רע"א 6234/09 יוסף חיות נ. הדר-חברה לביטוח בע"מ

1.

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 24.6.2009 (כבוד השופטת ד' פלפל ), אשר דחתה את בקשתו של המבקש לפסילת מומחה שנתמנה מטעם בית המשפט. עיקרה של בקשה זו בשאלה האם בנסיבות המקרה קשרי העבודה בין המומחה לבין בא-כוחן של המשיבות עולה כדי ניגוד עניינים אסור.

2.

עניינו של ההליך העיקרי בתביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים ) שהגיש המבקש בגין פציעתו בתאונה משנת 1999. בתחילה עסקה התביעה בנזקים אורטופדיים ונוירולוגיים, ובית-המשפט מינה מומחים שקבעו את נכותו של המבקש בתחומים אלה. בשנת 2008 – כשמונה שנים לאחר שהחלו ההליכים – ביקש המבקש לראשונה למנות מומחה בתחום הפסיכיאטרי. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה ומינה את פרופ' אליצור כמומחה מטעמו (להלן: המומחה ). לאחר המינוי התברר למבקש כי המומחה עומד בקשרי עבודה עם בא-כוחן של המשיבות, הן במקביל להכנת חוות-הדעת בעניינו הן במספר תיקים אחרים במהלך השנה האחרונה. על רקע זה, הגיש המבקש – לאחר הגשת חוות דעתו של המומחה – בקשה לפסול את חוות-הדעת או לחלופין למנות מומחה נוסף בתחומו . בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בציינו כי מדובר באיש מקצוע ידוע בתחומו שחוות הדעת שלו "נראות סדורות". בית המשפט המחוזי ציין כי מצא טעם לפגם בכך שהמשיבות והמומחה לא הביאו לידיעתו קשרי עבודה אלו, אך קבע כי אין בכך בנסיבות המקרה כדי להביא לכדי פסילתו של המומחה.

3.

על החלטה זו מלין המבקש לפני. לעמדתו, יכולתו של המומחה לתת חוות-דעת אובייקטיבית במקרה הנדון נפגעת, מן הטעם שהוא מקיים "קשרי עבודה רציפים והדוקים" עם בא-כוחן של המשיבות. המבקש מדגיש כי פגיעה זו חמורה במיוחד שכן מדובר בתביעה לפי חוק הפיצויים שבה הוא מנוע מלהגיש חוות דעת מטעמו, וכי בשל ההטיה המובנית בחוות דעתו של המומחה "לא זכה ליומו בבית המשפט".

המשיבות מצידן סומכות ידיהן על החלטת בית המשפט המחוזי. לעמדתן, קשרי העבודה בין המומחה לבין בא-כוחן רופפים, וממילא לאור גודלה של הקהילה הרפואית בישראל לא ניתן לראות בכל קשר עבודה משום עילה לפסילת מומחה מטעם בית-המשפט . עוד מדגישות המשיבות כי יש פסול בבחירתו של המבקש להגיש את בקשת הפסילה רק לאחר שנודע לו תוכנה של חוות-הדעת על אף שידע על קיומם של קשרי העבודה מספר חודשים קודם לכן.

4.

לאחר שבחנתי טענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. אכן, אין להקל ראש בחובות האתיקה והנאמנות המוטלים על מומחה מטעם בית המשפט. כך במיוחד כשמדובר בתביעה לפי חוק הפיצויים, שבה אין לצדדים רשות להגיש חוות דעת מטעמם, וביתר שאת כאשר מדובר בתחום הפסיכיאטריה שבו הממצאים הרפואיים אינם גלויים לעין (ראו: רע"א 600/96 אדרי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ , פס' 3 (טרם פורסם, 17.7.1996)). קשרי עבודה רציפים בין המומחה לבין בא-כוחו של צד עשויים לעלות כדי ניגוד עניינים, וכבר נאמר כי רופא שפרנסתו תלויה במי שהינו צד להליך פסול מלהתמנות כמומחה יועץ באותו הליך ( ראו: רע"א 10895/08 גולן נ' דלאל , פס' ז (טרם פורסם, 23.4.2009)).

