רע"א 975-23 רע"א 975-23

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' באומגרט) מיום 6.12.2022 ברע"א 39977-09-22, במסגרתה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על החלטותיו של בית משפט השלום בחיפה (השופטת ה' שכטר-ישראלי) מיום 2.6.2022, מיום 13.6.2022 ומיום 20.6.2022 בת"א 17270-12-20, שעניינן במינוי מומחה מטעם בית המשפט.

רקע והליכים קודמים

1.המשיבה התגוררה ביישוב בצפון הארץ. בשנת 2019 נערכה ביישוב, לבקשת המשיבה ותושבים נוספים, מדידת צפיפות הספק קרינה אלקטרומגנטית. בעקבות כך, הגישה המשיבה, ביום 8.12.2020, תביעה נזיקית נגד המבקשת, בטענה כי נמדדה בביתה "קרינה מסוכנת המהווה גורם אפשרי למחלת סרטן", וכי מקורה של הקרינה בקו מתח עליון סמוך שהותקן על-ידי המבקשת. בכתב התביעה פורט כי בעקבות הגילוי החלה המשיבה לסבול מפחדים וחרדות, עד שנאלצה לעזוב את ביתה ולהעתיק את מגוריה לדירה חלופית. עוד נטען כי מאז היוודע למשיבה אודות הקרינה, היא סובלת מנכות נפשית ומתופעות פסיכוסומטיות שונות, שהובילו לאובדן כושר השתכרות. מלבד זאת, נטען כי נגרם למשיבה נזק בדמות ירידת ערך הבית. לכתב התביעה צורפו דו"ח מדידת הקרינה, חוות דעת פסיכיאטרית וחוות דעת שמאית. המבקשת הגישה כתב הגנה, שנתמך בחוות דעת בתחום הרפואה התעסוקתית, הפסיכיאטריה והשמאות.

2.בהחלטת בית משפט השלום מיום 20.7.2021, התבקשה המשיבה להודיע האם בכוונתה להגיש חוות דעת נוספות מטעמה. ביום 17.8.2021, משלא הוגשה חוות דעת מטעם המשיבה, קבע בית משפט השלום כי יש לראות בה כמי שוויתרה על זכותה להגשת חוות דעת נוספות. בהחלטותיו מהימים 17.8.2021 ו-25.8.2021, ציין בית משפט השלום כי נוכח הפערים בין חוות הדעת, בכוונתו למנות מומחים מטעם בית המשפט בתחומי הפסיכיאטריה, הרפואה התעסוקתית ושמאות המקרקעין. בהמשך לכך, הוצע כי הצדדים יבואו בדברים ביניהם לצורך גיבוש הסכמות באשר לזהות המומחים השונים.

3.ביום 11.10.2021 הגישה המשיבה הודעה ובקשה, בגדרה צוין כי הצדדים לא הגיעו להסכמות בנדון. בד בבד, טענה המשיבה כי קודם למינוי מומחים בתחומים שנזכרו, ראוי למנות מומחה מטעם בית המשפט "לעניין שדות מגנטיים מרשת החשמל ומידת חשיפת התובעת לשדות מגנטיים מרשת החשמל בביתה... והשפעתם מבחינה פיסיולוגית / בריאותית". ביום 18.10.2021 הודיעה המבקשת כי היא אינה מתנגדת למינוי מומחים בתחום שמאות המקרקעין ובתחום הפסיכיאטריה (בכפוף להסתייגויות מסוימות). לצד זאת, המבקשת הביעה התנגדות למינוי מומחה בתחום השדות המגנטיים. המבקשת טענה כי סוגיית השפעתם ה-"פיסיולוגית/בריאותית" של שדות מגנטיים מרשת החשמל היא עניין מובהק שברפואה, וכי מדידת שדות מגנטיים יכולה להתבצע אך ורק על-ידי מומחים בעלי הסמכה מתאימה מאת המשרד להגנת הסביבה. המבקשת הוסיפה כי הדרך היעילה ביותר לבירור סוגיה זו הינה באמצעות מדידות משותפות בידי מומחים מתאימים, וציינה כי היא אינה מתנגדת לביצוע מדידות מסוג זה. בנוסף על כך, נטען כי המשיבה צירפה אמנם לכתב התביעה דו"ח מדידות, אולם לא הגישה חוות דעת מומחה בנדון, ולא הודיעה על כוונתה להגיש חוות דעת כאמור. משכך, נטען כי יש לראות בבקשתה של המשיבה כניסיון פסול לרפא את הכשלים והחסרים בראיות שהוגשו מטעמה. בהחלטתו מיום 9.11.2021 העיר בית משפט השלום כי "נכון היה באם הצדדים היו מגיעים לכלל הסכמות בכל הנוגע לסוגיית המומחים. הרי מאליו, בסופו של יום ביהמ"ש הוא שיכריע בדבר נפקות חוו"ד כזו או אחרת וממצאיה, בשים לב לעילת התביעה, לסעדים המבוקשים במסגרתה וכן בהינתן שהצדדים גם יוכלו להפנות שאלות הבהרה".

