רע"א 6142/16 פלוני נ. מרכז רפואי ע"ש שיבא

בקשת רשות ערעור על החלטתו מיום 24.7.2016 של בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 43067-02-10 (כב' השופטת י' וילנר ), בגדרה נדחתה, בין היתר, בקשת המבקשים לפסילת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט.

רקע

1.ביום 24.2.2010 הגישו המבקשים כתב תביעה נגד המשיבה, המייחס לה רשלנות רפואית שהובילה לפטירתו המצערת של המבקש 1, בנם של המבקשים 3-2, שלושה ימים לאחר הולדתו. ביום 15.10.2015, לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים , הורה בית המשפט המחוזי על מינויו של פרופ' אוריאל אלחלל כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: פרופ' אלחלל או המומחה ), כדי ש"יחווה דעתו בכל השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים כעולה מכתבי הטענות ומחוות הדעת שהוגשו מטעם הצדדים". את מינוי המומחה יזם בית המשפט לאחר שעיין בחומר שלפניו ובסיכומי הצדדים. חוות דעתו של פרופ' אלחלל הוגשה לבית המשפט במהלך ינואר 2016.

2.לאחר שפרופ' אלחלל נחקר על-ידי בא-כוח המבקשים ביום 17.5.2016, הגיש זה האחרון ביום 6.6.2016 בקשה לפסילת חוות דעתו של פרופ' אלחלל, וזאת, בין היתר, מאחר שנטען כי עדותו של המומחה אינה אמת; כי נגד המומחה ונגד המחלקה בה הוא עובד התנהלה באותה העת תביעת רשלנות רפואית המעוררת שאלות דומות למקרה דנא, כאשר בפסק הדין שניתן בתיק האמור נקבע שהמומחה התרשל והגיש מטעמו "תצהיר שאינו אמת בהיבט העובדתי והפרקטיקה המקובלת"; ובשל סירוב המומחה להשיב לשאלות הנוגעות לתיקים בהם הוא ומחלקתו מיוצגים בתיקי רשלנות רפואית אחרים על-ידי משרדו של בא-כוח המשיבה, ולספק מידע באשר לחוות דעת שנתן בעבר לטובת המומחה מטעם המשיבה (להלן: פרופ' הרמן ). בבקשתו, כלל בא-כוח המבקשים שש בקשות חלופיות, שעיקר עניינן בהזמנת עדים נוספים והמצאת ראיות נוספות, ובכלל זה, לזמן לעדות את היועצת המשפטית של בית החולים בו עובד פרופ' אלחלל.

3.בהחלטתו מיום 24.7.2016 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה. צוין, כי חלק לא מבוטל מן הבקשה עניינו בטענות הנוגעות לתוכן חוות דעתו של פרופ' אלחלל ומסקנותיו, טענות שאין מקומן בבקשה לפסילת מומחה, כי אם בסיכומי הצדדים. בית המשפט הוסיף ודחה את טענות בא-כוח המבקשים באשר לפרקטיקה הרפואית בה נוהג פרופ' אלחלל או באשר להתאמתו לשמש כמומחה מטעם בית המשפט. לבסוף הובהר, כי היה מקום להעלות חלק מן הטענות שבבקשתם של המבקשים בעת מינוי המומחה או בסמוך לאחריו, ולא לאחר הגשת חוות דעתו ולאחר חקירתו. בהקשר זה נקבע, כי הטענות הנוגעות לניגוד העניינים בו מצוי פרופ' אלחלל בגין תביעה דומה התלויה ועומדת נגד המחלקה שבראשותו, ודאי היו ידועות לבא-כוח המבקשים בעת מינוי המומחה, נוכח העובדה כי הוא אשר ייצג את התובעים בתיק האמור. בהמשך, דחה בית המשפט את שש הבקשות החלופיות שהעלו המבקשים, בהבהירו כי אין כל נימוק ממשי המצדיק זימונם של העדים המבוקשים בעקבות שמיעת עדותו של פרופ' אלחלל. בית המשפט הוסיף וקבע כדלקמן:

