רע"א 2404/97 קדוש דוד נ. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ

1.המבקש נפגע בתאונת דרכים. את נזקיו בתאונה זו תבע בבית המשפט המחוזי מהמשיבים. במהלך שמיעת הראיות ביקש המבקש להביא ראיות, אם בעדות ואם במסמכים, לעובדה שלאחר התאונה, ולטענתו בעקב התאונה, נדרש על ידי מעבידתו, אגד, לעבוד שעות עבודה פחותות לעומת אלה שעבד קודם התאונה. כך, בשל המלצות ועדה רפואית של אגד ועל פי הוראות האחראים באגד לשיבוצו בעבודה.

2.המשיבות התנגדו לראיות אלה, ובית המשפט קיבל את התנגדותן. ההתנגדות התבססה על כך, שמצבו הרפואי של המבקש צריך להיקבע על ידי מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט, וקביעת הועדה הרפואי של אגד אינה יכולה לשנות מקביעות אלה והיא אף אינה ראיה קבילה ככל שמבקשים שתשמש ראיה למצבו הרפואי של המבקש.

בא כוח המבקש מודע לכך, שקביעת כושרו הרפואי של המבקש בעקב התאונה ייקבע על פי חוות דעתו של המומחה הרפואי. מכאן, שאין הוא מבקש להוכיח עניין רפואי בשונה ממה שקבע המומחה הרפואי שמונה על ידי בית המשפט. בקשתו היא, להוכיח כיצד, בפועל, נהג מעבידו, אגד, מאז התאונה ולאור פגיעתו בה, וזאת במסגרת הוכחת הנזק המיוחד של הפסד השתכרות בעבר מאז התאונה.

3.נראה לי, שלכך הוא זכאי. זאת, מבלי שאחווה דעה בשלב זה לגבי משקלן של אותן ראיות ומבלי שייקבע דבר בשאלה אם היוזמה לשינויים בתנאי עבודתו והשתכרותו של המבקש לאחר התאונה היתה של אגד או של המבקש, שאלה אשר גם היא שנויה במחלוקת בין הצדדים. בכל אלה ובהשלכתם על גובה הפיצויים המגיעים למבקש יכריע בית המשפט לאחר שישמע את הראיות.

4.אני מחליט, על כן, לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וערעור הוגש על פי הרשות שניתנה. הערעור מתקבל, במובן זה שהמבקש רשאי להוכיח את כל העובדות הנוגעות לשעות וטיב עבודתו באגד לאחר התאונה לעומת אלה שלפני התאונה. כן יוכל להביא ראיות להנמקת אגד לשינוי שחל בעבודתו לאחר התאונה, כולל החלטות ועדות רפואיות שלה. כל זאת בסייג, שמצבו הרפואי לאמיתו לא ייקבע על סמך החלטות הועדות הרפואיות של אגד. החלטות אלה, והתנהגות אגד ועובדיה בעקבות החלטות אלה, יובאו כראיה למה שאירע בפועל. כאמור, בעניין משקלם של אלה לעניין גובה נזקיו של המבקש יחליט בית המשפט על פי מכלול הראיות.

בנסיבות המקרה, אין צו להוצאות.