פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
2600/04
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקש:
בנא ג'וני
נ ג ד
המשיבות:
1. אררט חברה
לביטוח בע"מ
2. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת בת.א.
630/97, בש"א 2594/02 שניתנה ביום 3.2.2003 על-ידי כבוד הנשיא מ' בן דוד
בשם המבקש: עו"ד ע'
פאנוס
החלטה
1.זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד הנשיא מ' בן דוד) בה נקבע כי אין לפסול חוות דעת מומחה שניתנה בעניינו של המבקש וכי אין למנות מומחה רפואי נוסף לבדיקתו.
במסגרת תביעה שהגיש המבקש לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לו בתאונת דרכים, מינה בית המשפט, בין היתר, מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה. המומחה הגיע לכלל מסקנה כי הבעיות מהן סובל המבקש, בתחום הפסיכיאטריה, אינן נובעות מתאונת הדרכים. עם זאת, קבע המומחה כי תאונה הדרכים הובילה להחמרה זמנית במצבו הנפשי של המערער. נכות זמנית זו הועמדה על שיעור של 10% למשך חמש שנים מיום התאונה. המומחה נחקר בבית המשפט על חוות דעתו. לאחר שנסתיימה חקירתו, הגיש המבקש בקשה לפסילת חוות הדעת ולמינוי מומחה חלופי או מומחה נוסף בתחום הפסיכיאטריה. בקשה זו, כמו גם בקשת רשות הערעור שבפני, נסמכה על שלושה נימוקים עיקריים: ראשית, המבקש טען כי יש לפסול את חוות דעתו של המומחה מפאת קשריו עם המשיבות ועם בא-כוחן; כמו כן, סבר המבקש כי דין חוות הדעת להיפסל בשל סתירות בין האמור בה לבין הדברים שאמר המומחה בחקירתו הנגדית; נימוק עיקרי שלישי לבקשה היה שחוות הדעת האמורה נוגדת את אבחנותיהם של רופאים רבים שטיפלו במבקש. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו של המבקש בקובעו כי לא מצא בסיס לטענות בדבר משוא פנים והטייה לטובת המשיבות. באשר לנימוק השני, קבע בית המשפט כי ככל שטענה זו מתייחסת למשקלן של חוות הדעת ושל העדות בעל-פה, הרי שזה יידון בפסק הדין. מכל מקום, גם במישור זה, כך פסק בית המשפט, לא הונחה תשתית מספקת לפסילת חוות הדעת. באשר לשוני בין חוות דעתו של המומחה לבין אבחנותיהם של רופאים אחרים שטיפלו במבקש, קבע בית המשפט כי גם בטענה זו אין די להצדיק קבלת הבקשה, שכן, הרופאים שטיפלו במערער בעבר התמקדו בטיפול הדרוש לו ולא בשאלת הקשר הסיבתי לתאונה, וממילא אין די בחוות דעת סותרות כדי להצדיק פסילת חוות דעת מומחה. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפני.
2.כאמור, חוזר המבקש בבקשתו על הטענות שנטענו בפני בית המשפט המחוזי, ובכלל זאת גם על טענות עובדתיות שנתבררו ונדחו. המבקש סבור כי שגה בית המשפט בקובעו כי הנימוקים שפירט בבקשתו לפסילת חוות דעת מומחה אין בהם כדי להצדיק קבלת הבקשה.
3.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נימוקיה באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי שנתבקשה תגובת המשיבות. בית המשפט המחוזי עשה מלאכתו כראוי ולא מצאתי כל עילה להתערב בהחלטתו. חלק מהקביעות שהמבקש סבור שיש להתערב בהן הינן קביעות עובדתיות – כגון אלה הנוגעות לקשר שבין המשיבות ובא-כוחן לבין המומחה – וערכאת הערעור אינה מתערבת בקביעות מסוג זה אלא במקרים נדירים. מקרה זה רחוק מלעמוד בדרישה זו. יצוין כי צדק בית המשפט קמא בקובעו כי גם אם היה מתברר בוודאות כי המומחה הכין בעבר חוות דעת עבור המשיבות – שני גופים גדולים בתחום הביטוח – בתיקים אחרים, אין בכך כדי להצדיק פסילת חוות דעתו. גם בדחותו את טענותיו האחרות של המבקש צדק בית המשפט המחוזי. עיון בפרוטוקול חקירתו הנגדית של המומחה ובציטוט מתוך חוות דעתו, כפי שהוא מופיע בהחלטתו של בית המשפט קמא, מלמד כי אין בדברים שנאמרו במסגרת החקירה הנגדית דבר שיצדיק את פסילתה של חוות הדעת ומינוי מומחה רפואי נוסף. כך גם מקובלת עלי מסקנתו של בית המשפט המחוזי באשר להבדלים הנטענים בין אבחנותיהם של רופאים שטיפלו במבקש לבין חוות דעתו של המומחה. דין הבקשה להידחות, איפוא.
4.בשולי הדברים, יוער כי על בעל דין, המבקש להסתמך על מסמכים שונים בבקשתו, לצרף את המסמכים עצמם לבקשה ולא להסתפק בציטוטים נבחרים מתוכם. המבקש לא צירף לבקשתו אף אחד מהמסמכים הרפואיים, הנוגדים, לטענתו, את חוות דעתו של המומחה ואף הגדיל לעשות כאשר צירף שני עמודים בלבד מתוך חוות דעת המומחה עצמה. במצב דברים זה, שקלתי לחייבו בתשלום הוצאות הבקשה, ורק משום שלא נתבקשה תגובת המשיבות איני מורה כן.
כאמור, הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ג באלול תשס"ד
(30.8.2004).
ש
ו פ ט