4.ביום 25.1.2022 התקיים דיון בתיק, שבסופו ניתנה החלטה בעניין מינוי המומחים השונים. בין היתר, נקבע כי הצדדים יבואו בדברים ביניהם ויגישו הודעה מוסכמת בדבר מינוי מומחה בתחום השדות המגנטיים, ולחלופין רשימה המונה שלושה שמות של מומחים בתחום. בתוך כך, נקבע כי המומחה בתחום זה יתבקש "לחוות דעתו באשר למחלוקות שעומדות בבסיס ההליך, בכללותן, ככל שהן בתחום מומחיותו, לרבות ביצוע מדידה וכן התייחסות לרמת המסוכנות" [ההדגשות במקור – י' כ'].

5.הצדדים לא הגיעו להסכמות בדבר זהות המומחה בתחום השדות המגנטיים. המשיבה פנתה לבית המשפט במספר הזדמנויות שונות, והגישה הצעה למינוי שלושה מומחים. שניים מהמומחים המוצעים הודיעו כי אין באפשרותם להגיש חוות דעת כמבוקש, תוך שהבהירו כי מומחיותם נוגעת אך ורק לתחום ההנדסה או מדידת הקרינה, וכי אין בכוונתם להידרש לרמת המסוכנות, בהיותה נושא רפואי (כך להשקפתם). בהמשך הוגשה הצעה למינוי מומחה נוסף, אולם המבקשת הביעה התנגדות למינויו, וזאת בטענה כי הוא אינו מומחה רפואי, וכי אין ברשותו היתר מתאים לביצוע מדידות שדה מגנטי.

6.ביום 2.6.2022 הורה בית משפט השלום על מינוי מומחה מטעמו בתחום השדות המגנטיים – ד"ר אהוד נאמן (להלן: ד"ר נאמן או המומחה), תוך ששב על הנחייתו מיום 25.1.2022. המבקשת התנגדה למינוי האמור וטענה, בין היתר, כי ד"ר נאמן אינו מומחה רפואי, וכי הוא נעדר השכלה וניסיון מספקים לצורך מתן חוות דעת בהקשר הרלוונטי.

יתרה מכך, המבקשת טענה כי באתר האינטרנט של ד"ר נאמן מופיעים פרסומים המעמידים בספק את יכולתו לחוות דעה בסוגיה באופן אובייקטיבי ונטול פניות. בהודעת המבקשת צוטט הפרסום הבא (המופיע באתר האינטרנט של ד"ר נאמן, בעמוד "חו"ד מקצועית לבתי משפט", תחת הקטגוריה "ייעוץ ושירותים") (להלן: הפרסום):

"נזקים בריאותיים אפשריים של הציבור והעובדים כתוצאה מחשיפה לקרינה בלתי מייננת ושדות מגנטיים, מהווים בסיס לתביעות משפטיות כנגד גופים ציבוריים פרטיים מיקום דירה מעל חדר שנאים בבית דירות, קירבה יתרה של כבלי חשמל מתח גבוה או נמוך לחדר בדירת מגורים, מיקום עמדת עבודה במפעל בצמוד לקיר אחורי של ארון החשמל הקומתי, הינו גורם לתביעה משפטית בין האזרח הפשוט והנהלת חברת חשמל.