"לא מצאתי כי חוות הדעת או עדותו של המומחה מחייבת פתיחת התיק מחדש, ואזכיר כי המומחה מונה לאחר שלב תום הראיות ואף לאחר הגשת הסיכומים. מסיבה זו גם אין כל הצדקה לאפשר לתובעת [המבקשים – צ.ז.] או למי מעדיה להגיש תצהירים משלימים. ככל שלתובעים טענות ענייניות בעקבות עדותו של המומחה או חוות דעתו, יכללו הם טענות אלה במסגרת סיכומיהם המשלימים" (פסקה 6 להחלטה).

4.כלפי החלטה זו הגישו המבקשים את הבקשה דנא, בגדרה חזרו וטענו לקיומם של חמישה טעמים שיש בהם כדי להצדיק את פסילתו של המומחה – עדותו אינה אמת, בין היתר, בהתחשב בהבדלים בין דבריו לעניין הפרקטיקה המקובלת במקרים דומים לזה של המבקשים לבין הנחיות מחלקת נשים ויולדות של בית החולים הדסה עין כרם שנכתבו על-ידו; המומחה מתנהל באופן שאינו סביר ובניגוד לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, בשל אי-ידוע יולדות באשר לסיכונים אליהם הן חשופות; המומחה לא התייחס בחוות דעתו לטענות הצדדים בניגוד להחלטת בית המשפט; ניגוד אינטרסים בו היה מצוי המומחה בעת כתיבת חוות הדעת בשל תיק רשלנות רפואית שהתנהל נגדו בו נטען לרשלנות דומה כבתביעתם של המבקשים, כאשר בפסק הדין שניתן בתיק האמור נקבע כי המומחה התרשל בעניין דומה; קיומם של קשרים בין המומחה לבין משרד בא-כוח המשיבה ופרופ' הרמן חייבו את פסילתו של פרופ' אלחלל, בטענה כי שומה היה עליו, כמו גם על בא-כוח המשיבה, לחשוף קשרים אלו מיוזמתם. המבקשים טוענים כי יש לדון בבקשתם בשלב זה ולא במסגרת הסיכומים, בהפנייתם לפסיקת בית משפט זה בסוגיה. באשר למועד הגשת הבקשה נטען, כי רק במהלך חקירתו הנגדית של פרופ' אלחלל התגבשו הטענות העומדות בבסיס הבקשה לפסילתו, ועל כן הוגשה הבקשה במועד הראוי. לבסוף טענו המבקשים, כי למצער, לא היה מקום לדחיית בקשותיהם החלופיות בנסיבות העניין.

דיון והכרעה

5.לאחר העיון בבקשה על צרופותיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.

6.המבקשים מעלים טענות מן הגורן ומן היקב שיש בהן כדי להצדיק, לגישתם, את פסילתו של פרופ' אלחלל. כך למשל נטען, כי המומחה מצוי בניגוד עניינים, בין היתר, בשל קשריו עם משרד בא-כוח המשיבה ועם המומחה שערך את חוות הדעת מטעמה, ובשל כך שנטען כי הוא עמד בפני תביעת רשלנות רפואית בעניין דומה (ואף נטען, כי גם נקבע בתביעה האמורה כי הוא אכן התרשל).

בית משפט זה עמד לא פעם על כך שלא בנקל יוחלט על פסילת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט או על פסילתו האישית . בהקשרים דומים נפסק בעבר כי משמונה מומחה מטעם בית המשפט "חזקה היא כי הוא ינהג באופן מקצועי, ויעשה מלאכתו נאמנה ". ויובהר, כי חזקה זו ניתנת לסתירה למשל במקום בו יוכיח בעל הדין המבקש את פסילת המומחה שקיים חשש ממשי לכך שזכויותיו תפגענה עקב קירבה בין המומחה לבין הצד שכנגד

