רע"א 2498/10 סולל בונה בע"מ נ. אטבלימנט נ.ה.ל

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ש' גדות ) בע"ר 1618/08 מיום 3.3.2010, בו נדחה ערעור המבקשת על החלטת רשם בית המשפט המחוזי (כבוד הרשם (כתוארו אז) א' זמיר ) לפיה אין לסלק על הסף את טענת הקיזוז שהעלתה המשיבה בכתב הגנתה.

1.

המבקשת הגישה תביעה נגד המשיבה ובה טענה, בין היתר, כי זו חבה לה כספים בגין עבודות שביצעה עבורה בפרויקט הקמת מלון "גרנד קורט ירושלים". המשיבה הגישה כתב הגנה בו טענה, בין היתר, כי יש לקזז את הסכומים הנתבעים על ידי המבקשת כנגד סכומים אותם המבקשת חבה לה (להלן: טענת הקיזוז ). המבקשת הגישה בקשה לסילוק על הסף של טענה זו (להלן: הבקשה לסילוק על הסף ). בין היתר, טענה המבקשת בבקשתה כי טענת הקיזוז התיישנה. המשיבה טענה כי טענת קיזוז הינה טענת הגנה משכך אין המבקשת יכולה להעלות טענת התיישנות כנגדה.

2.

בהחלטתו מיום 9.4.2008 דחה רשם בית המשפט המחוזי את הבקשה לסילוק על הסף. לא אעמוד על כל הטעמים שעמדו בבסיס החלטתו אלא רק על הטעם שמקים, לשיטתה של המבקשת, עילה למתן רשות ערעור "בגלגול שלישי", והוא כי המבקשת אינה יכולה להעלות טענת התיישנות כנגד טענת קיזוז, מאחר שטענת התיישנות דיונית הינה טענת הגנה בלבד.

3.

המבקשת הגישה ערעור על החלטה זו, ובגדרו השיגה על הטעמים השונים שעמדו בבסיסה. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע כי אין מקום להתערב בהחלטת הרשם. במסגרת פסק הדין, עמד בית המשפט המחוזי על כך שההחלטה נושא הערעור הינה החלטה דיונית המורה על המשך בירורו של ההליך וככלל, אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהחלטות מסוג זה, מאחר שאין הן מהוות "סוף פסוק" בסכסוך בין הצדדים.

4.

בקשת רשות הערעור שלפניי מופנית כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי. במסגרת הבקשה טוענת המבקשת כי סוגיית התיישנותה של טענת קיזוז הינה סוגיה עקרונית החורגת מגדר הסכסוך הקונקרטי בין הצדדים, וכי קיימות הכרעות סותרות בסוגיה זו. לפיכך, טוענת המבקשת כי יש מקום ליתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". עוד טוענת המבקשת כי היעילות הדיונית מחייבת הכרעה בשאלת התיישנות טענת הקיזוז בטרם סיום ההליך לפני בית המשפט המחוזי. המבקשת מוסיפה ומעלה טענות שונות לביסוס טענתה כי תובע יכול להעלות טענת התיישנות כנגד טענת קיזוז.

5.

לאחר עיון בבקשה, סבורני כי דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל את תגובת המשיבה. רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן רק באותם המקרים המעלים שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים להליך, או כאשר התערבות בית המשפט נדרשת על מנת למנוע עיוות דין [ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)]. הגם שיתכן ובמסגרת הבקשה מועלית שאלה החורגת מגדר הסכסוך הקונקרטי בין הצדדים, הרי ששאלה זו הוכרעה במסגרת החלטת ביניים שמשמעותה האופרטיבית היא המשך בירור ההליך בין הצדדים. בהחלטות מעין אלה, אין ערכאת הערעור נוטה להתערב [השוו למשל: רע"א 1353/06 עקרי נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם, 14.8.2006), פסקה ה' להחלטתו של השופט א' רובינשטיין ; רע"א 5577/08 בנק הפועלים בע"מ נ' פסגות גליל גולן-אגש"ח בע"מ (לא פורסם, 28.10.2008), פסקה 5 להחלטתי].

6.

איני סבור כי יש מקום להתערבות בית משפט זה בהחלטה הדיונית נושא הערעור. אף אם טענות המבקשת לגופה של החלטה היו מתקבלות, הרי שלא היה בכך כדי לייתר את המשך קיום ההליך, שכן עיון בכתב הגנתה של המשיבה מלמד כי בפיה טענות הגנה נוספות. משכך, אין באי מתן רשות הערעור כדי להביא לניהולו של הליך מיותר. נוכח האמור לעיל, לא מצאתי כי קיים טעם להעדיף את בחינת החלטה זו כעת, על פני בחינתה בשלב הערעור, ככל שערעור זה יוגש.

7.

סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובת המשיבה, אין צו להוצאות.