רע"א 2510/13 אורלי פיסטול נ. עוזרי שימעון

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת א' נחליאלי-חיאט ) מיום 1.3.2013 בפש"ר 570/96

בגִדרה נדחתה בקשת המבקשת לבטל את הליכי פשיטת הרגל של המשיב 1 (להלן: המשיב ).

עיקרי העובדות

1.

נגד המשיב מתנהלים הליכי פשיטת רגל החל משנת 1996. המבקשת היא בת זוגו לשעבר, היא אינה נושה בהליכי פשיטת הרגל, ואולם בין המבקשת ובין המשיב באמצעות הנאמן, מתנהלים הליכים בבית המשפט לענייני משפחה בעניין הסכם ממון שחתם המשיב עם המבקשת, בעודו בהליכי פשיטת רגל (להלן: הסכם הממון ). בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (השופטת ח' קיציס ), אשר דן בהליכים הנוגעים להסכם הממון, קבע בהחלטה מיום 4.7.2011 כי אין תוקף להסכם הממון. בית המשפט ציין כי המשיב ביקש במסגרת ההסכם לוותר על נכסיו לטובת המבקשת מבלי שיִידע את כונס הכנסים הרשמי ומבלי שקיבל את אישור בית המשפט, וזאת בעודו מצוי בהליכי פשיטת רגל. בית המשפט קבע כי המשיב אינו רשאי לנהוג מנהג בעלים בנכסיו, לאור מצבו המשפטי, ועל כן אין תוקף להסכם הממון.

2.

בעקבות החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בקשה לביטול הליכי פשיטת הרגל של המשיב, מכוח הסמכות שלפי סעיף 55 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. לטענת המבקשת המשיב אינו משלם תשלום חודשי, נמנע מהגשת דוחות כנדרש בהליכי פשיטת רגל ואינו מגלה לכונס הנכסים הרשמי את הכנסותיו. המבקשת טוענת כי המשיב אינו זקוק להגנת הפקודה, ומשכך יש לבטל את הליכי פשיטת הרגל נגדו.

3.

ביום 1.3.2013 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לביטול הליכי פשיטת הרגל. בהחלטתו ציין כי עמדת הנאמן, שהוא הגורם האמון על שמירת האינטרסים של כלל הנושים, אשר סבר כי אין מקום להיעתר לבקשה לביטול ההליכים, מקובלת עליו.

בית המשפט ציין, כפי שעלה מעמדת הנאמן, כי אינטרס הנושים הוא להותיר את המשיב בהליכי פשיטת רגל וזאת לצורך העשרת קופת הכינוס ומיקסום הדיבידנד לנושים כולם. למבקשת יש אינטרס ברור בביטול הליכי פשיטת הרגל, לאור יחסיה עם המשיב ובשים לב לתוצאות ההליכים המשפטיים בבית המשפט לענייני משפחה, אשר במסגרתם בוטל הסכם הממון. יחד עם זאת, אין להעדיף את האינטרס הפרטי של המבקשת לבטל את הליכי פשיטת הרגל על פני האינטרס הכללי של שאר הנושים. נקבע כי המבקשת לא הניחה תשתית רלוונטית לביטול ההליכים ואין הצדקה לבטלם.

עיקרי בקשת רשות הערעור

4.

לטענת המבקשת יש לבטל את הליכי פשיטת הרגל נגד המשיב. לטענתה, נוכח הדוח האחרון שהגיש הנאמן בתיק, ניתן לראות כי המשיב מרוויח עשרות אלפי שקלים מידי חודש, הוא מסוגל לפרוע את חובותיו, ואין הצדקה להמשיך ולאפשר לו להתנהל במסגרת הליכי פשיטת רגל. המבקשת מציינת כי למרות שהמשיב מצוי בהליכי פשיטת רגל מזה 16 שנה, הוא לא משלם כל תשלום חודשי לכונס הנכסים הרשמי במשך שנים רבות. בהתאם לתשובות שנתן המשיב לנאמן בחקירת יכולת מיום 4.9.2012, מתנהל המשיב כאדם עצמאי, הוא פתח תיק ברשויות המס, ומשתכר שכר נאה בכל חודש. עוד עולה מחקירה זו כי המשיב הרוויח במשך פרק זמן של שנה וחצי סכום של כ-540,000 ₪, שהיה יכול להביא לפרעון כל חובותיו מול הנושים. המבקשת הוסיפה כי הנאמן לא פועל לגביית הכספים, ואינו מבצע את התפקיד שהוטל עליו לגבות את חובותיו של המשיב. במקום זאת, מעדיף הנאמן לפעול נגדה במסגרת התביעה בבית המשפט לענייני משפחה, ובכך למנוע ממנה את זכויותיה ברכושה, במקום לפעול להחזרת החובות לנושיו של המשיב, כפי שהוא אמוּר לעשות לפי תפקידו. עוד ציינה המבקשת כי אין הצדקה לכך שהתשלום החודשי של המשיב לנאמן יעמוד על סך של 2,000 ₪ בלבד, וזאת כאשר הוא מרוויח סכום של 25,000 ₪ בחודש. הנאמן פועל בכפפות של משי עם המשיב, בעוד זה אינו עומד בתנאים לצורך הימצאות בהליכי פשיטת רגל, ולפיכך יש לבטל הליכים אלה נגד המשיב.