חוות הדעת המיקצועית הניתנת על ידי משרדנו, מתבססת על אישור רשמי למתן עדות בבית משפט שברשותינו וכן היתר למתן שרות מדידות קרינה בלתי מייננת והמדידות בשטח באמצעות ציוד חדיש מכויל ובעל אמינות גבוהה.

קיימת בעיתיות אינהרנטית במתן חוות דעת מיקצועית לבתי משפט בתביעה כנגד גורמים “חזקים” כלכלית במשק כגון חברת חשמל וחברות הסלולאר. בעיתיות בעלת משקל גבוה יותר נובע מהעובדה שהאינטראקציה של הקרינה או השדה המגנטי עם ריקמה ביולוגית אינו גורם לסיגנל משמעותי המייצג תופעת פיסיקלית מובהקת.

כלומר, בתחום הקרינה האלקטרומגנטית RF, התופעות המייצגות חשיפה של הריקמה הביולוגית לקרינה אינן מובהקות פיסיקלית מאחר והאנרגיה של הגל האלמ"ג נמוכה מאד ולכן התהליך ניצפה בקושי רב. תופעה מובהקת יותר קיימת בתחום החשיפה לשדה מגנטי "מצוי" מאחר ועדיין לא קיים מנגנון פיסיקלי ברור המייצג את ההתרחשות של אינטראקציה של שדה מגנטי וריקמה ביולוגית. לכן יש מקום לתאוריה שונה לחלוטין- "אתרמית" שאינה מתבססת על אנרגיה גבוהה של התהליך ,

השדה המגנטי יוצר זרמי השראה בגוף שאינם תורמים לטמפרטורה אולם משפיעים באמצעות מערכת העצבים על תהליכים ביולוגיים.

במצב זה, החברות הנתבעות על ידי הציבור שנחשף לקרינה מפעילות מערך של עורכי דין הטוענים כנגד האפשרות שאינטראקציה של קרינה בלתי מייננת לגוף האדם תגרום לנזקים ביולוגים בכלל וסרטן בפרט. חוות הדעת המקצועית שמשרדינו יציג תתבסס בנוסף למדידות על הצגת גלריה מרשימה של מאמרים ועבודות מחקר מרחבי העולם התומכים בקיום קשר מובהק בין חשיפה של האדם לקרינה אלקטרומגנטית ותחלואה (כך במקור; ההדגשות הוספו – י' כ')".

7.ביום 13.6.2022 ניתנה החלטת "פתקית", לפיה: "החלטת המינוי מדברת בעד עצמה (כמו גם קודמותיה) ואינה דורשת מתן הסברים או הנמקות. מינויו ד"ר נאמן עומד על כנו. תוגש הצהרתו בהתאם לתקנות, וככל שתהיה מצידו מניעה מליתן את חוות הדעת על כל רבדיה, יודיע הוא על כך לבית המשפט ובמידת הצורך תצומצם היריעה לה יידרש הוא".

8.ביום 20.6.2022 הגישה המבקשת בקשה למתן הבהרה ולמתן הוראות למומחה. בגדרי הבקשה נטען כי שאלת המומחיות הנדרשת אמורה להיקבע על-ידי בית המשפט, ולא על-ידי המומחה עצמו. בתוך כך התבקש בית משפט השלום להבהיר את החלטתו, וכן להורות לד"ר נאמן להבהיר האם הוא בעל מומחיות נדרשת לשם מתן חוות דעת לבית המשפט בנוגע לשאלת קיומן של השלכות בריאותיות הנובעות מחשיפה לשדות מגנטיים מרשת החשמל. כמו כן, התבקש בית המשפט להורות לד"ר נאמן להמציא לצדדים את היתר המדידה שברשותו, ואת האישור למתן עדות בבית המשפט שנזכר בפרסום.

באותו היום ניתנה החלטת "פתקית" נוספת, לפיה: "אינני מוצאת, למצער בעת הזו, להוסיף על החלטתי ואף לא ליתן הבהרות כלשהן".

9.ביום 11.7.2022 הגיש ד"ר נאמן טופס "הצהרת מומחה מטעם בית המשפט", בגדרו הצהיר כי עיסוקו הוא "יועץ קרינה"; כי שירותיו נדרשים לצורך "מדידות בשטח והפקת דו"חות"; וכי הוא נעדר זיקות העלולות להעמידו במצב של חשש לניגוד עניינים.

