רע"א 2437/06 מילובן אם.סי.פי. בע"מ נ. נציב המים

1.מתברר, כי סוגית הזרמת השפכים על ידי המבקשת לנחל הנעמן נדונה בפני מספר לא מבוטל של ערכאות שיפוטיות על פני תקופה ארוכה, וכי ניתנו למבקשת מספר רב של הזדמנויות להסדיר נושא זה. כך, כבר ביום 21.2.96 נתן בית הדין למים תוקף של פסק דין להסכם פשרה שעניינו הסדרת הטיפול בשפכים של המבקשת. זאת ועוד, במסגרת ההליך הפלילי אשר מתנהל נגדה, הסכימה המבקשת ביום 24.2.05 כי יינתן צו זמני האוסר עליה, החל מיום 30.9.05, להזרים שפכים בניגוד למפורט בצו. בהמשך פעלה אמנם המבקשת לדחיית מועד כניסתו של הצו הזמני לתוקף, אולם אין חולק כי כיום עומד הצו בתוקפו. על רקע הנסיבות הנזכרות, לא ניתן לומר כי האופן בו איזן נציב המים בין השיקולים השונים במסגרת החלטתו לוקה בחוסר סבירות. זאת, גם אם מביאים בחשבון את ההיתר אשר ניתן על ידי הוועדה למתן היתרים להזרמת שפכים לים. אף לא שוכנעתי כי ההליך בו התקבלה החלטתו של נציב המים לוקה בפגם פרוצדוראלי המצדיק את התערבותן של הערכאות השיפוטיות. יצוין, כי לא נזקקתי כלל לראיות אשר הוגשו על ידי המשיב והנזכרות בבקשת המבקשת מיום 29.3.06.

2.איני מתעלם מן הטענה, כי מפעלה של המבקשת עלול להיסגר, ולוּ באופן זמני, עקב האיסור להמשיך בהזרמת שפכים לנחל. ואולם יש לזכור, כי המבקשת הבטיחה פעם אחר פעם, כי העניין יוסדר ואף קיבלה דחיות וארכות רבות. המבקשת הפרה שוב ושוב את הבטחותיה לפתור את בעיית זיהומו של הנחל, זיהום הנגרם עקב הזרמת השפכים אותם היא מייצרת. הגיע רגע האמת.

3.בקשת רשות הערעור נדחית. ממילא נדחית אף הבקשה לסעד זמני. המבקשת תשא בשכר טרחת עורך דין בסכום של 40,000 ש"ח.