רע"א 5334/20 לנוקס השקעות בע"מ נ. י.מ.ש השקעות בע"מ

1.

לפניי שתי בקשות רשות ערעור על שתי החלטותיו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כב' השופט ג' גונטובניק ) בת"א 34794-02-17. האחת, ניתנה ביום 2.7.2020 ובגדרה הורה בית המשפט המחוזי על מינוי מומחה מטעמו על מנת שיחווה דעתו בשאלות שבמחלוקת בין הצדדים וכן דחה את בקשת המבקשים לפיצול הדיון. השנייה, ניתנה ביום 9.7.2020, ובגדרה הוחלט להותיר את חוות הדעת שהגיש המומחה מטעם המשיבים 1 ו-2 בתיק בית המשפט.

הרקע העובדתי ברקע שתי הבקשות זהה, ומשכך מצאתי לאחד את הדיון בהן.

רקע והליכים קודמים

2.

בשנת 2013, נחתם הסכם למכר דירה בין חברת לנוקס השקעות בע"מ העוסקת בתחום הנדל"ן, היא המבקשת 1 (להלן: המבקשת ), לבין חברת י.מ.ש השקעות בע"מ, היא המשיבה 1 (להלן: המשיבה ), שהינה חברת אחזקות משפחתית אשר נמצאת בבעלותו המלאה של המשיב 2. בהסכם נקבע כי המבקשת תמכור למשיבה דירה בפרויקט מגורים הממוקם בצומת הרחובות נחמני ואחד העם בתל אביב, תמורת סך של 21.5 מיליון ש"ח (להלן בהתאמה: הדירה ו- ההסכם ).

3.

בין הצדדים התגלעו מחלוקות שנבעו, בעיקרו של דבר, מטענת המשיבים 2-1 (להלן: המשיבים ) כי הדירה נמסרה להם במצב שאינו מאפשר מגורים בה ובניגוד לתנאי ההסכם. ביום 16.2.2017 הגישו המשיבים תביעה נגד המבקשים 3-1, המשיב 3 ונתבעים נוספים (אשר חלקם הוסרו מהתביעה בשלב מאוחר יותר). בתביעה נטען, בתמצית, כי המבקשת והנתבעים הנוספים הפרו את ההסכם וגרמו להם לנזקים שונים. בתוך כך טענו המשיבים כי הדירה נמסרה להם באופן שאינו תואם את תנאי ההסכם; כי יש להפחית את התמורה הכספית שהתחייבו לשלם במסגרת ההסכם בעבור הדירה, וזאת בשל הפער שבין מצב הדירה כפי שהיה אמור להיות על פי ההסכם ובין מצבה בפועל כפי שנמסרה לידיהם; כי יש להשיב להם הוצאות שנאלצה המשיבה להוציא מכיסה בעבור תיקון ליקויים והשלמת חסרים שהתגלו בדירה; כי יש לפצותם בגין איחור במסירת הדירה; ועוד.

4.

הצדדים הגישו מספר חוות דעת של מומחים מטעמם, בכללן חוות דעת שמאיות, המתייחסות לשאלות שבמחלוקת. בין היתר, הגישו המשיבים חוות דעת של השמאים ירון ספקטור (להלן: ספקטור ) וארז כהן, בעוד שהמבקשת יחד עם נתבעים נוספים הגישו חוות דעת של השמאי גלעד המאירי. בהמשך לכך, בישיבת קדם המשפט שנערכה ביום 20.5.2020 הציע בית המשפט לצדדים למנות שמאי מומחה מטעם בית המשפט להערכת שווי הדירה. בתום דיון בנושא קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט, ובהחלטה מאותו יום נקבע כי:

"בית המשפט והצדדים קיבלו הצעה זו לפיה ימונה מומחה מטעם בית המשפט (לא מומחה מכריע, וללא שהמינוי מוציא את חווה"ד מטעם הצדדים מהתיק) לדון במחלוקות המנותחות בחווה"ד מטעם גלעד המאירי וירון ספקטור וארז כהן".

5.