10.המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור על שלוש ההחלטות בנדון – מיום 2.6.2022; מיום 13.6.2022; ומיום 20.6.2022. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, תוך שקבע כי מדובר בהחלטות דיוניות מובהקות הנוגעות לאופן ניהול ההליך, המצויות בלב שיקול דעתה של הערכאה הדיונית, וכי לא מתקיימות במקרה דנן נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בהחלטות אלו. בצד האמור, העיר בית המשפט המחוזי כי ככל שהמבקשת תסבור כי המומחה חרג מתחום מומחיותו, הרי שתעמוד לה האפשרות לשלוח שאלות הבהרה או לחקור את המומחה, בהתאם להסדר הקבוע בתקנה 91 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי או התקנות).

בקשת רשות הערעור והתגובה לה

11.מכאן בקשת רשות הערעור דנן. בעיקרו של דבר, המבקשת טוענת כי הותרת מינויו של ד"ר נאמן עולה כדי עיוות דין המצדיק את קבלת רשות הערעור ב-"גלגול שלישי".

ראשית, המבקשת טוענת כי לד"ר נאמן "דעה קדומה נחרצת בנוגע לשאלה שהונחה לפתחו" ו-"נטייה ברורה נגד המבקשת (ואף נגד עורכי דינה)"; וכי הוא "מעודד בפועל הגשת תביעות נגד [המבקשת] בקשר עם שדות מגנטיים מרשת החשמל, ואף משדל את הציבור לשכור את שירותיו לצורך זה" – ועל כן אין באפשרותו ליתן חוות דעת אובייקטיבית וללא משוא פנים, כנדרש ממומחה מטעם בית המשפט. המבקשת מוסיפה וטוענת כי עיסוקו של ד"ר נאמן במתן חוות דעת נגד המבקשת מציב אותו בניגוד עניינים חמור, שכן "ברור שככל שהחשש הציבורי מפני שדות מגנטיים מרשת החשמל יגבר, כך יגדל הביקוש לשירותיו, וככל שבתי המשפט יאמצו את עמדתו מתוקף היותו מומחה מטעם ביהמ"ש, יהיה בכך כדי לסייע מהותית לעיסוקו במוצהר בפומבי במתן חוות דעת נגד חברת החשמל".

שנית, המבקשת שבה על טענותיה בדבר המומחיות הנדרשת בשאלה שבמחלוקת. המבקשת טוענת כי שאלת המסוכנות היא "עניין שברפואה" המחייב הגשת חוות דעת רפואית, בהתאם להסדרים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי. לעמדתה, הדבר נלמד מהוראות ההיתר למתן שירות למדידת קרינה, לפיהן "אין במתן היתר זה משום הסמכת בעל ההיתר לעסוק בהערכת סיכונים או מתן פירושים לממצאי הבדיקות או בייעוץ או במתן פתרונות בנושא קרינה בלתי מייננת". בהמשך לכך, נטען כי ד"ר נאמן הינו מומחה להנדסה גרעינית ופיזיקאי, אך נטול השכלה או ניסיון בתחום הרפואה; וכי היה על בית משפט השלום להידרש לסוגיית המומחיות הנדרשת ולהכריע בה בעצמו. בנוסף, נטען כי בית משפט השלום דחה את בקשות ההבהרה של המבקשת ללא הנמקה וללא הצדקה.

12.המשיבה מצדה טוענת כי לבית המשפט נתון שיקול דעת רחב בסוגיה דיונית זו, וכי אין כל הצדקה לדון בבקשה ב-"גלגול שלישי". בעיקרו של דבר, טוענת המשיבה כי מדובר בניסיון לסרבל את ההליך, בדומה להתנגדויות הרבות שהגישה המבקשת ביחס לזהות המומחים המוצעים. אשר לטענותיה של המבקשת בדבר אובייקטיביות המומחה, טוענת המשיבה כי ד"ר נאמן הינו מומחה בעל שיעור קומה שמקצועיותו אינה מוטלת בספק, וכי "אם היה סבור שאינו יכול להיות נאמן ומהימן... היה מתכבד ומודיע זאת בעצמו". המשיבה מוסיפה כי שאלת ה-"מסוכנות" מהווה "חלק קרדינלי והכרחי" מהפלוגתאות שהועלו בכתב התביעה. בתוך כך, טוענת המשיבה כי לא סברה שעליה לצרף חוות דעת רפואית, בהינתן החלטותיו של בית משפט השלום, וכי ככל שתידרש לעשות כן, תעתור לקבלת ארכה מתאימה.

