פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2482/13
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקשת:
אירידיום בע''מ
נ ג ד
המשיבים:
1. בנק דיסקונט לישראל בע''מ
2. הכונס הרשמי
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי
חיפה מיום 02.04.2013 בתיק פשר -1099/87
בשם המבקשת:
ד"ר עדו שוורצבוים
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק פש"ר 1099/97, בה נטען כי עתירת המבקשת למתן החלטות בבקשות קודמות שהגישה נדחו על-ידי כב' הנשיאה ב' גלאור . בד בבד עם הבקשה הוגשה בקשה דחופה למתן סעד זמני עד להכרעה בבקשה לרשות ערעור, לפיה תעוכב השלמת הליך פינוי הדירה שעתיד להתרחש לדברי המבקשת בתאריך 12.4.13.
2.
הסעד המבוקש בבקשות שהוגשו לבית משפט המחוזי הוא עיכוב הליך מימוש דירה שהזכויות בה רשומות על שם ד"ר עידו שוורצבוים, בעל המניות ומנהלה של המבקשת (להלן: ד"ר שוורצבוים ). בהחלטה מושא הבקשה נקבע כי ההחלטות בבקשות ניתנו כבר ואין מקום לשוב ולחזור עליהן מדי בקשה. מהחומר שהוגש עולה כי מימוש הדירה נקבע במסגרת הליכי הוצאה לפועל שהתנהלו כלפי המבקשת בלשכת ההוצל"פ בחיפה, בגין חובה למשיב 1 וערבותו של ד"ר שוורצבוים לחובותיה (תיק הוצל"פ 02-16439-07-7). בקשת עיכוב ביצוע שהוגשה ללשכת ההוצל"פ נדחתה. המבקשת הגישה ערעור על החלטת רשמת ההוצל"פ לבית משפט השלום בחיפה שנקבע לדיון ליום 24.4.13. ואמנם, כעת פנתה המבקשת לבית המשפט המחוזי בחיפה בבקשות לעיכוב הליכי מימוש הדירה במסגרת הליך כינוס נכסים על נכסי המבקשת (בקשה 16 בתיק 1099/97). על רקע זה ניתנה החלטת הנשיאה ב' גילאור כי "על פני הדברים, הסמכות לדון בבקשה להוצל"פ שם מתנהל הליך מימוש דירת מגוריו ועל המבקש לפנות להוצל"פ..." (החלטה מיום 3.2.13).
עוד עולה כי אך לפני חודשים ספורים, הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור נוספת לבית משפט זה על החלטה קודמת של בית המשפט המחוזי. בקשתה והסעד הזמני – הדומים למבוקש בבקשה שלפניי – נדחו על-ידי כב' השופט צ' זילברטל מטעמים דומים. נקבע כי "הליכי מימוש המשכנתא על הדירה מתנהלים במסגרת ההוצאה לפועל. מדובר בדירה שבה אין למבקשת זכויות...וההליכים בתיק פש"ר 1099/97 מתייחסים למבקשת. מטעם זה לא היה מקום לבקש עיכוב הליכי המימוש במסגרת פש"ר 1099/97" (רע"א 882/13). המבקשת טוענת כי בבקשתה הקודמת לא התייחס בית משפט זה לטענתה כי ההליכים לגביית חובותיה צריכים לכלול את הליך מימוש הדירה היות שלטענת משיב 1 המשכנתא נלקחה להבטחת חובות המבקשת. יצוין כי סוגית היחס בין המשכנתא על הדירה לחובות המבקשת כבר נטענה על-ידי המבקשת - מן הכיוון ההפוך אמנם - במסגרת ע"א 5578/08 שנידון בבית משפט זה. בערעור נקבע כי הדירה שימשה כבטוחה לחובות המבקשת. אין בכך לסתור את העובדה שהמקום לדון בטענה הוא במסגרת הליך מימוש הדירה בלשכת ההוצל"פ. על פי הערעור שהוגש על החלטת רשמת ההוצל"פ, ניכר שהמבקשת וד"ר שוורצבוים מודעים לכך, אלא שבשל חוסר שביעות רצונם מ(אי) התוצאה הוגשו הבקשות לפני בית המשפט המחוזי.
נדמה כי הבקשה שלפניי מהווה ניסיון נוסף לעכב את הליכי פינוי ד"ר שוורצבוים מדירתו. אין במושא הבקשה, תהא חשובה ככל שתהא עבור המבקשת, כדי לאפשר לה לפתוח בהליכים במסלול שאינו מתאים להם. הדבר נכון ביתר שאת לאחר שכך נקבע על-ידי בית משפט המחוזי ואף על-ידי בית משפט זה.
3.
הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. בנסיבות העניין ולא בלי היסוס, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ח
ניסן תשע"ג (08.04.2013).
ש ו פ ט