פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2415/09
בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
המבקשים:
1. ד"ר משה בוסתן
2. בית חולים העמק בעפולה
3. שירותי בריאות כללית
נ ג ד
המשיבים:
1.
איילת סלע
2. מוטי סלע
בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בירושלים מיום
15.2.09 בת.א. 2121/03 שניתנה על-ידי כבוד השופט מ' סובול
בשם המבקשים:
עו"ד ש' אהרנסון
בשם המשיבים:
עו"ד א' גלבוע;
עו"ד ע' אוריה
החלטה
1.
זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט מ' סובל ) שבה נאסר על המבקשים להגיש חוות דעת של מומחה רפואי בשל חשש לניגוד עניינים.
המשיבים הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית נגד המבקשים. במסגרת ההליך הגישו המשיבים חוות דעת שערך ד"ר רפאל שטרייכר, אשר עובד במרכז לבריאות הנפש באר יעקב. המבקשים מצידם ביקשו להגיש חוות דעת של פרופסור משה קוטלר המכהן כמנהל המוסד הרפואי בבאר יעקב. המשיבים התנגדו להגשת חוות דעתו של פרופסור קוטלר מן הטעם שיהיה בכך כדי להעמיד את ד"ר שטרייכר בניגוד עניינים בשל יחסי המרות בינו לבין פרופסור קוטלר. בית המשפט המחוזי קיבל את טענת המשיבים וקבע כי קיום יחסי המרות בין השניים אינו מאפשר הגשה של חוות דעת שערך פרפסור קוטלר ועל המבקשים, אם ירצו בכך, לפנות למומחה אחר. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.
2.
המבקשים טוענים כי בנסיבות המקרה לא היה מקום להתערבותו של בית המשפט המחוזי בדרך ניהול הליכי המשפט על-ידם. לדבריהם, בתחום הרפואה קיים מרחב של שיקול דעת מקצועי לרופאים, ומחלוקות בשאלות רפואיות הן חלק בלתי נפרד ומקובל מן המקצוע. לפיכך, סבורים המבקשים כי אין מקום לחשש שהמומחה מטעם המשיבים יירתע מלהביע בחקירתו הנגדית עמדה שונה מעמדתו של פרופסור קוטלר, בפרט לאחר שכבר הוגשה חוות דעתו המנומקת בעניין. עוד טוענים המבקשים כי במקרה שלפנינו לא מדובר ביחסי מרות ישירים, כגון מנהל מחלקה וסגנו, וכי אין לראות ביחסים כה מרוחקים יחסים המעלים חשש לניגוד עניינים. לדבריהם, פרופסור קוטלר עומד בראש שלושה מרכזים רפואיים ושמונה מרפאות ותחתיו מועסקים קרוב למאה רופאים. המומחה מטעם המשיבים הוא לטענתם אחד מאותם רופאים ובסולם ההיררכי קיימים עוד שני שלבים בינו לבין פרופסור קוטלר. לבסוף, טוענים המבקשים כי הבחירה בפרופסור קוטלר אינה קשורה למקרה הספציפי נשוא הבקשה, אלא מדובר במערכת יחסים ארוכה, שבמסגרתה פנו המבקשים לפרופסור קוטלר פעמים רבות על מנת שישמש מומחה רפואי מטעמם.
המשיבים מצידם סומכים ידיהם על החלטתו של בית המשפט המחוזי. לדבריהם, קיים חשש ניכר לניגוד עניינים כאשר מומחה נדרש להעיד וממול ניצבת חוות דעת סותרת של מנהל בית החולים שבו הוא עובד. המשיבים מדגישים כי המבקשים לא העלו כל טעם מדוע אין ביכולתם לפנות למומחה רפואי אחר שאינו נמצא ביחסי מרות עם המומחה מטעמם.
3.
דין הבקשה להידחות. ברע"א 8120/99 כהן נ' רשות הגנים הלאומיים (לא פורסם, 1.2.2000) (להלן: עניין כהן ), נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי לפסול מומחה שמונה על ידו לאחר שהתברר כי הוא מכהן כסגנו של המומחה מטעם המבקש. אמנם לא מ דובר בנסיבות זהות, שכן עניין כהן עסק במומחה שמונה על ידי בית המשפט ואילו בענייננו מ דובר במומחה מטעם אחד הצדדים, אולם אין בכך כדי לשנות מן התוצאה. החשש לניגוד עניינים כאשר מ דובר
במומחים המקיימים ביניהם יחסי מרות הוא שיקול לגיטימי ולערכאה המבררת מסור שיקול דעת לקבוע אם מ דובר בחשש שלאורו ראוי לשלול קבלת חוות דעת מאחד המומחים. אוסיף כי בניגוד לטענת המבקשים, יש מקום לסברה שככל שהפער ההיררכי בין מומחה אחד לרעהו גדול יותר כך החשש לניגוד עניינים גדל, שכן הלגיטימציה של אי ההסכמה המקצועית פחותה יותר והחשש מפני סתירת עמדתו של המומחה הבכיר גדולה יותר.
אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשים ישאו בשכר טרחת עורך הדין של המשיבים בסכום של 7,500 ש"ח.
ניתנה
היום, ט"ו בסיוון התשס"ט (7.6.2009).
המשנה-לנשיאה