חרף האמור, ביום 1.6.2020 הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בקשה שלא למנות מומחה מטעמו וכן בקשה לפצל את הדיון בתיק. בבקשתם עמדו המבקשים על כך שלשיטתם אין כל טעם במינוי שמאי מומחה מטעם בית המשפט, בפרט משום שעיקר המחלוקות בין הצדדים הן משפטיות ולא מקצועיות, וכי מינוי שמאי על מנת שיעריך את שווי הדירה בדיעבד יסתור את ההסכמות בין הצדדים במסגרת הסכם המכר. בנוסף ולחלופין, ביקשו המבקשים כי ככל שימונה מומחה מטעם בית המשפט חרף התנגדותם, ימקד בית המשפט מראש את השאלות עליהן ישיב המומחה, על מנת למנוע מצב שבו ייבחנו נושאים באופן המנוגד להסכם או לחוק המכר.

בנוסף, נטען כי יש לפצל את הדיון בתיק כך שבשלב ראשון ידון בית המשפט בשאלה האם לטענות המשיבים במסגרת כתב התביעה יש אחיזה משפטית לאור הכתוב בהסכם, ורק לאחר מכן, ובמידת הצורך, יעבור בית המשפט לשלב בחינת הראיות. המבקשים טענו כי ניהול התיק בסדר זה עשוי לצמצם חלק נכבד מהמחלוקות בין הצדדים.

6.

בתשובתם, טענו המשיבים כי יש לדחות את הבקשות. נטען כי המבקשים נתנו הסכמתם למינוי מומחה מטעם בית המשפט בישיבת קדם המשפט שהתקיימה, וכן כי סוגיית פיצול הדיון נדונה כבר במהלך ישיבת קדם המשפט, ובקשת המבקשים בנדון נדחתה.

7.

בתגובה לתשובת המשיבים, שבו המבקשים על טענותיהם והוסיפו כי "לא חזרו בהם מהסכמתם למינוי מומחה מטעם בית המשפט הנכבד", וכי לכתחילה ציינו בפני בית המשפט במהלך ישיבת קדם המשפט כי אין באפשרותם להתנגד למינוי מומחה מקום שבו יבחר בית המשפט לעשות כן.

ההחלטה בבקשה הראשונה

8.

בהחלטה שניתנה ביום 2.7.2020 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשים על שני ראשיה. בכל הנוגע למינוי מומחה מטעם בית המשפט, צוין כי הצדדים כבר הסכימו לכך במהלך ישיבת קדם המשפט שנערכה – הסכמה שעוגנה גם בהחלטה – וכי לא נמצאה סיבה לסטות מהחלטה זו. כן צוין כי בהתאם להחלטה שניתנה בישיבת קדם המשפט, המומחה לא יקבע את גובה התמורה בין הצדדים אלא אך את ערך הדירה, וכי מטרת מינוי המומחה נועדה לסייע בבירור המחלוקות בין הצדדים, כמו גם לקדם פשרה בתיק.

9.

אשר לבקשה לפיצול הדיון, נקבע כי מינוי המומחה לא יקרין על מתכונת ניהול הדיון, אשר צפויה לעלות לדיון במסגרת ישיבת קדם המשפט הבאה שנקבעה בתיק, כאשר המטרה היא שעד ישיבה זו תתבהר הזירה הראייתית, כך שניתן יהיה לקבל החלטות מושכלות יותר בנוגע לניהול הדיון הראייתי בתיק.

10.

על החלטה זו של בית המשפט המחוזי נסבה בקשת רשות הערעור הראשונה שהגישו המבקשים (להלן: הבקשה הראשונה ).

ההחלטה בבקשה השנייה

11.

