רע"א 2571/99 חברת התחנה המרכזית החדשה בתל אביב בע"מ נ. שרה רענן

בסכסוך בין קונים ומוכרת בעניין הסכם מכר של חנות, ביקשו הקונים לבטל את הסכם המכר מחמת הפרה כפולה. האחת, מסירת חנות קטנה במידה ניכרת מן המוסכם. השנייה, אחור של חודשים ארוכים במסירה. בית משפט השלום קיבל את טענת המוכרת שהקונים ויתרו מראש בעת עריכת ההסכם על כל טענות בקשר לעסקה לפיכך קבע כי הויתור תופס לעניין האחור, אינו תופס לעניין גודל החנות, ההפרה אינה יסודית, אין לבטל את ההסכם ונפסקו לקונים פיצויים.

בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור הקונים וקבע כי היתה הפרה יסודית של ההסכם על ידי המוכרת על שני ראשיה כאמור. לפיכך בוטל ההסכם כדין ועל המוכרת להשיב לקונים את אשר קיבלה מהם. על כך הגישה המוכרת בקשת רשות ערעור זו בה היא מצדדת בפסיקת בית משפט השלום ותוקפת את פסיקת בית המשפט המחוזי.

דין הבקשה להדחות. על אף שהמוכרת מנסה להלביש את בקשתה בלבוש של טענה משפטית דיונית לעניין התייחסות בית המשפט המחוזי לענין כתב הויתור, אין בטענה ממש. נושא כתב הויתור עלה בשתי הערכאות, נדון על ידן כשכל אחת מהן הגיעה למסקנה שונה ביחס להשלכותיו. גם אם צדק בית משפט השלום במסקנות שהסיק מן העובדות שקבע, הרי משבית המשפט המחוזי בחן ובדק מסקנות אלה והגיע לתוצאה אליה הגיע, אין מקום לאפשר דיון בערכאה נוספת. השאלות העולות הן עובדתיות וכן הן שאלות של פרשנות של הסכם ספציפי בין צדדים והשלכותיו עליהם ואין בה כדי לענות על המבחנים הנקוטים בידינו למתן רשות ערעור. העובדה ששני בתי משפט הגיעו לתוצאות שונות איננה כשלעצמה עילה למתן רשות ערעור.

הבקשה נדחית.

המבקשת תשלום למשיבים הוצאות בסך 10,000 ש"ח.