רע"א 7352/21פלוני נ. קרנית, קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ע' חן-ברק ) בת"א 65152-02-20 מיום 1.10.2021, בגדרה נדחתה בקשת המבקש לפסילת חוות דעתו של מומחה פסיכיאטרי שמונה מטעם בית המשפט ולמינויו של מומחה אחר תחתיו.

1.

המבקש, קטין, נפגע בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 22.5.2016, בעקבותיה הגיש תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. עם הגשת התביעה, הוגשה גם בקשה למינוי מומחים רפואיים, ביניהם בתחום הפסיכיאטרי, וביום 8.9.2020 מינה בית משפט קמא את ד"ר עסאם דאוד כמומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי (להלן: המומחה ).

2.

המומחה בדק את המבקש ביום 28.1.2021, והגיש את חוות דעתו ביום 10.3.2021. בחוות הדעת נקבע כי למבקש נכות נפשית צמיתה בשיעור של 70%, כאשר מתוכם 20% נובעים מהתאונה, ו-50% בגין מצבו עובר לתאונה. בא כוח המשיבה שלח למומחה שאלות הבהרה ואילו בא כוח המבקש ביקש לחקור את המומחה בבית המשפט. עוד ביקש בא כוח המבקש כי בית משפט קמא יורה למשיבה ולבא כוחה להגיש הצהרה בדבר ניגוד עניינים וקשרי עבודה עם המומחה, לפי תקנה 89 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן בהתאמה: תקנה 89 ו -התקנות החדשות ).

3.

בתגובה לבקשה, ביום 8.7.2021 הודיע בא כוח המשיבה כי הוא אינו מכיר אישית את המומחה, ולא פנה אליו או שוחח עמו גם כאשר מונה למומחה מטעם בית המשפט בתיקים שנוהלו על ידי משרדו.

4.

ביום 6.9.2021 הגיש המבקש לבית משפט קמא בקשה לפסול את חוות דעתו של המומחה, בטענה שקיימים קשרי עבודה בין המומחה לבין משרד בא כוח המשיבה שלא היו ידועים למבקש קודם הגשת חוות הדעת, ולו היה מודע להם היה מתנגד למינוי.

בבקשה נטען, בין היתר, כי חוות דעתו של המומחה ניתנה בסמוך להגשת חוות דעת אחרת מטעמו עבור משרד בא כוח המשיבה בתיק אחר (להלן: ההליך האחר ), ומשכך מתעורר חשש שמא המומחה תוגמל על חוות דעתו בענייננו בדרך של פנייה אליו בתיקים אחרים של משרד בא כוח המשיבה; כי חוות הדעת של המומחה בענייננו ניתנה בניגוד לתקנה 89 לתקנות החדשות; כי נמסרה הצהרה לא נכונה על ידי בא כוח המשיבה בדבר היעדר קיומם של יחסים מיוחדים בין הצדדים, שמהווה פגם היורד לשורש העניין; וכי גם אם מדובר בפעולות בתום לב, קיימת מראית עין לפגיעה בניטרליות וחשש לעיוות דין. עוד נטען, כי "מסקנותיה המשונות" של חוות הדעת הן שעוררו את חשדו של בא כוח המבקש, אז החל לברר על אודות הקשרים בין המומחה לבין משרד בא כוח המשיבה.

5.

מנגד, המשיבה גרסה כי דין הבקשה להידחות. בין היתר, נטען כי פניית משרד בא כוח המשיבה למומחה בהליך האחר נעשתה לראשונה ביום 23.3.2021, לאחר ההחלטה על מינוי המומחה, לאחר בדיקתו את המבקש ולאחר הגשת חוות דעתו בתיק דנן; כי פנייתו של עורך דין ממשרד בא כוח המשיבה בהליך האחר לא הייתה ידועה לבא כוח המשיבה עד להגשת בקשת הפסילה, וכי הוא מעולם לא פנה למומחה לקבלת חוות דעת מטעמו או שוחח עמו; כי העובדה שנוצר קשר בין המומחה למשרד בא כוח המשיבה במקרים ספורים, אינה מצדיקה כשלעצמה את פסילת המומחה, שמונה על ידי בית המשפט; וכי העובדה שהמומחה דחה את טענות המשיבה שהועלו בשאלות ההבהרה ששלחה לו, מצביעה על האובייקטיביות שלו.

6.

המומחה הגיב לבקשה והשיב כי חוות דעתו נערכה בצורה מקצועית גרידא וכי ניתן ללמוד על כך מתשובותיו לשאלות ההבהרה שנשלחו אליו על ידי המשיבה. לגופה של טענה ציין המשיב בתגובתו כי פניית משרד בא כוח המשיבה אליו בקשר להליך האחר הייתה לאחר סיום תפקידו כמומחה מטעם בית המשפט בתיק דנן.

7.

