פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3889/16
לפני:
כבוד השופט צ' זילברטל
המבקשת:
אליהו חברה לביטוח בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1.
עזבון המנוח פלוני ז"ל
2. פלונית
3. פלונית
4. פלוני
בקשת רשות ערעור על החלטתו
של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 1730-12-11 שניתנה ביום 10.4.2016 על
ידי כב' השופט רפאל יעקובי
בשם המבקשת:
עו"ד עידו אמגור
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטתו מיום 10.4.2016
של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ר' יעקובי ) בת"א 1730-12-11 בגדרה נדחתה בקשתה השלישית של המבקשת לפסול את חוות הדעת של מומחה מטעם בית המשפט.
רקע
1.עיקרי העובדות והרקע לבקשה דנא הובאו בהחלטותיי הקודמות בשתי בקשות רשות ערעור שהגישה המבקשת כלפי החלטות בית משפט קמא, בהן נדחו בקשותיה לפסול את חוות הדעת מטעם מומחה בית המשפט (רע"א 2392/15 מיום 25.6.2015 ורע"א 7709/15 מיום 22.11.2015). משכך, אעמוד על הרקע הרלוונטי בתמצית.
2.בבית משפט קמא מתנהלת תביעת יורשיו ועזבונו של א.ש. ז"ל (להלן: המנוח ) נגד המבקשת, מבטחת רכבו של המנוח, במסגרתה טוענים המשיבים כי המנוח מצא את מותו בתאונת דרכים, ואילו המבקשת טוענת להגנתה כי מותו של המנוח לא נגרם כתוצאה מהתאונה. במהלך בירור התביעה, מינה בית משפט קמא ביום 26.1.2014 את ד"ר חן קוגל כמומחה מטעמו בתחום הרפואה המשפטית (להלן: ד"ר
קוגל או המומחה ), וזאת חרף התנגדותה של המבקשת למינוי. יצוין כי קודם למינוי המומחה, הגיש כל צד חוות דעת מטעמו בשאלת הקשר הסיבתי שבין מות המנוח לבין תאונת הדרכים (לא התחוור הבסיס להגשת חוות דעת "פרטיות" בתביעה שהוגשה בעילת שמקורה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975).
3.לאחר הגשת חוות הדעת, הגישה המבקשת בקשה לפסילתה, בין היתר מכיוון שהיא חתומה גם על ידי ד"ר קריספין, בעוד שבית המשפט מינה אך את ד"ר קוגל כמומחה מטעמו. כן נטען כי חוות הדעת הסתמכה על מסמכים שונים שהועברו לד"ר קוגל על ידי המשיבים, אך מהם הוא הונחה להתעלם. בקשה זו נדחתה על-ידי בית משפט קמא, ובהחלטתי ברע"א 2392/15 נדחתה גם בקשת רשות הערעור שהגישה המבקשת בעניין זה, בעיקר כיוון שהייתה מוקדמת והוגשה טרם שהתאפשר בירור הסוגיות השונות עם ד"ר קוגל.
4.לאחר שד"ר קוגל השיב לשאלות הבהרה מטעם המבקשת, שבה המבקשת וביקשה את פסילת חוות דעתו. בהחלטה נוספת של בית משפט קמא, נדחתה הבקשה וצוין כי לא נמצאה עילה לפסילת חוות הדעת וכי ד"ר קוגל הצביע "על שיטת עבודה שאין בה דופי". גם כלפי החלטה זו הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור שנדחתה על-ידי בהחלטה בבר"ע 7709/15, בה חזרתי על כך כי המועד המתאים לבחינת הבקשה לפסילת חוות הדעת הוא לאחר שלב חקירת המומחה, לאחר שמלוא הנתונים יובאו בפני בית המשפט.
5.כעולה מהבקשה, מאז דחיית בקשת רשות הערעור נחקר ד"ר קוגל על חוות הדעת, לרבות בכל הנוגע למעורבותו של ד"ר קריספין בעריכתה ובכל הנוגע להתייחסות למסמכים מהם התבקש להתעלם. בישיבה נוספת נחקר ד"ר קריספין על מעורבותו בעריכת חוות הדעת.
