פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4726/15
לפני:
כבוד השופט צ' זילברטל
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. בנאיים אבי
2. שירות בתי הסוהר
3. מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי
בחיפה בת"א 30887-11-11
מיום 22.6.2015 שניתן על-ידי כב' השופטת ת' שרון-נתנאל
בשם המבקש:
עו"ד ד' טוויג
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטתו מיום 22.6.2015 של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ת' שרון-נתנאל ), בגדרה נדחתה בקשת המבקש לפסילת חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט.
המבקש הגיש תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בעת שהיה עצור בבית המעצר רימונים, שם הותקף על-ידי אסיר אחר. כעולה מההחלטה נשוא הבקשה, אין מחלוקת באשר לחבותה של המדינה כלפי המבקש, וההליך מתמקד בהערכת נזקיו. במסגרת בירור נזקיו של המבקש, מונה מומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה (להלן: המומחה ), ועל בסיס הסכמה קודמת, הועבר למומחה זה מידע על עברו הפלילי של המבקש. בהמשך, ולאחר שהמומחה הגיש את חוות דעתו, התברר כי בנוסף למידע אודות הרשעותיו הקודמות של המבקש, העבירה המדינה למומחה גם מידע אודות תיקי מב"ד בעניינו של המבקש. בעקבות האמור, פנה המבקש לבית משפט קמא בבקשה לפסול את חוות הדעת של המומחה בנימוק כי לא היה מקום לחשפו לתיקי המב"ד בעניינו של המבקש. יצוין, כי בחוות דעתו העריך המומחה, כי נכותו הזמנית של המבקש עומדת על 10 אחוזים למשך שנה.
בהחלטתו עמד בית משפט קמא על כך שאכן לא היה מקום להעביר למומחה את תיקי המב"ד:
"סבורה אני שלא היה נכון להעביר לעיונו של המומחה את התיקים שנסגרו, גם אם נכתבה עילת הסגירה. כוונתי בהחלטתי מיום 10.10.14 הייתה, כי יועבר עברו הפלילי של התובע לעיון המומחה ובתיבה 'עבר פלילי', הכוונה, כמובן, להרשעות קודמות ולא לתיקי מב"ד".
בהמשך דחה בית משפט קמא את טענות המבקש בדבר חוסר תום לב מצד המדינה. לבסוף קבע בית משפט קמא, כי אף שמחוות הדעת עולה שהמומחה התייחס לתיקי המב"ד, אין בנתון זה כשלעצמו להביא לפסילת חוות הדעת:
"... עיון בחוות דעת המומחה מעלה שהוא התייחס גם למב"דים, אך אינני רואה בכך, בוודאי לא בשלב זה, עילה לפסילת חוות דעתו של המומחה.
...
לאור כך שהמומחה התייחס בחוות דעתו גם לתיקי המב"ד שברישום הפלילי של התובע [המבקש – צ.ז.], סבורה אני, שיש מקום להפנות אליו שאלה[ת] הבהרה ולבקש להבהיר איזה משקל, במסגרת חוות דעתו, ניתן למב"דים (להבדיל מהרישומים של הרשעות קודמות) והאם ללא שיביא בחשבון את אותם תיקי מב"ד, היינו - תיקים שנסגרו בין מחוסר ראיות ובין מחוסר עניין לציבור - תשתנה חוות דעתו".
כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה דנא, בה מלין המבקש, בין היתר, על נימוקי בית משפט קמא לדחיית טענתו כי המדינה נהגה בחוסר תום לב ובעיקר על ההחלטה שלא לפסול את חוות הדעת של המומחה, חרף הקביעה, כי לא היה מקום להעביר לעיונו מידע על תיקי המב"ד בעניינו של המבקש.
דיון והכרעה
לאחר העיון, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. בלי שאתייחס לטענות המבקש לגופן, נראה כי הבקשה הוגשה טרם זמנה. כאמור, המבקש מבקש לפסול את חוות דעתו של המומחה, בעיקר, מן הטעם שבעת עריכת חוות הדעת נחשף המומחה למידע אודות המבקש - תיקי מב"ד - שכלל לא היה אמור להימצא בפניו. בית משפט קמא קיבל את הטענה שלפיה לא היה מקום לחשוף את המומחה לתיקי המב"ד, אך לצד זאת סבר, כי בטרם תתקבל החלטה בבקשה לפסילת חוות הדעת, יש לברר עם המומחה האם התחשב בתיקי המב"ד בבואו להעריך את נכותו של המבקש אם לאו. כלומר, בית משפט קמא טרם הכריע בבקשה לגופה, ונראה, כי לאחר שתתקבל התייחסותו של המומחה, וככל שהמבקש יעמוד על כך - ניתן יהיה לשקול שוב את בקשתו לפסילת חוות הדעת. במובן זה, נראה כי הבקשה דנא מוקדמת. בנסיבות אלה, לא נמצא כי בהחלטת בית משפט קמא נפל פגם המצדיק התערבות כבר בשלב זה של ההליך (והשוו: רע"א 2392/15 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (25.6.2015)). אוסיף, כי, כידוע, אין להקל ראש בהחלטה על פסילת חוות דעת שהגיש מומחה מטעם בית המשפט ואין למהר להחליט על כך, ולפיכך הגישה הזהירה בה נקט בית המשפט, שביקש למצות את בחינת העניין בטרם ייקבע אם קיימת עילה לפסילת חוות הדעת, היא גישה ראויה.
סוף דבר. הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, י' באלול התשע"ה (25.8.2015).
ש ו פ ט