דיון והכרעה

13.לאחר עיון בבקשה, בתגובה לה ובתגובות המשלימות, החלטתי לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות ולדון בבקשה כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. בנסיבות המקרה, סבורני כי מינויו של המומחה אכן מעורר קושי המצדיק התערבות ב-"גלגול שלישי". אבאר את טעמיי לכך.

14.כידוע, לעומת מומחה מטעם בעל דין, אשר נותן את חוות דעתו לתמיכה בטענות בעל הדין אשר שכר את שירותיו, מומחה מטעם בית המשפט משמש "כידו הארוכה של בית המשפט", ותפקידו הינו לחוות דעתו בצורה אובייקטיבית, ללא משוא פנים כלפי צד זה או אחר (ראו: רע"א 5334/20 לנוקס השקעות בע"מ נ' י.מ.ש השקעות בע"מ, פסקה 20 והאסמכתאות שם (24.9.2020)). בתוך כך, על מומחה מטעם בית המשפט מוטלות חובות מוגברות להתנהל באופן שאין בו פגיעה במראית פני הצדק, ואשר אינו מגלה היעדר אובייקטיביות ומשוא פנים (רע"א 6264/15 פלונית נ' משרד הבריאות, פסקה 12 (10.11.2015)).

15.לפיכך, התנהלות מצד מומחה שיש בה כדי לפגוע במראית פני הצדק ולעורר חשש למשוא פנים – עשויה להוביל לפסילתו או למניעת מינויו כמומחה מטעם בית המשפט מלכתחילה (רע"א 7098/10 טביבזדה נ' שירותי בריאות כללית, פסקה 4 (31.1.2011); רע"א 7218/13 קידום פרוייקטים שיקומיים ב.ה בע"מ נ' שלו ובניו בע"מ, פסקה 4 (16.1.2014)). זאת, בפרט אם בקשת הפסלות הוגשה בטרם שניתנה חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, שכן במקרה כזה פוחת החשש מהתנהלות אסטרטגית מצד בעלי הדין שאינם שבעי רצון מתוכן חוות הדעת (ראו: ע"א 2706/22 בוכריס נ' המשבב אייץ. אמ. טי. אס. בע"מ, פסקה 33 (4.7.2023) (להלן: עניין בוכריס); רע"א 6234/09 חיות נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, פסקה 5 (17.11.2009)).

יחד עם זאת, נוכח החובות המוטלות עליו כמפורט לעיל, נהנה מומחה מטעם בית המשפט ממעין "חזקת תקינות", כך שלא בנקל יפסול בית המשפט את מינויו (רע"א 6264/15 פלונית נ' משרד הבריאות, פסקה 12 (10.11.2015)). עוד נקבע כי לצורך פסילת מומחה מטעם בית המשפט מחמת משוא פנים או ניגוד עניינים, נדרש המבקש להצביע על אינדיקציות ברורות לקיומו של משוא פנים או ניגוד עניינים כאמור (שם).

בתוך כך, ככלל, טענה כי אדם הביע בעבר את עמדתו לגבי סוגיה שיש לה רלוונטיות לתביעה שבמסגרתה מבוקש למנותו כמומחה מטעם בית המשפט, אינה יכולה לשמש כעילה לפסילת מינויו. כך, למשל, נקבע בפסיקה כי טענה לגבי מומחה מטעם בית המשפט כי הוא מחזיק ב-"אידיאולוגיה כלפי תביעות מסוג מסוים", אין בה, כשלעצמה, כדי להביא לפסילתו (שם). כמו כן, נפסק בעבר, במסגרת תביעה נזיקית נגד חברת ביטוח, כי מומחה אשר ערך חוות דעת בעיקר מטעמן של חברות ביטוח, אינו מנוע מטעם זה בלבד מלשמש כמומחה מטעם בית המשפט (רע"א 6571/15 פלוני נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ (1.2.2016)).

