רע"א 2552/06 יואל חיים נ. קצין התגמולים

א.רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים ברלינר - סגן נשיא, עמית וסוקול) בע"א 1133/05 מיום 7.2.06, בו נדחה ערעור המבקש על פסק דינה של ועדת ערעור לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 (נוסח משולב) (השופטת (בדימ') טובי-פרידמן וד"ר זילברמן) בע"נ 139/01 מיום 17.1.05. הועדה דחתה את ערעור המבקש על החלטת קצין התגמולים מיום 16.4.01, על פיה לא נמצא קשר סיבתי בין פגיעותיו של המבקש לבין שירותו בשירות בתי הסוהר.

ב.המבקש, יליד 1963, התגייס לשירות בתי הסוהר בשנת 1985 ושירת כסוהר עד לשנת 2001. לטענתו, במסגרת שירותו כסוהר בטחון וסמל משמרת, נדרש למאמצים פיזיים קשים וספג מספר חבלות בגבו, שכתוצאה מהן נגרמה לו פגיעה נרחבת בעמוד השדרה המותני. המבקש סומך בקשתו לתגמולים על ארבעה אירועים שאירעו במהלך השירות: בחודש אוגוסט 1987 נפל ממיטה ונחבל בגבו בעת ליווי אסיר בבית החולים אסף הרופא; ביום 15.6.94 נפל ממדרגות המשרדים בשירות בתי הסוהר; ביום 20.4.97 הותקף על ידי אסיר אשר זרק עליו שידת עץ, כתוצאה מכך נפגע בגב ובכתף השמאלית; בשנת 1999 נקלע לשריפה באגף הצינוקות במהלכה, נפל - כנטען - על ברכיו.

ג.קצין התגמולים דחה את תביעתו של המבקש, בהסתמך על חוות דעת רפואית (מאת פרופ' ו' ביאליק) לפיה אין קשר סיבתי בין כאבי הגב התחתון מהם הוא סובל לבין החבלות שנגרמו כתוצאה מן האירועים שפורטו.

ד.ועדת הערעור, לאחר שבחנה את הראיות שהיו בפניה ובכלל זה את חוות הדעת הרפואית (מאת ד"ר י' גוטפריד) מטעם המבקש, הגיעה לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. זאת, משקבעה בהתבסס על חוות דעתו של המומחה הרפואי - כי "הכאבים בגבו של המערער החלו בשנת 1999, וכי הרישומים לעניין זה הופיעו לאחר שהמערער נפל בביתו ונחבל בגבו בחודש ספטמבר 1999". כן אימצה היא את מסקנתו של המומחה הרפואי, כי החבלה והאירועים עליהם נסמך המבקש, לא יכלו לגרום לפגיעה בדיסקים בין חוליתיים "והמנגנון של הפגיעות לא הוביל למצב המחלה ממנה סובל היום." על כן קבעה הועדה כי לא הוכח קשר סיבתי בין אירועי החבלה הנטענים על ידי המבקש ובין מצבו של המבקש בעמוד השדרה המותני. הועדה ביכרה את חוות הדעת של המומחה מטעם קצין התגמולים על זו של המומחה מטעם המבקש.

ה.בית המשפט המחוזי דחה את הערעור על החלטת הועדה, בהטעימו כי לא הוכח שהפגיעות הנרחבות בגבו של המבקש נגרמו או הוחמרו על ידי השירות ותנאיו או כתוצאה מהחבלות שספג.

בית המשפט קבע כי תחילת התהליך אפשר שהיתה עוד בשנת 1985, כשציין המבקש את קיומו של ליקוי בגב בשאלון הקבלה לשירות בתי הסוהר, ולכל הפחות, המדובר בתהליך שתחילתו עוד בשנת 1987, ורק בבדיקות מיום 31.0.99 ומיום 23.1.00 נתגלו פגימות נרחבות בארבעת הדיסקים הבין- חולייתיים של הגב המותני. נקבע כי לא הוכח שהתנאים בשירות בתי הסוהר עשויים לגרום לכאבי הגב מהם סבל המבקש, ואף אם צוינו במסמכים הרפואיים תלונות של המבקש בדבר כאבי גב טרם שנת 1999, מדובר באירועים מינוריים, שלא הצריכו הענקת טיפול רפואי ביום בו אירעו ולא הביאו לסימנים קליניים בבדיקות הרפואיות; לפיכך ניתן היה לקבל את מסקנת המומחה הרפואי כי לא היה באלה כדי להביא לפגיעה כה נרחבת בגב המותני של המבקש.

ו.מכאן הבקשה הנוכחית, בה טוען המבקש כי כתוצאה מתנאי השירות, המאמצים הפיזיים והחבלות הנשנות בגבו לקה בפריצות דיסק בגבו, וכי הראיות שהובאו על ידו תומכות בטענותיו בדבר תנאי השירות והאירועים בהם נפגע. נטען כי חוות הדעת עליה נסמך המומחה הרפואי לוקה בפגמים, ובפרט כי המומחה לא עיין ברישומים הרפואיים בעניינו של המבקש בין השנים 1999-1987.

ז.חוששני כי המקרה הנוכחי אינו מעורר שאלה משפטית החורגת ממחלוקת הצדדים, אשר בשכמותה נשקלת רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/ 82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור

(הדר חיפה)

בע"מ, פד"י לו(3) 128,123(מ"מ הנשיא - כתארו אז - שמגר)). כל שכן שהמבקש חפץ להביא לבחינה מחודשת קביעות עובדתיות-רפואיות שהוכרעו על ידי קצין התגמולים ושבו ונדונו על ידי ועדת הערעור ולאחר מכן על ידי בית המשפט המחוזי, אשר נדרשו לעניינו בפירוט תוך שקילת הראיות ובהתייחס גם לחוות דעתו של מומחה רפואי מטעם המבקש. קביעות אלה מצויות כולן במישור העובדה ואינן מעלות שאלה משפטית; על פי סעיף

34 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (נוסח משולב), ערעור בפני בית המשפט המחוזי הוא בנקודה משפטית בלבד (כן ראו רע"א 5499/92 קצין תגמולים נ' בן עד , פד"י מז(2) 471, 476 (השופט בך); רע"א 202/00 פלונית נ' קצין התגמולים , פד"י נו(1) 649, 655 (השופטת דורנר); רע"א 553/01 מאיר לוי נ' קצין התגמולים (לא פורסם) (השופטת שטרסברג-כהן)). אוסיף מעבר לנדרש, כי מעיון בחומר נראה שקצין התגמולים והערכאות שעסקו בעניינו של המבקש התייחסו לטענות באופן ראוי. אין איפוא מקום להתערבות בית משפט זה בגלגול שלישי.

ח.נוכח האמור, אין בידי להיעתר למבוקש.