בהמשך לאמור, ביום 20.5.2020 הגישו המבקשים בקשה נוספת לבית המשפט המחוזי, במסגרתה ביקשו כי חוות הדעת של מר ספקטור תוצא מתיק בית המשפט. בבקשה נטען כי ספקטור מצוי בניגוד עניינים חריף במקרה הנדון מאחר שהעניק בעבר שירותי שמאות למבקשת במסגרת פרויקט הבניה מושא התביעה. לטענת המבקשים, במסגרת שירותיו, אשר ניתנו מספר פעמים לאורך שנות הפרויקט, נחשף ספקטור למידע פנימי של המבקשת, ובכלל זאת לנתונים על אודות הפרויקט מושא התביעה; נתונים מסחריים על אודות המבקשת; סודות מסחריים של המבקשת; ועוד. בנוסף, טענו המבקשים כי מתן חוות דעת על ידי ספקטור למשיבים מהווה הפרה של חובת הסודיות והנאמנות אותה חב ספקטור כלפי המבקשת, וכי הדבר יסב לה נזק.

12.

בתשובתם, דחו המשיבים את טענות המבקשים, בין היתר מטעמי שיהוי בהגשת הבקשה מאז שהוגשה חוות הדעת של ספקטור. עוד נטען, כי חלפו שנים רבות מאז שספקטור העניק שירותים למבקשים וכן כי חוות הדעת שניתנו לשני הצדדים שונות בתכלית. לעניין זה צוין כי בעוד שחוות הדעת שנתן ספקטור למשיבים בשנת 2016 נועדה לשום את הדירה נכון למועד הרכישה (שנת 2013), חוות הדעת שנתן ספקטור למבקשים בשנים 2009-2007, זמן רב קודם לכן, נועדה לאמוד את שווי הזכויות בפרויקט וטיפול בהיטל ההשבחה. נוסף על כך, נטען כי המבקשים לא הצביעו על כל מידע פנים שספקטור עשה בו שימוש במסגרת חוות הדעת שניתנה למשיבים, וכי המידע בו נעשה שימוש הינו מידע גלוי, כמו היתרי בנייה, נתונים ממערכת מס שבח, וכיוצא באלה, המתייחסים באופן ספציפי לדירה מושא המחלוקות בין הצדדים.

13.

להשלמת התמונה אציין כי במסגרת תגובת המבקשים לתשובת המשיבים, נטען בין היתר כי עוד בכתב הגנתם העלו המבקשים את טענותיהם בנדון, ומשכך, יש לדחות את טענת השיהוי שהעלו המשיבים כלפיהם.

14.

בהחלטה מיום 25.6.2020 הורה בית המשפט המחוזי לספקטור להתייחס לטענות המבקשים. בהתייחסותו ציין הלה כי חוות דעתו נערכה על פי עקרונות שמאיים מקובלים, והיא מושתתת כולה על מידע גלוי לציבור, תוך שהדגים מקורות מידע ששימשו אותו. עוד הדגיש כי אין בחוות דעתו שימוש במידע פנים או סודות מסחריים כלשהם של המבקשת, עמד על השוני שבין חוות הדעת שניתנו למבקשת ולמשיבים, וציין כי לא קיים ניגוד עניינים.

15.

בהחלטתו מיום 9.7.2020 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה בקבעו כי לא הוכח קיומו של ניגוד עניינים בעוצמה המצדיקה את הוצאת חוות הדעת מתיק בית משפט. בין נימוקיו, עמד בית המשפט המחוזי על השנים הרבות שחלפו בין השירותים שהעניק ספקטור למבקשת לבין עריכת חוות הדעת מטעם המשיבים, וכן על השוני בין טיב השירותים שהעניק ספקטור לכל אחד מהצדדים. כן צוין כי המידע עליו התבסס ספקטור בחוות דעתו הוא מידע פומבי, וכי לא הוכח כי הוא הפר את חובת הסודיות שלו כלפי המבקשת. לבסוף, ציין בית המשפט המחוזי כי ממילא הוחלט על מינוי מומחה מטעם בית המשפט על מנת שיחווה דעתו בסוגיות שבמחלוקת, וכי לחוות דעת זו יינתן משקל משמעותי, בהתאם לדין.

על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור השנייה שהגישו המבקשים (להלן: הבקשה השנייה ).

הבקשות דנן

16.