6.נוכח התפתחויות אלה, הגישה המבקשת בקשה שלישית לפסילת חוות הדעת, בטענה כי היא נכתבה על ידי המתמחה ד"ר קריספין, ולא על-ידי ד"ר קוגל כפי שהורה בית המשפט. כן נטען כי חלק ממסקנות חוות הדעת מבוססות על מסמכים מהם היה צריך המומחה להתעלם, ועל ראיות חד צדדיות שהוגשו על-ידי המשיבים.
החלטת בית משפט קמא
7.בית המשפט דחה את בקשת המבקשת לפסילת חוות הדעת, וקבע כי המבקשת תוכל להעלות טענותיה במסגרת הסיכומים, וגם זאת לצורך הפחתה ממשקלה של חוות הדעת ולא לצורך פסילתה. בית המשפט עמד על כך שטענות המבקשת אינן מצדיקות צעד חריג של פסילת חוות דעתו של מומחה מטעם בית משפט, ובוודאי שאין מקום לעשות כן בשלב הנוכחי. עוד נקבע, כי מחקירותיהם של ד"ר קוגל וד"ר קריספין עולה כי האופן שבו נערכה חוות הדעת אינו פסול כלל ועיקר, וכי מה שהוסבר לגבי העיון במסמכים השונים וידיעת תוכנם ממילא מתוך יתר המסמכים מצדיק אף הוא את דחיית בקשת המבקשת לפסילת חוות הדעת.
כלפי החלטה זו מופנית בקשת רשות הערעור דנא.
הבקשה דנא
8.בבקשתה חוזרת המבקשת על טענותיה בעניין הפגמים שנפלו באופן עריכת חוות הדעת, ואשר מצדיקים את פסילתה כבר עתה. המתנה לשלב הסיכומים כפי שהוחלט על-ידי בית משפט קמא תוביל, כך נטען, להתמשכות מיותרת של ההליכים.
עוד צוין בבקשה, כי לשם הזהירות היא מופנית גם כלפי החלטה נוספת של בית משפט קמא, מיום 5.1.2016, בגדרה קיבל בית משפט קמא את בקשת המשיבים, וקבע כי מכאן ואילך ניתן יהיה להציג מסמכים שאינם רפואיים לעיון כל המומחים. בבקשה דנא נטען כי המדובר ב"הכשרה" בדיעבד של המסמכים האסורים לאחר חקירת ד"ר קוגל, באופן המאפשר הסתמכות של המומחה על מסמכי צד אחד בלבד.
דיון והכרעה
9.לאחר העיון הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי לבקש תשובה.
בית משפט קמא, שקל את טענות המבקשת בעניין הפגמים שנפלו, לטענתה, בעריכת חוות הדעת מטעם מומחה בית המשפט, וקבע כי "האופן שבו נערכה חוות הדעת אינו פסול כלל ועיקר". בית המשפט התרשם מעדויותיהם של ד"ר קוגל וד"ר קריספין, וקיבל את הסבריהם בדבר העיון במסמכים השונים. מכל מקום, נקבע כי המבקשת תוכל להעלות טענותיה בשלב הסיכומים לצורך צמצום משקלה של חוות הדעת.
10.לא מצאתי להתערב בהחלטת בית המשפט בשלב זה. כפי שציינתי בהחלטתי הקודמת ברע"א 7709/15: " דחיית בקשה לפסילת חוות דעת אינה יוצרת מצב בלתי הפיך, במובן זה שניתן לתקן טעות שנפלה בהחלטת הדחיה (ככל שנפלה) גם בגדר הערעור בזכות לאחר מתן פסק הדין, ככל שהסוגיה תוסיף להיות רלבנטית. נמצא, שגם מהיבט זה לא נדרשת התערבותה של ערכאת הערעור באופן מיידי, בטרם הסתיים ההליך, שהרי הכלל הוא ששעתה של הגשת השגה על החלטת ביניים היא בגדר הערעור בזכות". דברים אלה יפים גם לשלב הנוכחי בהליך, ונראה כי לא היה מקום להגיש את הבקשה דנא ללא נימוק בדבר שינוי נסיבות או דחיפות מיוחדת המצריכה את התערבות ערכאת הערעור טרם הסתיים ההליך. כאמור, זכותה של המבקשת לעמוד על טענותיה בשלב הסיכומים עומדת לה, ולאחר מכן, ככל שתהיה מעוניינת בכך, תוכל לערער במסגרת הערעור על פסק-הדין גם על החלטות הביניים שניתנו במהלכו.
הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ו' באב התשע"ו
(10.8.2016).
ש
ו פ ט