זאת ועוד: המומחה הרפואי מטעם בית המשפט הוא בבחינת זרועו הארוכה של בית המשפט בתחומי הרפואה. עליו לדווח לבית המשפט על כל נסיבה שעלולה, אפילו עלולה לכאורה ולמראית עין, לפגום בניטרליות שלו. יתרה מכך, כיוון שהנסיבות המעלות חשד לניגוד העניינים קשורות במומחה עצמו, עליו לחשוף את המידע לפני בית-המשפט כבר בשלב מוקדם ולמנוע ספקות וקשיים בהמשך הדרך. צורך זה מתעורר כאשר ניגוד העניינים קיים עובר למינוי, אך גם אם נתגלה למומחה במהלך עבודתו. במקרה שלפנינו לא עשה כן המומחה, ועל כך יש להצר.

5.

ברם, לא בכל מקרה שבו היו קיימים קשרים כלשהם בין המומחה לבין בא-כוחו של אחד הצדדים יוביל הדבר באופן אוטומטי לפסילת המומחה. ההחלטה בעניין זה תלויה במספר משתנים, ובהם: טיב מערכת היחסים המקימה חשד לניגוד עניינים, תכיפות הקשר בין הצדדים, סמיכות הזמנים ונכונותם של כל המעורבים לחשוף את המידע הרלוונטי בפני בית-המשפט. גם המועד שבו מוגשת הבקשה לפסילת המומחה רלבנטי בכגון דא. לא ניתן להצביע מלכתחילה על שיקול אחד שיזכה תמיד לבכורה, ויש לבחון כל מקרה לגופו.

במקרה שלפנינו, הצדדים מציגים באופן שונה את טיב מערכת היחסים בין המומחה לבין בא-כוחם של המשיבים. לגרסת המשיבים, קשרי העבודה מסתכמים בעיקר בייעוץ בניסוח שאלות הבהרה וכן במתן חוות-דעת אחת, בעוד שהמבקש טוען שמדובר בקשר רציף ותכוף. מבלי לקבוע מסמרות בטיב ואיכות הקשר, יצוין כי קשה להתעלם במקרה זה מסמיכות הזמנים המתבטאת בעובדה שהמומחה עבד על חוות-הדעת בעניינו המבקש במקביל לעבודתו על חוות-דעת נוספת עבור בא-כוח המשיבים בתיק אחר . סמיכות זו עשויה להעיד על חשש למשוא פנים, ולו רק למראית עין.

שיקול נוסף רלוונטי הוא ידיעת הצדדים עצמם על העובדות המקימות חשש לניגוד עניינים. במקרה שלפנינו, בהתחשב בכך שבא-כוחם של המשיבים הוא אשר עומד בקשרי עבודה עם המומחה, אין חולק שהמשיבים יכלו להתריע בפני בית-המשפט עובר למתן חוות-הדעת על קיומם של קשרי העבודה האמורים. בית-המשפט המחוזי קבע שגם המבקש היה צריך להקדים ולפעול, וציין כי המבקש ידע על קשרי העבודה עובר למתן חוות-דעת אך השתהה בהגשת בקשת הפסילה. הידיעה מיוחסת למבקש על-בסיס מכתב שהתקבל במשרדו של בא-כוחו, בנוגע לתיק אחר

שבו הגיש אותו המומחה חוות-דעת עבור בא-כוח המשיבים. אלא שבא-כוח המבקש מטעים כי התיק האחר מצוי בטיפולו של עורך-דין אחר ממשרדו, וכי הוא עצמו לא היה מודע לכך שהמומחה מצוי בקשרי עבודה עם בא-כוח המשיבים.

6.

הנה-כי-כן, מדובר במקרה גבולי. לאחר ששקלתי בדבר לא ראיתי להתערב בשיקול הדעת של בית-המשפט המחוזי, שהחליט לא לפסול את חוות-דעת המומחה. בהקשר זה יש לציין כי הנטייה של בית-המשפט לפסול מומחה מטעמו פוחתת במקום שבו המומחה נתן כבר את חוות-דעתו, וכאשר תוכנה של חוות-הדעת עשוי לכאורה להשפיע על שיקוליו של מבקש הפסילה ( רע"א 5611/07 לינצקי נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י (טרם פורסם, 21.10.2007) ; רע"א 4144/06 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' גרינשטיין (טרם פורסם, 3.7.2006)). במצב הדברים שנוצר, חוות הדעת של המומחה תישאר בתיק. עם זאת, לאור האמור לעיל, מן הראוי שלאחר חקירת המומחה יוותר פתח למבקש לשוב ולהביא את טענותיו לפני בית-המשפט המחוזי. במידת הצורך, ולאור הראיות שיעמדו לפני בית-המשפט באותה העת, יוכל בית-המשפט לשקול מינוי מומחה נוסף.

התוצאה היא שהבקשה נדחית. בנסיבות העניין ישא כל צד בהוצאותיו.