בבקשה הראשונה, המתייחסת כאמור, להחלטה בעניין מינוי המומחה ופיצול הדיון, שבים המבקשים על עיקרי הטענות שטענו בבית המשפט המחוזי ואשר פורטו לעיל. כן נטען כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר קבע כי המבקשים הסכימו למינוי שמאי מטעם בית המשפט בישיבת קדם המשפט שנערכה בתיק. המבקשים מוסיפים כי בניגוד להערכת בית המשפט המחוזי, לפחות מבחינתם, לא יהא בשומה של המומחה כדי לקדם פשרה בתיק.

17.

בבקשה השנייה, המתייחסת להחלטה בעניין הוצאת חוות הדעת של ספקטור מתיק בית המשפט, שבים המבקשים על הטענות שטענו בבית המשפט המחוזי לעניין ניגוד העניינים ומדגישים כי אין מקום לכך ששמאי שהיה "איש סודה" של המבקשת בכל הנוגע לליווי פרויקט הבניה מושא התביעה, יערוך חוות דעת לגבי דירה ששייכת לאותו הפרויקט מטעם התובע בתיק שבו היא הנתבעת.

דיון והכרעה

18.

לאחר שעיינתי בבקשות ובנספחיהן, הגעתי למסקנה כי דינן להידחות, אף מבלי להיזקק לתשובת המשיבים.

הותרת חוות דעתו של ספקטור בתיק בית המשפט

19.

בקשתם של המבקשים להוצאת חוות דעתו של ספקטור מתיק בית משפט מעוררת את השאלה - האם על בית המשפט להורות על הוצאת חוות דעת של מומחה מטעם בעל דין מתיק בית המשפט בנסיבות שבהן קיים חשש לניגוד עניינים של אותו מומחה? ובפרט לענייננו – האם יש להורות על הוצאת חוות הדעת כאמור במקרה שבו אותו מומחה העניק בעבר שירותים לבעל הדין שכנגד?

20.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ), אינן מתייחסות לשאלה זו במישרין, אך תקנה 126 לתקנות עוסקת במצב בו מומחה שמונה מטעם בית המשפט חיווה דעתו או ייעץ בעבר לאחד מבעלי הדין, וקובעת כלהלן:

"מומחה שיעץ עצה או חיווה דעתו לאדם בענין שבתחום מומחיותו, לא יוזמן מטעם בית המשפט כמומחה באותו ענין כשאותו אדם צד בו".

בית משפט זה עמד בעבר על תכליתה של תקנה זו ואופן יישומה:

"מטרת התקנה, כפי שציין בית השפט [כך במקור י'ו'] קמא, היא למנוע ניגוד עניינים מצידו של מומחה שנתן שירות לבעל דין ועתה מתבקש לחוות דעתו בהליך המתקיים בבית המשפט. לא זו אף זו, אלא שבעל דין המעורר את הטענה אף אינו חייב להביא ראיות מטעמו לכך שקיים חשש ממשי או אחר למשוא פנים או לניגוד עניינים מצידו של המומחה, שכן גם אם המומחה פעל בתום לב, אין בכך כדי להכשיר את חוות דעתו (ראו רע"א 8000/04 רשות הנמלים והרכבות נ' עמיקם , תק-על 2004(4) 712). אם כן, מצוות התקנה היא שדי בכך שהמומחה בא במגע עם אותו אדם ויעץ עצה או חיווה דעה בעניין שבתחום מומחיותו, על מנת לפסול אותו מלשמש כמומחה מטעם בית המשפט, ולאחרון אין שיקול דעת בעניין" (רע"א 4072/06 כהן הירשפלד בע"מ נ' אלחטיב , פסקה 3 (20.2.2007)).