מאידך גיסא, הובעה בפסיקה הדעה לפיה רצוי למנות מומחים מטעם בית המשפט מקרב מומחים שאינם מספקים חוות דעת פרטיות לבעלי הדין כעניין שבשגרה (ראו: רע"א 10895/08 גולן נ' דלאל, פסקה י' (23.4.2009)). כמו כן, צוין בפסיקה כי במסגרת מינוי מומחה מטעם בית המשפט בשאלת האחריות בתביעות רשלנות רפואית, השתייכות המומחה לאסכולה מסוימת עשויה לעורר קשיים, נוכח: "החשש שהמומחה משתייך לאסכולה רפואית מסוימת ויתקשה לקבל עמדה שאינה מתיישבת עם זו המקובלת עליו ושעליה התחנך" (רע"א 2104/12 פלונית נ' וינברג, פסקה 12 (1.5.2012); וראו גם: רע"א 8209/22 פלונית נ' המרכז הרפואי ע"ש שיבא, פסקה 8 (7.12.2022)).

16.אכן, השאלה מתי יש בהזדהות עם עמדה מסוימת במישור המקצועי הכללי, כדי להוות עילה לפסילת מינוי של מומחה מטעם בית המשפט מחמת משוא פנים או ניגוד עניינים בתיק ספציפי, איננה שאלה פשוטה כלל ועיקר. כשלעצמי, אינני סבור כי ניתן לקבוע בשאלה זו כללים ברורים היפים לכל מקרה, אלא כי מדובר באחד מאותם עניינים בהם אין מנוס מלהכריע בכל מקרה על פי נסיבותיו.

יחד עם זאת, אציין כי לדעתי יש לנקוט בגישה זהירה ביותר ביחס לפסילת התאמתם של בעלי מקצוע מלשמש כמומחים מטעם בית המשפט בשל כך שהביעו בעבר עמדה ביחס לשאלה מקצועית כללית הנדרשת גם בהקשרו של המינוי הנדון.

17.על רקע האמור לעיל, האם בנסיבות המקרה דנן קמה הצדקה לפסילת מינויו של ד"ר נאמן כמומחה מטעם בית המשפט? לאחר עיון בפרסום הנ"ל באתר האינטרנט של ד"ר נאמן, דעתי היא כי התשובה לכך הינה חיובית.

18.במסגרת הפרסום שנזכר לעיל, ד"ר נאמן מציע לקהל הרחב את שירותיו לצורך הכנת חוות דעת פרטיות בתביעות נגד המבקשת בסוגיה העומדת במוקד ההליך דנן, תוך הבעת עמדה נחרצת בנדון. למעשה, הבעייתיות בפרסום הנ"ל היא כפולה: הבעייתיות נובעת הן מכך שהמומחה מציע את שירותיו למתן חוות דעת בתביעות דווקא נגד המבקשת, תוך שהוא אף נוקב בשמה ("נזקים בריאותיים אפשריים של הציבור והעובדים כתוצאה מחשיפה לקרינה בלתי מייננת ושדות מגנטיים, מהווים בסיס לתביעות משפטיות כנגד גופים ציבוריים פרטיים מיקום דירה מעל חדר שנאים בבית דירות, קירבה יתרה של כבלי חשמל מתח גבוה או נמוך לחדר בדירת מגורים, מיקום עמדת עבודה במפעל בצמוד לקיר אחורי של ארון החשמל הקומתי, הינו גורם לתביעה משפטית בין האזרח הפשוט והנהלת חברת חשמל.." (ההדגשה הוספה – י' כ'); והן בכך שהוא מציג עצמו כמי שמכיר את טענות המבקשת בתביעות נזיקיות בעניין קרינה אלקטרומגנטית, ויכול להציג תיאוריה שיש בה כדי לסתור את אותן הטענות ("החברות הנתבעות על ידי הציבור שנחשף לקרינה מפעילות מערך של עורכי דין הטוענים כנגד האפשרות שאינטראקציה של קרינה בלתי מייננת לגוף האדם תגרום לנזקים ביולוגים בכלל וסרטן בפרט. חוות הדעת המקצועית שמשרדינו יציג תתבסס בנוסף למדידות על הצגת גלריה מרשימה של מאמרים ועבודות מחקר מרחבי העולם התומכים בקיום קשר מובהק בין חשיפה של האדם לקרינה אלקטרומגנטית ותחלואה").

