רע"א 6571/15 פלוני נ. הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט א' פורג ) בגדרו נדחתה בקשת המבקש לפסילת מומחה מטעם בית המשפט.

המבקש נפצע בתאונת דרכים שהוכרה גם כתאונת עבודה. המבקש נבדק על-ידי ועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי אשר קבעו לו נכויות בתחומים שונים, ובהם בתחום הקרדיולוגי. במסגרת תביעה שהגיש המבקש נגד המשיבה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, התקבלה בקשת המשיבה להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעות הוועדה הרפואית ביחס לנכות המבקש בתחום הקרדיולוגי. כלפי החלטה זו הגיש המבקש לבית משפט זה בקשת רשות ערעור אשר נדחתה בהחלטתי מיום 11.9.2014 (רע"א 2994/14). נוכח האמור מינה בית משפט קמא מומחה מטעמו בתחום הקרדיולוגי - פרופ' צבי ורד - על מנת שיעריך את נכותו של המבקש בתחום זה. בהמשך, נאלץ בית משפט קמא לפסול את מינויו של פרופ' ורד לאחר שהועברה לעיונו קביעת הנכות שנעשתה על-ידי המוסד לביטוח לאומי. בעקבות פסילתו של פרופ' ורד, ולאחר שהצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה באשר לזהותו של מומחה אחר בתחום הקרדיולוגיה, מינה בית משפט קמא את פרופ' אלכסנדר בטלר.

המבקש הגיש בקשה לפסילת חוות דעתו של פרופ' בטלר מן הטעם שבהליך אחר, נגד נתבעת אחרת, נחקר פרופ' בטלר על-ידי בא כוח המבקש, ושם השיב כי על-פי רוב הוא מגיש חוות דעת מטעם נתבעות. יצוין כי בקשה זו לפסילת מינויו של פרופ' בטלר הוגשה עוד בטרם הושלמה חוות דעתו.

בית משפט קמא דחה את בקשת המבקש לפסילת מינויו של פרופ' בטלר. בהחלטתו, הצר בית משפט קמא על כך שלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמה בדבר זהות המומחה מטעם בית המשפט, אך בד בבד קבע כי אין בטעם זה או בטעם שהעלה המבקש כדי להביא לפסילתו של פרופ' בטלר. נקבע, כי על-פי הפסיקה לא די בכך שמומחה מקיים קשרי עבודה מסוימים עם נתבע זה או אחר כדי להביא לפסילת מינויו כמומחה מטעם בית המשפט, אז מקל וחומר אין לפסול את פרופ' בטלר, אשר לא מקיים כל קשרי עבודה עם הנתבעת-המשיבה, וכל שנטען כלפיו הוא שעל-פי רוב הוא נקרא להיות מומחה מטעמם של נתבעים.

כלפי החלטה זו הגיש המבקש את הבקשה דנא. בה הוא חוזר על טענותיו כי על בתי המשפט לשאוף למנות מומחה מטעמו שזהותו מקובלת על שני הצדדים, וכי הדבר לא נעשה במקרה דנא.

דיון והכרעה

לאחר העיון, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות בלי שתתבקש תשובה. על פני הדברים נראה, כי בהחלטת בית משפט קמא לא נפל פגם המצדיק את התערבותו של בית משפט זה, ולמצער לא בשלב זה של ההליך.

בית משפט זה עמד לא פעם על כך שלא בנקל יוחלט על פסילת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט או על פסילתו האישית. בשורה של החלטות הובהר כי " משמונה המומחה [מטעם בית המשפט], חזקה היא כי הוא ינהג באופן מקצועי, ויעשה מלאכתו נאמנה " ( רע"א 1548/06

אטיאס נ' ד"ר בלכנר

(20.4.2006). על בעל הדין המבקש לסתור חזקה זו להוכיח קיומן של אינדיקציות ברורות לניגוד עניינים בין המומחה לבין הצד שכנגד (ראו: רע"א 8869/13 פאור נ' כלל חברה לביטוח בע"מ , פסקה 6 וההפניות שם (19.1.2014) וראו גם החלטה ברע"א 6264/15 פלונית נ' משרד הבריאות (10.11.2015) שם נדחתה בקשה לפסול מומחה עקב טענות כי הוא מחזיק ב"אידיאולוגיה" נגד תביעות מסוימות). בענייננו, כפי שגם ציין בית משפט קמא, המבקש לא הביא כל אינדיקציה שיהיה בה כדי לסתור את חזקת המקצועיות של המומחה. כל שנטען בבקשה הוא כי עד כה המומחה ערך חוות דעת בעיקר מטעמם של נתבעים - נתון זה אין בו כדי לסתור את חזקת המקצועיות המיוחסת למומחה מטעם בית המשפט, למצער לא בשלב זה שבו אף טרם הוגשה חוות דעתו.

בכל מקרה, הבקשה דנא אינה עומדת באמות המידה שבהתקיימם יש לשקול מתן רשות ערעור על החלטת ביניים כבר בשלב זה של ההליך, שכן דחיית הבקשה לפסילתו של מומחה אינה יוצרת מצב בלתי הדיר ולא עלול להתנהל בגינה הליך מורכב באופן שגוי. בסופו של יום, ככל שהמבקש יסבור כי קופח בפסק הדין וכי יש קשר בין קיפוח זה ובין דחיית בקשתו , הרי שתעמוד בפניו האפשרות לטעון זאת במסגרת ערעור בזכות, ככל שיוגש. הדברים אמורים ביתר שאת בענייננו, שהרי טרם הוגשה חוות הדעת מטעם המומחה, ואין לשלול אפשרות שהמבקש יהיה שבע רצון מן האמור בה.

סוף דבר. הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.