רע"א 2489/13שופרסל בע"מ נ. אסף שלם

1.

לפניי בקשת רשות ערעור המופנית נגד החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט א' קיסרי ). ההחלטה ניתנה במסגרת הליך של בקשה לאישור תובענה ייצוגית, שהוגשה על ידי המשיב נגד המבקשת. בהחלטתו דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשת למחיקת תשובת המשיב לתשובת המבקשת לבקשת האישור.

2.

בד בבד עם הגשת בקשת האישור נגד המבקשת, הוגשו לבית המשפט המחוזי בחיפה שלוש בקשות אישור כלפי רשתות שיווק אחרות, בהן הועלו טענות דומות מאוד לאלה שנטענו נגד המבקשת. נוכח הדמיון הרב בין ההליכים השונים, החליט בית המשפט המחוזי לעכב את הדיון בשלוש מבקשות האישור עד להכרעה בבקשת האישור שהוגשה נגד המבקשת. בקשת רשות הערעור שלפניי מעלה טענות בעלות דמיון רב לאלו שנטענו בבקשות רשות ערעור אחרות שהוכרעו על ידי אך לאחרונה. בקשות אלה הוגשו על ידי שתי משיבות בבקשות אישור אחרות, אשר הלינו אף הן על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את בקשותיהן למחיקת התשובה לתשובה (רע"א 9200/12 ורע"א 296/13; להלן – ההליכים האחרים ). בפסק הדין בהליכים אלה, שניתן ביום 17.3.2013, קבעתי כי אין מקום להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בנושא מחיקת ראיות וכתבי טענות. בנסיבות אלה, דומה כי לא היה מקום להגיש את בקשת רשות הערעור שלפניי, החוזרת על הטענות שהועלו בבקשות רשות הערעור האחרות.

3.

אכן, ההליך שלפניי נבדל מן ההליכים האחרים בכך שבעלי הדין הם שונים, וההליכים האמורים הופנו נגד החלטות אחרות. עם זאת, קיים דמיון רב בין כל ההליכים במספר מישורים. ראשית, הטענות שהועלו בכל בקשות האישור הן דומות מאוד. הוא הדין לעניין הטענות שהועלו בבקשות המחיקה השונות. כמו כן, הנימוקים המהותיים שנכללו בהחלטותיו השונות של בית המשפט המחוזי דומים, אם לא זהים. בית משפט קמא הדגיש בהחלטה מושא בקשת רשות הערעור, כי נימוקי הבקשה שהגישה המבקשת זהים לנימוקים שנטענו על ידי אחת המשיבות בבקשות האישור האחרות. לבסוף יצוין, כי המותב בבית המשפט המחוזי בכל ההליכים הוא אותו מותב. לא מצאתי יסוד בטענת המבקשת, לפיה בקשת רשות הערעור שהגישה מושתתת "ברובה" על נימוקים שונים מן הבקשות בהליכים האחרים (סעיף 15 לבקשת רשות הערעור). פרט לאמירה קצרה ולא מנומקת זו, לא הסבירה המבקשת במה שונה בקשת רשות הערעור הנוכחית מאלו שהוגשו ברע"א 9200/12 ורע"א 296/13.

4.

כפי שצוין, פסק הדין בהליכים האחרים ניתן ביום 17.3.2013. בקשת רשות הערעור הנוכחית הוגשה ביום 8.4.2013, היינו לאחר שנקבע כי אין מקום להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. משכך, בחירת המבקשת להגיש את בקשת רשות הערעור הנוכחית, הנוגעת לאותה סוגיה בה עסקו ההליכים האחרים, מעוררת תמיהה. ברי, כי הנימוקים שהובאו בפסק הדין בהליכים האחרים ישימים אף לעניין טענות המבקשת בהליך דנא. יוער, בשולי הדברים, כי בהליכים האחרים החלטתי לבטל את החיוב בהוצאות שהוטל על המבקשות דשם על ידי בית המשפט המחוזי. עם זאת, במקרה הנוכחי המבקשת לא העלתה במפורש טענות נגד ההוצאות שהושתו עליה בערכאה הדיונית. יוער, כי על המבקשת לא הושתו הוצאות בסך 10,000 ש"ח כפי שנכתב בסעיף 12 לבקשת רשות הערעור, אלא בסך 7,500 ש"ח. מעבר לכך, הבחירה להגיש את בקשת רשות הערעור, שרובה ככולה עוסקת באותה סוגיה שהוכרעה בהליכים האחרים, מצדיקה כשלעצמה אי התערבות בסכום ההוצאות שפסקה הערכאה הדיונית.

5.

בפסק הדין בהליכים האחרים הערתי, כי ייתכן שהייתי מגיע לתוצאה שונה מזו של בית המשפט המחוזי אילו דנתי בעניין בערכאה הדיונית ( שם , פיסקה 3). אמירתי זו נכונה גם לגבי התוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי בהחלטה שניתנה בעניינה של המבקשת. אדגיש כי רואה אני להסתייג מקביעתו של בית המשפט המחוזי בהחלטה מושא בקשת רשות הערעור לפיה לא היה מקום לבחון את בקשת המחיקה בהתאם להלכה שנפסקה ברע"א 8562/06 פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ (15.4.2007) וברע"א 4778/12 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' נאור (19.7.2012). בית המשפט המחוזי אף הוסיף כי הוא אינו רואה "להעדיף" את ההלכות הנזכרות על פני החלטות שניתנו בעבר על ידי בתי המשפט המחוזיים. בכך שגה בית המשפט המחוזי, ומיותר לציין כי אמות המידה המנחות לצורך בחינת בקשה למחיקה של תשובה לתשובה בהליך של תובענה ייצוגית, הן אלה שנקבעו בהחלטות הנזכרות. עם זאת, בנסיבות העניין ובהתחשב בפסק הדין שניתן בהליכים האחרים, אין באמור לעיל כדי להצדיק התערבות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי.

6.

בקשת רשות הערעור נדחית, איפוא, בלא שנתבקשה תשובה. מטעם זה לא ייעשה צו להוצאות לטובת המשיב. עם זאת, המבקשת גרמה לבזבוז זמן שיפוטי, בכך שהגישה הליך בו חזרה על טענות דומות, אם לא זהות, לאלו שהוכרעו ממש לאחרונה בהליכים האחרים. לפיכך, על המבקשת לנמק עד ליום 19.5.2013, מדוע לא תחויב בהוצאות לטובת אוצר המדינה.