19.מבלי שיהא בכך כדי לגרוע ממומחיותו וממקצועיותו של ד"ר נאמן – סבורני כי פרסום זה פוגם במראית העין האובייקטיבית הנדרשת ממומחה מטעם בית המשפט, ויוצר חשש ממשי למשוא פנים. למען הסר ספק, אדגיש כי הקושי בענייננו אינו נעוץ בהבעת עמדה מקצועית המזוהה עם אסכולה כזו או אחרת בשדה המקצועי בו עסקינן. הקושי במקרה דנן נעוץ בכך שהפרסום האמור כולל התייחסות מפורשת ולעומתית להליכים המתנהלים מול המבקשת בסוגיה זו, וכן לקו ההגנה של המבקשת וחברות דומות, תוך שהמומחה מעודד הגשת תביעות בנדון נגד המבקשת, ומציע למעשה את שירותיו לצורך תביעות כאלו דווקא.

לדעתי, לא יכול להיות ספק כי מי שמציג עצמו כמי שמתאים במיוחד לתמוך בהגשת תביעות נזיקיות כנגד המבקשת בנושא קרינה אלקטרומגנטית, ומבקש להשיא לעצמו רווח כלכלי מהתאמה מיוחדת זו, אינו יכול לשמש כמומחה מטעם בית המשפט בתביעה נזיקית כנגד המבקשת בנושא קרינה אלקטרומגנטית.

אשר על כן, הותרת מינויו של ד"ר נאמן כמומחה מטעם בית המשפט בתיק דנן, חרף התנגדות המבקשת, יוצרת לשיטתי עיוות דין במצדיק את קבלת הערעור בנקודה זו, ואת החלפתו של ד"ר נאמן במומחה אחר.

20.למען הסר ספק, אשוב ואציין כי אין במסקנתי ובדבריי דלעיל כדי להטיל כל דופי בד"ר נאמן. איני מטיל ספק במומחיותיו ובמקצועיותו של הד"ר נאמן, ואף איני מייחס לו כל כוונה שלילית או חוסר תום לב. יחד עם זאת, כמבואר לעיל, סבורני כי בהינתן האופן בו מפרסם ד"ר נאמן את שירותיו, לא ניתן להסכין למינויו כמומחה מטעם בית המשפט דווקא בתביעה נזיקית בתחום הקרינה האלקטרומגנטית נגד המבקשת.

21.אשר ליתר השאלות אשר לגביהן עתרה המבקשת כי תינתן רשות ערעור ב-"גלגול שלישי", החלטות בית המשפט בעניין מינוי מומחים מטעמו ובעניין מתן הנחיות לגבי תוכן חוות הדעת שיינתנו מטעמם, הינן החלטות דיוניות מובהקות המצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית (ראו את החלטת חברתי השופטת ג' כנפי-שטייניץ שניתנה ממש בימים האחרונים: רע"א 5037/23 מזרחי נ' מועלם, פסקה 15 (4.9.2023); וראו גם: רע"א 632/23 מדינת ישראל רשם העמותות נ' ישיבה וכולל אבן חיים, פסקה 7 והאסמכתאות שם (17.4.2023)). אשר על כן, טענות המבקשת בעניין זה אינן מעלות כל סוגיה החורגת מעניינם של הצדדים, ואין הן מצביעות על עיוות דין, כך שלא מצאתי לתת בגינן רשות לערער ב-"בגלגול שלישי".

סיכומו של דבר: דין הערעור להתקבל במובן זה שמינוי של ד"ר נאמן כמומחה מטעם בית המשפט יתבטל, ותחתיו ימנה בית המשפט מומחה אחר. המשיבה תישא בהוצאות המבקשת בסך 7,500 ש"ח.