פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5611/07
בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
המבקשים:
1. שני פישר לינצקי
2. עמי אברהם פישר
3. איילת לינצקי
נ ג ד
המשיבים:
1. קופ"ח של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י
2. מדינת ישראל - משרד הבריאות
בקשת רשות ערעור על החלטות בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום
26.2.07 ומיום 25.3.07 בבש"א 14783/06 (ת.א. 475/02) שניתנו על-ידי כבוד
הנשיאה ב' גילאור
בשם המבקשים:
עו"ד ר' פינגרר;
עו"ד ה' רוק
בשם המשיבה 1:
עו"ד ת' קרת
החלטה
בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית-המשפט המחוזי בחיפה (כבוד הנשיאה ב' גילאור), אשר דחה את בקשתם של המבקשים לפסול את חוות-דעתו של המומחה הרפואי מטעם בית-המשפט – פרופ' הרמן – ולחילופין למנות מומחה רפואי נוסף. בקשה זו נידונה כעת על רקע החלטתי ברע"א 2341/07 – שם השיגו המבקשים על החלטה מוקדמת של בית-משפט קמא שלא לאפשר להם לחקור את המומחה על תשובתו לבקשת פסילתו. בהחלטתי קבעתי כי כל הסוגיות הנוגעות לפסילת המומחה תוכלנה לידון במסגרת בקשת-רשות ערעור שעניינה פסילת מינוי המומחה.
עניינו של ההליך העיקרי תביעה שהגישו המבקשים כנגד המשיבים בעילה של הולדה בעוולה. לאחר שמיעת עדויות המומחים מטעם הצדדים בתחום האולטרא-סאונד, הורה בית-המשפט על מינוי של מומחה רפואי מטעמו בתחום זה. לאחר שלא עלה בידי הצדדים להסכים על זהות המומחה, מינה בית-המשפט את פרופ' הרמן כמומחה מטעמו. מינוי זה נעשה למרות הסתייגותם של המבקשים, שטענו כי הלה שימש מומחה מטעם המשיבים בתיקים קודמים שעניינם רשלנות רפואית, ובשל כך נפגעת יכולתו ליתן חוות-דעת אובייקטיבית במקרה הנדון. לאחר שהוגשה חוות-דעתו של פרופ' הרמן, ביקשו המבקשים לפסול את חוות-דעתו או למנות מומחה נוסף בתחומו, מהטעם שנודע להם כי פרופ' הרמן מנהל "קשרי עבודה" עם המשיבה 1, ושמתקיימים – כך הם טענו – "קשרי הגנה הדדיים" בינו לבין פרופ' מייזנר – המומחה מטעם המשיבה. בית-המשפט המחוזי דחה את הבקשה בציינו כי לא השתכנע שבמקרה הנדון, יש בהגשת מספר חוות-דעת עבור המשיבה 1 או מוסדות שבשליטתה, או בבדיקות שביצע פרופ' הרמן בסוף שנות השמונים במסגרת "מכון מור" אשר בשליטת המשיבה 1, כדי להקים חשש ממשי לכך שזכויותיהם של המבקשים בהליך דנן תיפגענה.