בהחלטתו מיום 1.10.2021 דחה בית משפט קמא את הבקשה לפסול את חוות הדעת של המומחה. בין היתר, נקבע כי תקנה 89, שעניינה הצהרת מומחה בעת קבלת מינוי לצורך מניעת ניגוד עניינים, אינה חלה על הליכים שקדמו למועד כניסתן לתוקף של התקנות החדשות כבענייננו; כי אף אם תקנה 89 הייתה חלה, הרי שפניית משרד בא כוח המשיבה אל המומחה נעשתה לאחר שהוגשה חוות דעתו בתיק דנן; כי לא הוכח שמדובר בקשר עבודה מתמשך ביניהם; כי אין בפניה חד-פעמית מטעם משרד בא כוח המשיבה למומחה כדי להוביל לפסילת המומחה וחוות דעתו; וכי משך הזמן שעבר עד למועד הגשת בקשת הפסילה מעלה חשש כי הבקשה הוגשה בשל חוסר שביעות רצון ממסקנות חוות הדעת, כך שעל מנת לקבל את הבקשה דרושה סיבה כבדת-משקל שאינה קיימת בענייננו.

8.

על החלטה זו של בית משפט קמא הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

לגישת המבקש, בית משפט קמא צריך היה לפסול את חוות דעתו של המומחה בשל החשש מפני ניגוד עניינים. בבקשה נטען, בין היתר, כי הרציונל שבבסיס תקנה 89 קיים גם בתקנות הישנות, ומטרתו למנוע ניגוד עניינים מצדו של המומחה; כי חקירת המומחה תהיה צבועה כעת במחויבותו כלפי משרד בא כוח המשיבה, משנוצרו ביניהם קשרי עבודה רציפים; כי המומחה ובא כוח המשיבה לא הגישו כל מסמך אובייקטיבי להוכחת אמיתות דבריהם ביחס למועדי ההתקשרות הנטענים על ידם; וכי בא כוח המשיבה בתיק דנן ידע או היה עליו לדעת על מינויו של המומחה בהליך האחר. לבסוף חזר המבקש על טענתו כי סמיכות הזמנים והתנהלות המומחה בענייננו מעידות על חשש למשוא פנים, עיוות דין ופגיעה במראית פני הצדק, המצדיקים את פסילת המומחה וחוות דעתו.

9.

דין הבקשה להידחות אף בלא צורך בתגובה.

כידוע, פסילה של מומחה רפואי שמונה מטעם בית המשפט תיעשה במקרים חריגים ביותר, שבהם נמצא כי נפל פגם היורד לשורש העניין והעלול לגרום לעיוות דין (ראו רע"א 1138/12 אי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני , פסקה 12 (9.4.2012); רע"א 5902/19 פלונית נ' מדינת ישראל- משרד הבריאות , פסקה 9 (18.11.2019) (להלן: עניין פלונית )), או במקרים שבהם פעל המומחה בחוסר תום לב (ראו רע"א 5603/21 פלוני נ' אוניברסיטת בן גוריון בנגב , פסקה 7 (29.8.2021)). הדברים נכונים במיוחד במקרים שבהם הבקשה לפסילה הוגשה לאחר שחוות הדעת מטעם המומחה כבר ניתנה, וזאת, בין השאר, על רקע החשש כי תוכנה של חוות הדעת ותוצאותיה הם שהובילו לבקשת הפסילה (ראו רע"א 5611/07 לינצקי נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י (21.10.2007); רע"א 6234/09 חיות נ' הדר-חברה לביטוח בע"מ , פסקה 6 (17.11.2009) (להלן: עניין חיות ); עניין פלונית , שם; רע"א 1867/20 פלונית נ' בית חולים העמק , פסקה 12 (3.5.2020)). בתוך כך, נקבע כי לא בכל מקרה שבו היו קיימים קשרים בין המומחה לבין אחד הצדדים בתיק ייפסל המומחה באופן אוטומטי (עניין חיות , פסקה 5). זאת, שכן מומחה רפואי מטעם בית המשפט נהנה מחזקת תקינות מקצועית, שכדי לסתור אותה יש להוכיח אינדיקציות ברורות לניגוד עניינים (ראו רע"א 6264/15 פלונית נ' משרד הבריאות , פסקה 12 (10.11.2015)), או לכל הפחות זיקה מהותית על פני פרק זמן משמעותי בין המומחה לבין הצד שכנגד (ראו רע"א 8869/13 פאור נ' כלל חברה לביטוח בע"מ , פסקה 6 (19.1.2014); רע"א 6142/16 פלוני נ' מרכז רפואי ע"ש שיבא-תל השומר , פסקה 6 (28.9.2016)).

בענייננו, ועל רקע המצע העובדתי שבבסיס הבקשה, לא נסתרה החזקה בדבר התנהלותו המקצועית של המומחה. כאמור, הפנייה אל המומחה על ידי מי ממשרדו של בא כוח המשיבה, נעשתה לאחר מתן חוות דעתו בתיק דנן, בהליך אחר ובתיק בודד. משכך, מקובלת עליי קביעתו של בית משפט קמא כי לא הוכח שקשרי העבודה בין המומחה לבין משרד בא כוח המשיבה עולים כדי ניגוד עניינים. לכך יש להוסיף כי בקשת הפסילה הוגשה בשיהוי ניכר – לאחר שהמומחה הגיש את חוות דעתו, לאחר שלצדדים הייתה אפשרות להציג לו שאלות הבהרה ולאחר שהמשיבה הפנתה שאלות מטעמה. יש בכך כדי לחזק את הסברה, כי הבקשה הוגשה בשל חוסר שביעות רצונו של המבקש מחוות הדעת.

בנסיבות אלו, ועל רקע ההלכה שלפיה פסילת מומחה על ידי בית המשפט שמורה למקרים חריגים ביותר, אין בידי להיעתר לבקשה.

10.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תגובה, לא ייעשה צו להוצאות.