רע"א 2460/00 מרום אימפריאל, בניה בע"מ נ. מנוף הצפון בע"מ

לפני בקשה לפטור מערבון (ליתר דיוק, המבוקש הוא הפקדת התחייבות עצמית במקום ערבון. אלא שלעניין זה נקבע לא פעם, כי התחייבות עצמית אינה מקנה לבעל דין כל בטוחה המוסיפה על עצם החיוב הקבוע בהחלטה או בפסק דין. וראו: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995 בעריכת ד"ר ש' לוין, בעמ' 821).

1.לצורך הדיון בבקשה שבפני, אין אני נדרש לפרטי הפרטים הנוגעים למערכת ההתקשרויות שביסוד ההליכים כאן. די לי אם אדרש לקווי המיתאר העיקריים שלהן, אפילו לוקה סקירה כללית זו באי דיוקים. המשיבים 3-4, בעלי קרקע (להלן" "הבעלים"), התקשרו עם המשיבים מס' 1-2 (להלן: "הקבלנים") בהסכם לפיו תמורת קבלת חלק מן הקרקע וסכום כסף מסויים התחייבו הקבלנים להקים עבור הבעלים שתי יחידות דיור. הקבלנים, מצדם, התקשרו עם המבקשת בהסכם, לפיו התחייבה המבקשת לבצע את הבנייה תמורת תשלום. המבקשת החלה בביצוע העבודות. שיקים שנתנו לה הקבלנים חוללו. היא תבעה את המשיבים. לטענתה הפרו הקבלנים את חיוביהם כלפיה ואילו הבעלים התעשרו שלא במשפט כתוצאה מן העבודות שבוצעו על ידה. במסגרת תביעתה טענה המבקשת כי יש לה זכות עיכבון בחלקה ובמבנה וביקשה צווי מניעה שיגנו על זכותה זו וימנעו מן המשיבים את שינוי המצב הקיים. בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י' גריל) דחה את הבקשה לסעד זמני. עם זאת, לא חייב את המבקשת בהוצאות. המבקשת מבקשת לערער על החלטה זו.

2.במסגרת הבקשה שבפני טוענת המבקשת, כי הקבלנים מסרו לה שיקים בסך כולל של כ - 360,000 ש"ח. שיקים אלו חוללו ותמורתם טרם שולמה לה. לפיכך, ממשיכה המבקשת וטוענת, די ביכולתם של המשיבים לקזז סכום הוצאות שייפסק (אם ייפסק - ולעניין זה מציינת המבקשת, כי, כאמור לעיל, לא חוייבה בהוצאות בבית המשפט המחוזי) מחובם למבקשת. עוד טוענת המבקשת, כי טובים סיכוייה לזכות בבקשת רשות הערעור.

3.הקבלנים מסכימים למעשה לטענת המבקשת, לפיה יש לה זכות עיכבון בקרקע - וממילא אין בכוונתם להתנגד לקבלת בקשת רשות הערעור. הבעלים מתנגדים לבקשת הפטור. לטענתם, המבקשת שקועה בחובות כבדים. אם לא תבטיח המבקשת את הוצאות הבעלים לא יוכלו הבעלים לגבותן. אין יריבות בין הבעלים למבקשת וטענת הקיזוז העשויה לעמוד ביחסי המבקשת עם הקבלנים אינה עומדת במישור היחסים שבינה לבעלים. עוד טוענים הבעלים כי המבקשת לא מסרה כל מידע ממשי אודות מצבה, אודות נכסיה ואודות בעלי השליטה בה. הבעלים מוסיפים וטוענים, כי סיכויי בקשת רשות הערעור קלושים: נוכח היעדר היריבות בין המבקשת לבינם, נוכח העובדה שהמבקשת פינתה מרצונה את אתר הבניה ונוכח חלוף הזמן מאז נדחתה בקשתה לסעד זמני - בלא שנתבקש כלל סעד זמני במסגרת בקשת רשות הערעור.

4.כאמור, הקבלנים אינם מתנגדים לקבלת בקשת רשות הערעור. כך שאין להניח, כי יוסבו להם הוצאות של ממש במסגרת בקשת רשות הערעור. מה גם שבמערכת יחסיהם עם המבקשת, עומדת להם, לכאורה, זכות קיזוז (וראו, לענין הקיזוז כבטוחה: רע"א 5672/94, אברהם פלמבאום נ' יורם רענן , לא פורסם; רע"א 2571/95 לוי שלמה נ' צרפתי יצחק , לא פורסם). אולם עדיין נדרשת המבקשת להבטיח את הוצאות הבעלים. לעניין זה אין אפשרות הקיזוז עומדת. שכן השיקים שחוללו ניתנו על ידי הקבלנים ולא על ידי הבעלים והמבקשת לא הצביעה על חיוב פסוק אחר שניתן לקזז כנגדו. זאת ועוד: המבקשת לא מסרה, למעשה, כל מידע אודות מצבה, הכנסותיה ונכסיה (ע"א 4752/91 ניביט מערכות בע"מ נ' בנק הפועלים , לא פורסם). לעניין זה נפסק גם, כי:

"כשם שמוטל על בעל דין בשר ודם להראות כי עשה מאמצים לגייס כספים מסביבתו הקרובה (בן-זוגו והוריו אם הוא סמוך על שלחנם) כך - מתוך גזירה שווה - תיבחן יכולתה של חברה גם לפי העזרה או האשראי שהיא יכולה לקבל מאלה הקשורים והקרובים אליה:

'מה בעל דין שהינו בשר ודם מצפים ממנו שישיג

עזרה מהוריו אם הוא סמוך על שולחנם, כך בעל

דין שהינו חברה, מצפים ממנה שתשיג עזרה ממי

שהיא סמוכה על שולחנו....

אין לראות בכך עניין של "הרמת המסך" או חיוב

בעלי המניות בתשלום התחייבויות החברה, אלא

קביעת הפוטנציאל של החברה להשיג את האמצעים

הדרושים להשגת מטרותיה.'

(ע"ש י-ם 55/71, פס"מ ע"ט, 330, 332).

לפי זה, המפתח לבחינת מצבה של החברה לשאת בתשלום האגרה אינו יכולתה היא בלבד, אלא היכולת לגייס כספים לשם תשלום האגרה." (המ' 3534/70 פרידלנטקס נ' בנק פויכטונגר , פס"מ ע"ב, 325, 327)" (בש"א 505/89, ע"א 794/89 דנאר בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ , לא פורסם; ראו גם: ע"א 2885/99 הומטל ישראל נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ , לא פורסם)

אי לכך, לא מצאתי מקום לפטור את המבקשת מחיובה לערוב להוצאות הבעלים. שקלתי אם נוכח העובדה שהמחלוקת בבקשת רשות הערעור היא רק בין המבקשת לקבלנים יש מקום להפחית את הערבון באופו יחסי. אולם לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובסוגיות המועלות במסגרתה, הגעתי לכלל מסקנה כי הסכום שנקבע מבטא אומדן סביר של הוצאותיהם האפשריות של הבעלים.

הבקשה לפטור מערבון נדחית איפוא.

המבקשת תפקיד את הערבון שהושת עליה תוך שלושים יום ממועד המצאתה של החלטה זו (ימי הפגרה יבואו במניין).