רע"א 2574/05 יפה יומטוביאן נ. שרה איכנטל

א.בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (השופטים גרוס, סגן נשיא, קובו ורובינשטיין) מיום 6.3.05 בבש"א 3211/05 בתיק ע"א 2525/04, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב יפו (השופטת אחימן) מיום 20.4.04 בת"א 192268/02.

ב.המשיבים הם בני זוג אשר רכשו מאת המבקשת על פי הסכם מכר מיום 28.5.95 (להלן – ההסכם) דירה בת ארבעה חדרים בגוש 6187 חלקה 233 (להלן – הדירה). לפי האמור בכתב התביעה שהגישו המשיבים, הפרה המבקשת את ההסכם בהימנעה מרישום הבית לפי צו הבתים המשותפים לתום שלושים ושישה חודשים מיום חתימת ההסכם. בכך לטענתם קמה להם הזכות לפי ההסכם לפיצוי מוסכם. המבקשת בכתב הגנתה חלקה על קיומה של עילת תביעה כלפיה מצד המשיבים וטענה שאיבדו את זכאותם לפיצוי מוסכם משום שמכרו את הדירה, או משום שלא נגרם להם נזק, או מחמת סיכול בידי "כוח עליון", שכן לטענתה, היא - כמו המשיבים - נפלה קרבן לתרמית מאת צד שלישי, שיזם את הקמת הבית, שבו הדירה, כחלק מעסקת קומבינציה. עוד טענה המבקשת כי לוח הזמנים שהוסכם להשלמת הרישום הינו גמיש.

ג.בית משפט השלום קבע בפסק דינו, כי על פי ההסכם שנכרת בין המבקשת לבין המשיבים היה על המבקשת להשלים את רישום הבית כבית משותף על פי צו הבתים המשותפים עד ליום 28.5.98, וכי על פי הוראות אותו הסכם, הימנעות המבקשת מקיום חובת רישום הבית במועדה מהווה הפרה יסודית של ההסכם, המחייבת את המפרה בפיצוי מוסכם בסך 24,000 דולאר. עוד קבע בית המשפט כי המשיבים הרימו את נטל ההוכחה, ואילו ההגנות שהעלתה המבקשת לא הוכחו כדבעי ולא נמצא בהן ממש. בית המשפט קבע כי על המבקשת לשלם למשיבים את דמי הפיצוי המוסכם בצירוף ריבית שנתית של 10%, וכן הוצאות משפט.

ד.המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להחלטה בערעור. ביום 6.9.04 בבש"א 16009/04 בתיק ע"א 2525/04 החליט בית המשפט המחוזי (השופטים גולדברג, סגן נשיא, אליעז ופוגלמן) לעכב שליש מהחיוב, אשר יופקד בקופת בית המשפט.

ה.בקשת רשות ערעור על ההחלטה שהגישה המבקשת לבית משפט זה נמחקה מן הטעם שחלף המועד הקבוע בדין להגשת ההליך (פסק דינו של השופט ריבלין מיום 30.1.05 בבש"א 903/05, שבגדרו נדחה ערעור על החלטת הרשם מרזל מיום 19.1.05 ברע"א 9586/04). המבקשת שבה והגישה בקשה לעיכוב ביצוע לבית המשפט המחוזי, אשר נדחתה על ידו בהחלטתו מיום 6.3.05 בבש"א 3211/05.

ו.על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור הנוכחית. בבקשה טוענת המבקשת כנגד ניקיון כפיהם של המשיבים; נטען כי הסתירו בעבר מבית המשפט את העובדה כי הם חייבים מוגבלים באמצעים, שחובם בתיק איחוד בהוצאה לפועל מסתכם בכ-700,000 ₪, כי להם נושים רבים, וכי דירתם נמכרה לפני שנים ספורות על ידי כונס הנכסים. כן נטען, כי גם כיום חייבים המשיבים בתיקי הוצאה לפועל סכומים שגובהם כגובה סכום פסק הדין ואף מעבר לו, וכי נושיהם יטרפו כל סכום שיועבר לידי המשיבים. עוד טוענת המבקשת, כי סיכוייה בערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתה. לעניין מאזן הנוחות נטען, כי אם יוותר המצב הנוכחי בעינו עד להחלטה בערעור לגופו, לא ייגרם למשיבים כל נזק, שכן המבקשת הפקידה בקופת בית המשפט שיק בנקאי בגובה יתרת החוב הבלתי מסולקת (בנוסף לשליש שהופקד בקופת בית המשפט המחוזי, והסכומים המצויים כבר בידי המשיבים). ברם אם תידחה בקשתה לעיכוב ביצוע, ייגרם למבקשת, לפי הטענה, נזק של ממש, מחמת חסרון כיסם של המשיבים, תיקי ההוצאה לפועל הפתוחים כלפיהם, וריבוי נושיהם; אם תזכה המבקשת בערעור, לא יהיה בידי המשיבים להשיב את המצב לקדמותו.

ז.בתגובתם לבקשה טוענים המשיבים, כי בקשתה של המבקשת כבר נדונה ונדחתה מספר רב של פעמים בערכאות השונות. לגוף העניין טוענים הם, כי המבקשת אינה עומדת בתנאים שקבעה הפסיקה לעיכוב ביצוע פסק דין. נטען כי סיכויי המבקשת להצליח בערעור נמוכים, וכי לא יהיה זה מן הנמנע להשיב את המצב לקדמותו אם תידחה הבקשה לעיכוב פסק הדין, זאת משום שלטענת המשיבים, רוב תיקי ההוצאה לפועל שלהם נסגרו והחברה שבבעלותם עלתה על דרך המלך, וכן משום שאופייה של התביעה דנא הוא כספי גרידא.

ח.לא בלי התלבטות החלטתי להיעתר חלקית לבקשה. לא בלי התלבטות, שכן מחד גיסא, מסופקני באשר לסיכויי הערעור. מאידך גיסא, נותרו בי ספקות באשר למצבם הכלכלי של המשיבים ויכולתם להחזיר את מלוא מה שישולם להם אם תזכה המבקשת בכל זאת בערעורה. אכן, עיינתי בטענותיהם בתשובה (ללא תצהיר) המצביעות על הפחתה בחובותיהם וסגירת תיקי ההוצאה לפועל, אך לא היתה בתגובה שורה תחתונה ברורה של סכום חובותיהם. בתגובה לבקשה לראיה נוספת מדובר על חובות שהם – ככל הנראה – מעל 100,000 ₪, גם לשיטתם של המשיבים. החלטתי להגדיל את הסכום שיעוכב ויופקד בקופת בית המשפט למחצית במקום שליש הסכום שנפסק. איני עושה צו להוצאות.