תקנה 126 לתקנות נועדה איפוא למנוע משוא פנים או ניגוד עניינים מצד מומחה מטעם בית המשפט , בעוד שכאמור תקנה מקבילה שכזו המתייחסת למומחה מטעם בעל דין

– אינה בנמצא. הטעם להבחנה האמורה נובע, ככל הנראה, ממעמדו הייחודי של המומחה מטעם בית המשפט הנדרש לחוות דעתו באופן אובייקטיבי ונטול פניות מתוקף תפקידו כ"זרועו הארוכה של בית המשפט", ובתוך כך, נהנה הוא מאמון רב הנובע מחזקת התקינות והמקצועיות המיוחסת לו (ראו: רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ , פ"ד נו(4) 673, 676 (2002); רע"א 1834/18 שירותי בריאות כללית נ' פלונית , פסקה 12 (3.5.2018); רע"א 271/20 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני , פסקה 18 (12.3.2020); אליעזר ריבלין תאונת הדרכים: תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים

684 (2012) ). לעומת זאת, מומחה מטעם בעל דין אינו נהנה מהמעמד והאמון המיוחד שניתנים למומחה מטעם בית המשפט ואף לא חב באותן החובות הנובעות ממעמד זה. כפי שצוין בעבר, האובייקטיביות של חוות דעת מטעם בעל דין הניתנת תמורת תשלום ממילא אינה מוחלטת:

"לא ניתן להתייחס לחוות דעת המוגשת 'מטעם' – ותמורת תשלום – כאל חוות דעת אובייקטיבית חסרת נטיה, מדעת או שלא מדעת, לטובת האינטרס של מזמין חוות הדעת והמשלם בעד עריכתה." (בג"ץ 9198/02 ההסתדרות הרפואית בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה , פ"ד סג(1) 352, 361 (2008); וראו גם: ע"א 4330/07 מוזס נ' מדינת ישראל , פסקה כז (5.3.2009)).

21.

ואולם, חרף האמור ועל אף שתקנה 126 לתקנות עוסקת אך במומחה מטעם בית המשפט, כבר צוין בעבר בפסיקת בית משפט זה כי מקום שבו מומחה העניק משירותיו בעבר לבעל הדין שמטעמו ערך המומחה את חוות הדעת, תשליך הזיקה בין המומחה לבין בעל הדין על המשקל שייתן בית המשפט לחוות דעתו של המומחה; וכי בנסיבות בהן המומחה היה מעורב באירועים מושא התביעה, הדבר עלול להביא אף לשלילת קבילותה של חוות הדעת שערך אותו מומחה בעבור בעל דין מחמת פגיעה במהימנות ובמקצועיות של חוות הדעת:

"התקנה חלה אמנם על מומחה מטעם בית המשפט, אך אין להסיק ממנה היתר המאפשר הגשת חוות דעת מומחה מטעם בעל דין, מקום שאותו מומחה טיפל בבעל הדין. אכן, קשר שיש למומחה עם מי מבעלי הדין לא מונע מבעל הדין להגיש חוות דעת של אותו מומחה, ובית המשפט יתחשב בקשרי המומחה ובעל הדין בבואו לבחון את משקלה של חוות הדעת. אף אין מניעה כי המומחה יעיד על עובדות שקלט אישית כעד ראיה (אליהו הרנון דיני ראיות ב 298 (1977)). לא כך כאשר המומחה מעורב מטעמו של בעל הדין בהתרחשות האירועים מושא חוות הדעת, שאז, מטבע הדברים קשה להפריד בין עדותו כמומחה לעדותו כעד לגבי התנהלותו באותו עניין ... מטעם זה, רופא, פסיכולוג או עובד סוציאלי שטיפלו בפציינט, לא יגישו חוות דעת מטעמו המתייחסת לטיפול ולאירועים בגינם ניתן הטיפול. המדובר בעקרונות בסיסיים בדין האזרחי, ועל אחת כמה וכמה בהליך הפלילי" ( עניין פלוני , בפסקה 147)).

22.

ודוק: דברים אלה שצוינו בעניין פלוני , נכונים אף ביחס למומחה מטעם בעל דין אחד שנתן בעבר שירות לבעל הדין שכנגד

כבענייננו, ונדמה כי מצב זה הוא אף בבחינת קל וחומר בכל הנוגע לניגוד העניינים הכרוך במתן חוות הדעת בנסיבות אלה.

23.