בבקשת רשות הערעור שבפני חוזרים המשיבים על הטיעונים שהעלו בבית-המשפט המחוזי, ומפרטים ביתר שאת מקרים של רשלנות רפואית שבמסגרתם הגיש פרופ' הרמן לבית-המשפט חוות-דעת מטעם המשיבה 1, ובכללם שני מקרים שבהם חוות-הדעת שנתן תמכו בפרופ' מייזנר. על רקע זה, הם מבקשים כי תיפסל חוות-הדעת של פרופ' הרמן, או לחילופין – כי יותר להם לחקור אותו במסגרת בקשת הפסילה; ולחילופי חילופין – כי תותר להם הגשת חוות-דעת נוספת בתחום האולטרא-סאונד. המשיבה, מצידה, גורסת שלא ניתן לראות בכל קשר עבודה משום עילה לפסילת מומחה מטעם בית-המשפט, וכי בהתחשב בגודלה של הקהילה הרפואית בישראל, אין זה סביר לקבוע שעצם מתן חוות-דעת התומכת בבעל דין מהווה עילה לפסילת המומחה בהליך אחר. לגופו של עניין, דוחה המשיבה 1 את הטענה כי יש בקשרים שתוארו בינה לבין המומחה כדי לפגום באובייקטיביות ובמקצועיות של המומחה בעניין זה. עוד היא מדגישה כי יש טעם לפגם בכך שבקשת הפסילה הוגשה רק לאחר שנודע למבקשים תוכנה של חוות-הדעת עצמה.
עיינתי בטענות הצדדים והגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
אכן, נוכח תפקידו המיוחד של המומחה הרפואי שמונה על-ידי בית-המשפט, מוטלות עליו חובות שונות ובהן החובה לנהוג באובייקטיביות וללא משוא פנים, ותוך הקפדה שהדבר גם ייראה. סטייה מעקרונות אלה והפרת חובת הנאמנות של המומחה כרופא, עשויה להוביל לפסילתו או לפסילת חוות-הדעת שנתן (ראו למשל ע"א 600/96 אדרי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ , (לא פורסם, ניתן ביום 17.7.1996)). יחד עם זאת, כבר נפסק בעבר כי משמונה מומחה מטעם בית-המשפט, חזקה עליו שינהג באופן מקצועי, ויעשה מלאכתו נאמנה (השוו: רע"א 1548/06 עדי אטיאס נ' ד"ר בלכר מריאן (טרם פורסם, ניתן ביום 20.4.2006)) ; וכי לפיכך, פסילתו יכול שתיעשה רק בנסיבות חריגות. כך במיוחד, מקום שזה כבר נתן את חוות-דעתו וכאשר בתוצאת חוות-הדעת יש כדי להשפיע על שיקוליו של בעל-הדין המבקש את פסילתו (ראו: רע"א 4144/06 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' גרינשטיין (טרם פורסם, ניתן ביום 3.7.2006)). ברגיל, משעלה חשש לקיומו של ניגוד עניינים אצל המומחה, ומשנתבקשה התייחסותו של המומחה, ראוי לאפשר לחקור את המומחה בעניין זה. ברם, בנסיבות המקרה, ולאור התשתית שנפרשה בפני בית-המשפט קמא, לא ראיתי לנכון להתערב בשיקול הדעת של הערכאה המבררת בעניין ניהול ההליכים בפניה.
לגופו של עניין, לא מצאתי לנכון לקבל את הבקשה לפסול את המומחה. בעצם העובדה שהמבקשים איתרו חמישה מקרים נוספים שבהם שימש פרופ' הרמן כמומחה מטעם המשיבה, אין כדי להצדיק את התערבותי בהחלטת הערכאה המבררת שלא לבטל את מינויו (השוו: רע"א 7232/06 לויה נ' שירותי בריאות כללית (טרם פורסם, ניתן ביום 11.1.2007)). בהיעדר כל ראייה ממשית בעניין, אינני רואה גם לדון בטענת "ההגנה ההדדית" שהעלו המבקשים. כללו של דבר, לא מצאתי כי במקרה זה נסתרה החזקה בדבר התנהלותו המקצועית של המומחה.
יודגש, כי אין בהחלטתי לדחות את הבקשה כדי למנוע הצגת שאלות מתאימות למומחה במהלך חקירתו הנגדית, אם תתקיים כזו (ואם טרם נתקיימה).
משכך, כאמור, הבקשה נדחית. המבקשים ישאו בהוצאות המשיבה 1 בסכום של 5,000 ש"ח.
ניתנה היום, ט' בחשוון התשס"ח (21.10.07).
המשנה-לנשיאה