רע"א 2392/15 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ. פלוני

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 3.3.2015 (כב' השופט ר' יעקובי ) בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לפסילת מומחה שמונה מטעם בית המשפט (להלן: ד"ר קוגל ).

כעולה מן הבקשה, בבית המשפט המחוזי בירושלים מתנהלת תביעת יורשיו ועזבונו של א.ש. ז"ל (להלן: המנוח ) נגד המבקשת. בתביעתם טוענים המשיבים כי המנוח מצא את מותו בתאונת דרכים ועל כן תביעתם הוגשה נגד המבקשת, מבטחת רכבו. המשיבה התגוננה מפני התביעה בטענה שהמנוח לא מצא את מותו כתוצרה מתאונת הדרכים. במסגרת בירור התביעה, מינה בית משפט קמא ביום 26.1.2014 את ד"ר חן קוגל כמומחה מטעמו בתחום הרפואה המשפטית (וזאת חרף התנגדותה של המבקשת למינוי). לטענת המבקשת, לאחר ההחלטה על מינויו של ד"ר קוגל שלחו לו המשיבים אסופת מסמכים שכללה תצהירים שונים וכן את דו"ח שירותי הכבאות. המבקשת הגישה לבית משפט קמא בקשה להורות לד"ר קוגל להתעלם מן האמור בתצהירים ובדו"ח ולהחזיר את אסופת המסמכים לידי באי כוח המשיבים. בהחלטתו מיום 24.2.2014 קיבל בית משפט קמא את הבקשה וקבע כי "ד"ר קוגל יתעלם מהמסמכים הנדונים".

חוות דעתו של ד"ר קוגל הוגשה בחודש פברואר 2015 ולטענת המבקשת נפלו בה שני פגמים: ראשית, בחוות הדעת נכללה התייחסות למסמכים שבהחלטתו מיום 24.2.2014 הורה בית משפט קמא לד"ר קוגל להתעלם מהם, ושנית, על חוות הדעת חתם גם ד"ר קריספין אף שזה לא מונה כמומחה מטעם בית המשפט. נוכח האמור, הגישה המבקשת בקשה לפסול את חוות דעתו של ד"ר קוגל. בהחלטתו מיום 3.3.2015 דחה בית המשפט את הבקשה בקבעו כדלקמן:

"לאחר עיון במכלול הטענות, הרי שלנוכח ההלכות בדבר פסילת מומחה מטעם בית המשפט, ברי כי בשלב זה אין מקום לצעד חריג מסוג זה. לכל היותר יהיה מקום לשקול אם במסגרת שאלות הבהרה או חקירה מטעם הנתבעת [המבקשת - צ.ז.] תינתן לד"ר קוגל הזדמנות להתייחס לכל שעל הפרק ולכל שיהיה נחוץ וגם לאחר מכן תעמוד הנתבעת על בקשתה".

כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה דנא.

לטענת המבקשת, ניכר שחוות הדעת מבוססת, בין היתר, על תצהירה של שכנה שהיתה, ככל הנראה, הראשונה להבחין במצבו של המנוח - אף שתצהירהּ נמנה על אותם מסמכים שד"ר קוגל הונחה להתעלם מהם. לטענת המבקשת במצב דברים זה בו חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט מבוססת על "ראיות פסולות" וחד צדדיות יש לקבוע כי בחוות הדעת נפל פגם חמור היורד לשורשם של דברים ולכן יש להורות על פסילתה. המבקשת מזכירה, כי טענותיה כלפי חוות הדעת אינן מתמצות בכך שהיא מבוססת על מסמכים שהיו אסורים בשימוש, שכן לפגם זה מתווסף פגם נוסף - עריכת חוות הדעת על-ידי גורם נוסף שכלל לא מונה על-ידי בית המשפט. לטענת המבקשת, הפסיקה הביעה עמדתה כי במצבים אלה יש לפסול את חוות הדעת, שכן מתעורר חשש שהמומחה מטעם בית המשפט 'פטר עצמו ממתן חוות דעת עצמאית משלו שתהיה פרי בדיקה, מומחיות ושיקול הדעת שלו בלבד'. לטענת המבקשת, יש לדון בבקשתה כבר בשלב זה, שכן חוות דעתו של ד"ר קוגל נוגעת ל"לב המחלוקת" בין הצדדים - סיבת מותו של המנוח, והכרעה בשאלה זו תקבע כיצד ואם בכלל תמשיך התביעה להתברר.

דיון והכרעה

לאחר העיון, דין הבקשה להידחות בלי שתתבקש תשובה. בלי שאתייחס לטענות המבקשת לגופן, סבורני כי הבקשה הוגשה בטרם עת. כפי שפורט לעיל, לטענת המבקשת בחוות דעתו של ד"ר קוגל נפלו פגמים המצדיקים את פסילת חוות דעתו. בית משפט קמא לא דחה את טענות המבקשת לגופן וכל שנקבע בהחלטתו הוא כי בטרם תוכרע הבקשה, יש לאפשר לד"ר קוגל להתייחס לטענות שהועלו נגד חוות דעתו, ולאחר מכן, וככל שתעמוד המבקשת על כך - ניתן יהיה לשקול את בקשתה לפסילת חוות הדעת. יצוין, כי אף המבקשת מבהירה בבקשתה כי היא פעלה כמצוותו של בית משפט קמא בהחלטתו מיום 3.3.2015 והפנתה שאלות הבהרה למומחה וכי הגישה את הבקשה דנא "כדי לא להחמיץ את המועד". מכאן שבקשת המבקשת היא מוקדמת. ברי, כי זכויות המבקשת שמורות לה לאחר שלב חקירתו של המומחה, לרבות הגשת בקשה נוספת לפסילת המומחה או חוות דעתו. ממילא ראוי לקבל את עמדת המומחה בטרם יינקט צעד מרחיק לכת של פסילת חוות הדעת מטעמים הקשורים לדרך הילוכו של המומחה ושיש בהם הטלת דופי בו (רע"א 5611/07 לינצקי נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י (21.10.2007); רע"א 7218/13 קידום פרויקטים שיקומיים ב.ה. בע"מ נ' שלו ובניו בע"מ (16.1.2014)).

בנסיבות אלה, לא נמצאה עילה להתערבותו של בית משפט זה בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית

כבר בשלב זה (השוו: רע"א 4043/95 סימון נ' צים חברת השייט הישראלית בע"מ (14.8.1995)).

הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.