב בלתי הפיך שלא ניתן יהיה לתקנו במידת הצורך במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי, או על דרך של פסיקת הוצאות בשיעור הולם אם יסתבר שכך מן הראוי לעשות. בעלויות הראליות של ההליכים, ישא בסופו של דבר מי שידו תהיה על התחתונה לגוף העניין, לפי פסיקת בית המשפט המחוזי. הצדדים יכלכלו את צעדיהם בהתאם, אך קצרה ידו של בית המשפט בשלב זה, 'לחתוך' את הדין כפי שהתבקש לעשות. עיון בבקשת המבקשת לסילוק על הסף ובכתבי הטענות שהוגשו לבית משפט קמא, אכן מעלה כי טענות שטענה המבקשת, דורשות בירור עובדתי וכי אין מדובר בטענה משפטית גרידא אשר מכוחה ניתן לסלק על הסף את תביעת המשיבה.

6.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

7.

משלא התבקשה תגובת המשיבה, אין צו להוצאות.