מכל האמור עולה תמונה מורכבת: כך, ברור כי הדין עצמו מבחין בין הסטנדרטים והחובות החלים על מומחה מטעם בית המשפט לבין אלו החלים על מומחה מטעם בעל דין. מלשון התקנות ומהפסיקה המתייחסת לכל אחד מסוגי המומחים עולה כי הציפיות ממומחה מטעם בית המשפט הן גבוהות ביותר, והדרישה ממנו לפעול באובייקטיביות מוחלטת, בלא ניגוד עניינים, נובעת ממעמדו הייחודי והמעין-שיפוטי. זאת, בניגוד למומחה מטעם אחד הצדדים אשר הפסיקה עצמה מתייחסת לסובייקטיביות האינהרנטית הטבועה בחוות דעתו, אשר נערכה עבור אחד מבעלי הדין וכנגד תמורה כספית. לצד זאת, ועל אף האמור, הפסיקה לא פטרה את המומחה מטעם בעל הדין באופן מוחלט מסטנדרטים של מקצועיות ומהימנות. חובות אלה נובעות אף מכוח החובה הכללית במשפט להימנע מניגוד עניינים (ראו: בג"ץ 595/89 שמעון נ' הממונה על מחוז הדרום במשרד הפנים , פ"ד מד(1) 409, 414 (1990)) והחובה של בעל דין לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב (ראו: רע"א 305/80 שילה נ' רצקובסקי , פ"ד לה(3) 449, 463-462 (1981)).

24.

לפיכך, לגישתי, ובהמשך לדברים שנקבעו בעניין פלוני והובאו לעיל, נראה כי במקרים בהם קיים חשש לניגוד עניינים של מומחה מטעם בעל דין , אין אומנם מקום להוצאת חוות הדעת מתיק בית משפט באופן אוטומטי וללא הפעלת שיקול דעת כמצוות תקנה 126 ביחס למומחה מטעם בית המשפט, אך יחד עם זאת, יש לבחון בקפידה את טיבו של ניגוד העניינים הנטען ואת עוצמתו. ככל שעוצמת ניגוד העניינים בו מצוי המומחה מטעם בעל הדין גבוהה יותר וככל שטיבו משפיע באופן מהותי על מהימנותה ומקצועיותה של חוות הדעת, כך ייטה בית המשפט להפחית ממשקלה של חוות דעתו של המומחה, ולהיפך. כמו כן, במקרים שבהם ניגוד העניינים עולה עד כדי פגם מובהק במהימנותה ובמקצועיותה של חוות הדעת או בתום ליבו של המומחה, יהיה מקום אף לפסול את חוות הדעת האמורה ולהורות על הוצאתה מתיק בית המשפט.

25.

ניגוד העניינים בו מצוי מומחה מטעם אחד מבעלי הדין יכול לנבוע ממעורבותו באירועים מושא התובענה; מקשר מקצועי הנובע ממומחיותו עם מי מהצדדים לתובענה בעבר; או מנסיבות נוספות שיש בהן כדי להשליך על האובייקטיביות והמהימנות של חוות הדעת. כמו כן יהיה מקום, כאמור, ליתן את הדעת לתום לבו ולהתנהלותו של המומחה מטעם בעל דין, ובתוך כך לשימוש במידע פנים, מידע חסוי וכיוצ"ב לצורך עריכת חוות הדעת.

אפנה, אם כן, לבחון את טענת המבקשות לניגוד עניינים של המומחה מטעם המשיבים בענייננו.

מן הכלל אל הפרט

26.

בענייננו, טענת המבקשות היא כי ספקטור, המומחה מטעם המשיבים, העניק בעבר שירותי שמאות למבקשת במסגרת פרויקט הבניה מושא התביעה, ולפיכך הוא מצוי בניגוד עניינים, ויש להורות על הוצאת חוות דעתו מתיק בית המשפט.

