פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1548/06
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקשת:
עדי אטיאס
נ ג ד
המשיב:
ד"ר בלכנר מריאן
בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום
25.1.06 בבר"ע 172/06 שניתנה על-ידי כבוד סגן-הנשיא ש' ברלינר
בשם המבקשת: ע"ד ד"ר
כרמית טל
בשם המשיב: עו"ד פ.ג.
נשיץ
החלטה
1.המבקשת הגישה תביעה בנזיקין, ובה טענה כי המשיב התרשל בטיפול שיניים שהעניק לה. במסגרת הליכי קדם המשפט קבע בית משפט השלום (כבוד השופטת א' פריאל) כי: "נוכח הפער בין חוות דעת הצדדים יש מקום למינוי מומחה מטעם בית המשפט", ומינה מומחה לכירורגית פה ולסת - ד"ר רונן, על מנת שיחווה את דעתו הן בשאלת האחריות והן בשאלת הפן השיקומי; בית המשפט הוסיף, כי המומחה רשאי להסתייע במומחה לשיקום הפה.
כנגד החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ש' בלינר). המבקשת טענה, כי המומחה שמונה איננו מתאים לחוות דעה בשאלות השנויות במחלוקת; אלה האחרונות, לדידה, נוגעות לתחום שיקום הפה, ולא לתחום הכירורגיה הכללית. עוד טענה המבקשת כי המינוי אינו ראוי לנוכח חשש ממשי למשוא פנים. זאת, משום שד"ר רונן עובד כרופא הראשי ברשת מרפאות המיוצגת על ידי המשרד בו מועסק בא כוח המשיב. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה וקבע כי: "הרופא ידע, אל נכון, אם השאלות העומדות לדיון הן בתחום מומחיותו. ואם לא כך הוא, יאמר זאת לבית המשפט תוך הפנייתו לתחום המומחיות המתאים. איני רואה חשש של ממש למשוא פנים".
2.על החלטה זו מלינה המבקשת היום. בבקשתה היא מעוררת את שתי השאלות שצוינו לעיל: שאלת המומחיות המתאימה, ושאלת החשש למשוא פנים. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות. עיון בבקשת רשות הערעור מלמד כי זו אינה מגלה שאלה משפטית - כללית המצדיקה התערבות ב"גלגול שלישי". מעבר לצריך יצוין, כי בית המשפט המחוזי, ביושבו כערכאת ערעור, בחן את טענותיה של המבקשת, ודחה אותן. לא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. סעיף 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מקנה לבית משפט סמכות למנות מומחה מטעמו לעניין שבמחלוקת בין בעלי הדין (ראו: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית 1995) 499). כך נהג בית משפט השלום במקרה שלפנינו. משמונה המומחה, חזקה היא כי הוא ינהג באופן מקצועי, ויעשה מלאכתו נאמנה (השוו: רע"א 11147/03 אריאל ביטון נ' כפיר אלעזרה , תק-על 2004(1) 3211). בית המשפט קמא לא מצא כי חזקה זו נסתרה במקרה זה ולא מצאתי עילה להתערב בהחלטת. בהקשר זה, לא למותר להזכיר כי על מנת שתקום הצדקה לפסילת מומחה "צריך שיתקיים חשש ממשי לכך שזכויות המשיב תפגענה עקב אותה קירבה בין המומחה למבקשת לה טוען המשיב" (רע"א 334/99 טרקלין החשמל בע"מ נ' רוז'ה חלפון , תק-על 99(2) 920; וכן ראו: רע"א 2600/04 בנא ג'וני נ' אררט חברה לביטוח בע"מ , תק-על 2004(3) 2237). גם בעניין התאמתו של המומחה לא מצאתי, בשלב זה, עילה להתערב במסקנת הערכאות הקודמות. יודגש, כי בית משפט השלום התיר למומחה, מפורשות, להסתייע במומחה לשיקום הפה, ככל שיראה בכך צורך; ובית המשפט המחוזי ביקש למעשה לשמוע את עמדת המומחה בסוגיה.
הבקשה נדחית. המבקשת תשא בשכר טרחת עורך-הדין של המשיב בסך של 10,000 ש"ח.
ניתנה היום, כ"ב בניסן התשס"ו (20.4.06).
ש
ו פ ט