דיון והכרעה

5.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ונתתי דעתי על נימוקיה, דומני כי אין צורך בתשובה, וכי דינה של הבקשה להידחות . לא שוכנעתי כי התמלאו התנאים, בשלב דיוני זה, למתן רשות ערעור בהתאם לסעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. בית המשפט המחוזי בחן, בהתאם לתגובת הנאמן על נכסי המשיב, את נימוקי הבקשה לביטול הליכי פשיטת הרגל, והגיע למסקנה כי אין הצדקה לעשות כן. מסקנתו מקובלת עליַ ואיני רואה מקום להתערב בה.

6.

מקובל לומר, כי הליכי פשיטת רגל מיועדים להשיג שתי תכליות: האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בדרך הזולה והיעילה ביותר; והאחרת, לאפשר לחייב שנקלע לקשיים כלכליים ואינו יכול לפרוע את חובותיו לפתוח "דף חדש" בחייו הכלכליים (ע"א 9782/05 טנג'י נ' קריספין , פסקה 7 לפסק הדין (18.1.2010)). המשיב, אשר נקלע לחובות, ביקש לפתוח בהליכי פשיטת רגל. הוא זה אשר יזם את הליכי פשיטת הרגל, אך המשך ההליכים אינו תלוי עוד ברצונו-שלו (השוו: רע"א 4911/11 דיאס נ' האפוטרופוס הכללי – כונס הנכסים הרשמי (24.10.2011)). יש לבחון, בין היתר, את האינטרס של כלל הנושים. משמוּנה נאמן על נכסי המשיב, מייצג הנאמן את האינטרסים של כלל הנושים המעוניינים לקבל את כספם. כפי שפורט בתגובתו של הנאמן לבית המשפט המחוזי, טובת הנושים מחייבת שלא להפסיק את הליכי פשיטת הרגל בשלב זה, אלא להמשיך בהם לצורך השלמת הפיגורים והגדלת התשלום החודשי מצד המשיב לטובת נושיו. המבקשת אינה נושה בתיק. ביטול הסכם הממון שעליו חתמה עם המשיב נעשה כדין, ואין בביטולו כדי להצדיק את העדפת האינטרס שלה על פני האינטרס של שאר הנושים.

7.

זאת ועוד: סעיף 55 לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980 קובע כי בית המשפט רשאי לבטל את הליכי פשיטת הרגל " אם נוכח כי החייב ניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל ". ניצול שכזה לא הוכח בעניין דנן. הנאמן ציין בהודעתו לבית המשפט המחוזי כי המשיב אכן יצר פיגור ניכר בתשלומים, אולם, הנאמן פועל מול המשיב בכל האמצעים העומדים לרשותו, כך ציין, על מנת להביא לסילוק הפיגור האמור. המשיב והנאמן הגישו בקשה בהסכמה להגדלת שיעור התשלום החודשי, והנאמן הצהיר כי ברגע שיתאפשר למשיב לעמוד בתשלום בשיעור גבוה יותר, תוגש בקשה מתאימה להגדלת התשלום (סעיף 8 לתגובת הנאמן לבית המשפט המחוזי). משכך הם פני הדברים נראה כי בהמשך הליכי פשיטת הרגל יש כדי לייעל ולגרום לתשלום חובות של המשיב לנושים, ואין הצדקה להיעתר לבקשת המבקשת לביטול הליכים אלה.

8.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.