עיון בהחלטה מעלה כי בית המשפט המחוזי היה ער לכך שטענה לניגוד עניינים של מומחה מטעם אחד הצדדים מצריכה בחינה מוקפדת. ואכן, ההחלטה התקבלה לאחר שבית המשפט המחוזי שקל את טענות הצדדים בעניין, ולאחר שקיבל את התייחסותו של ספקטור לטענות שהועלו כלפיו, והביא בחשבון את מכלול השיקולים הרלוונטיים. בתוך כך, הדגיש בית המשפט את פער הזמנים הניכר בין השירותים שהעניק ספקטור לצדדים, את טיבם השונה, וכן ציין כי המידע עליו נסמך ספקטור לצורך עריכת חוות דעתו למשיבים, היה, כאמור, מידע פומבי. כל אלה, כך ציין בית המשפט המחוזי, מפיגים את החשש כי ספקטור היה מצוי בניגוד עניינים המצדיק את הוצאת חוות דעתו מתיק בית המשפט.

לא מצאתי להתערב בהחלטתו זו של בית המשפט המחוזי. אמנם כן, במקרה הנדון טענת המבקשים היא כי המומחה מטעם המשיבים נתן בעבר שירותים לצד שכנגד , וכפי שפורט לעיל, מדובר ברף גבוה של חשש לניגוד עניינים. ואולם, לאור קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי כמפורט לעיל, לא מצאתי כי מדובר בניגוד עניינים אשר עוצמתו מצדיקה את הוצאת חוות הדעת של ספקטור מתיק מבית המשפט. כאמור, צעד שכזה יינקט אך במקרים שבהם ניגוד העניינים הנטען וחוסר תום לבו של המומחה הם מובהקים ומשליכים על מהימנותה ומקצועיותה של חוות הדעת. עם זאת, אדגיש את המובן מאליו כי אין במסקנה האמורה כדי לשלול בבוא העת מבית המשפט את שיקול הדעת הנתון לו בקביעת המשקל שיש לייחס לחוות הדעת.

מינוי מומחה מטעם בית המשפט ופיצול הדיון

27.

יש לדחות אף את טענות המבקשים בעניין בקשתם לפצל את הדיון בבית המשפט המחוזי ובעניין בקשתם כי בית המשפט המחוזי יורה למומחה שימונה מטעמו להשיב לשאלות מסוימות, זאת נוכח הוראות סעיפים 1(4) ו-1(5) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009 (להלן: הצו ), הקובעות כלהלן:

"1. לא תינתן רשות ערעור על החלטה מן הסוגים המפורטים להלן:

[...]

(4) החלטה בעניין שלבי הדיון בהליך, למעט החלטה שהדיון יישמע במפוצל או שיתקיים דיון נפרד בתביעה שכנגד ובהודעה לצד שלישי.

(5) החלטה בעניין הזמנת עדים, סדר שמיעת עדים, ושאלות המוצגות לעדים לרבות קבלה או דחייה של התנגדות בעניין זה, למעט החלטה על דחיית בקשה לזמן עד או להגיש ראיה, או החלטה בעניין בקשה לעדות מוקדמת".

28.

סוגיות אלה מצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, ולא בכדי נקבע בצו כי לא תינתן רשות ערעור על החלטות מהסוג האמור (ראו: רע"א 5528/10 SF WING OVERSEAS REAL ESTATE INVESTMENTS LTD

נ' יניב , פסקה 8 (26.7.2010); וכן ראו: חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 204-203 (מהדורה שלישית, 2012)).

29.

אשר לטענות המבקשים בעניין העדר הסכמתם למינוי מומחה מטעם בית המשפט – דין טענות אלה להידחות, ומוטב היה לו לא היו נטענות. מפרוטוקול הדיון שנערך ביום 20.5.2020 ומההחלטה שניתנה בסופו, עולה בבירור כי המבקשים נתנו הסכמתם למינוי כאמור. שלא לצורך, אציין כי מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתביעות מהסוג הנדון נעשה כדבר שבשגרה, במיוחד במקרים בהם קיים פער משמעותי בין מומחי הצדדים. מכל מקום, בית המשפט מוסמך למנות מומחה מטעמו לאחר ששמע את עמדות הצדדים, אף בלא הסכמתם, וזאת מכוח תקנה 130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. מכל האמור, דין טענות המבקשים בעניין זה להידחות.

30.

לנוכח האמור, הבקשות נדחות. משלא נתבקשו תשובות, אין צו להוצאות.