רע"א 8120/99 דוד כהן נ. רשות הגנים הלאומיים

1.המבקש נחבל בעת שעשה שימוש במגלשת מים שהופעלה, לטענתו, על-ידי המשיבה 1, ואת נזקי הגוף שנגרמו לו הוא תובע מידה.

לאחר שמומחים רפואיים מטעם שני הצדדים חיוו את דעתם באשר לשיעור נכותו של המבקש, מינה בית המשפט המחוזי מומחה מטעמו בתחום הכירורגיה של כף היד.

משנתקבלה חוות-דעתו של המומחה הממונה, נודע למשיבה כי המומחה הוא סגנו של המומחה הרפואי שערך את חוות הדעת מטעם המבקש. בין לבין, נתקיימו נסיונות פשרה בין הצדדים, והמשיבה הודיעה כי היא "שומרת על טענותיה" כנגד המינוי.

משכשלו נסיונות הפשרה, חזרה המשיבה על טענתה כי יש לפסול את מינויו של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט.

בית המשפט נעתר לבקשה, אף שהדגיש כי אין הוא מטיל כל דופי בהגינותו של המומחה.

כנגד החלטה זו עותר המבקש ליתן לו רשות לערער.

2.אכן, ככל בית המשפט לא ימהר לפסול מומחה שכבר נתמנה, בוודאי לא לאחר שכבר נתנה חוות-דעת מטעמו. מקום בו אין ספק בדבר שיקול הדעת העצמאי שהפעיל המומחה בתום לב, ואין חשש מפני עיוות דין כתוצאה מאימוץ חוות דעתו לא יהיה בדרך כלל מקום לפסול את מינויו.

במקרה זה העלתה המשיבה את טענתה כנגד המינוי מיד לאחר שנודעה לה העובדה שהמומחה שנתמנה נתון למרותו של המומחה מטעם המבקש. היא בחרה שלא לעמוד על ברור הבקשה עד לאחר שלא נסתיימו נסיונות הפשרה. על כך אין לבוא אליה בטרוניה.

בית המשפט מצא לראוי להביא בחשבון את החשש שהביעה לפניו המשיבה, ובנסיבות המיוחדות של המקרה לא מצאתי עילה להתערב בבחירתו.

הבקשה נדחית ומשלא נתבקשה תשובה - אין צו להוצאות.