(רע"א 1548/06

אטיאס נ' ד"ר בלכנר (20.4.2006); רע"א 6341/13 חאג' נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות (21.10.2013)) . בהקשר זה יצוין, כי אין בעובדה שהמומחה שמונה מטעם בית המשפט מצוי בקשרים אלו או אחרים עם המשיבה בתיק, כשלעצמה, כדי לבסס את התשתית הנדרשת לסתירת החזקה שהוזכרה לעיל באשר למקצועיותו של המומחה מטעם בית המשפט והניטראליות שלו (ראו, למשל: רע"א 5611/07 לינצקי נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית בא"י

(21.10.2007)). סתירתה של החזקה האמורה מחייבת הוכחת קיומן של אינדיקציות ברורות לניגוד עניינים, ומבלי לטעת מסמרות בעניין, לא התרשמתי כי זה המצב בענייננו. המבקשים לא הצביעו על קשרי עבודה משמעותיים ונמשכים בין פרופ' אלחלל לבין משרדו של בא-כוח המשיבים או פרופ' הרמן, ומעיון בתיקים השונים אליהם הפנו לביסוס טענתם, עולה כי מדובר בקשרים רופפים ומאולצים למדי. כך למשל מפנה בא-כוח המבקשים לת"א 48276-05-13 המתנהל בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בטענה כי בתיק זה מייצג משרד בא כוח המשיבה את פרופ' אלחלל ומחלקתו הנתבעים בגין רשלנות רפואית במהלך לידה. עיון קצר בתיק האמור מעלה כי הסתדרות מדיצינית הדסה אמנם נתבעת בגדרו, אך הרשלנות הנטענת מיוחסת לצוות הרפואי בבית החולים הדסה הר הצופים, כאשר פרופ' אלחלל, כאמור, עובד בבית החולים הדסה עין כרם. לפיכך, דומני כי לא הוכחה "קיומה של זיקה מהותית בין המומחה לבין הצד שכנגד על פני פרק זמן משמעותי " ( רע"א 8869/13 פאור נ' כלל חברה לביטוח בע"מ , פסקה 6 (19.1.2014)). כך גם אינני סבור כי העובדה שכלפי פרופ' אלחלל התנהלה תביעת רשלנות רלבנטית לענייננו או כי יש בה לפגוע מניה וביה במקצועיותו, מה גם שנראה כי המבקשים לא הציגו נאמנה את קביעות פסק הדין בתיק האמור שהתנהל בעניינו.

7.לא-זו-אף-זו, כאמור, בא-כוח המבקשים הגיש בקשה לפסילת מינויו של פרופ' אלחלל כחמישה חודשים לאחר שהוגשה חוות דעתו ולאחר חקירתו, כאשר הנימוקים שעמדו בבסיס הבקשה ואשר נוגעים לקשריו של זה האחרון עם משרד בא-כוח המשיבה או לתביעות רשלנות המתנהלות נגדו, מבוססים על מידע שהיה בידי המבקשים עוד בעת מינויו של פרופ' אלחלל, שכן בא-כוח המבקשים מייצג את אחד מבעלי הדין בכל אחד מן התיקים אליהם הפנה לתמיכה בטענותיו. על כן, ברי כי לא היה מקום להעלות טענות אלו באשר לניגוד האינטרסים בו מצוי המומחה רק לאחר הגשת חוות הדעת ולאחר חקירתו הנגדית של המומחה. יתרה מכך, דומה כי כאשר הבקשה לפסילת המומחה מוגשת לאחר מתן חוות הדעת ולאחר חקירת המומחה, נדרש טעם חזק במיוחד כדי שתתקבל.

באשר ליתר טענות המבקשים ביחס לפגמים שנפלו, לגישתם, במינויו של פרופ' אלחלל, ובכלל זאת, כי זה האחרון לא דיבר אמת בעדותו ולא התייחס לכלל המסמכים שהוצגו בפניו – לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי לפיה יהא באפשרות המבקשים לטעון לעניין זה במסגרת סיכומיהם, באופן שיהא בו כדי להשפיע על המשקל שיינתן לחוות דעתו של פרופ' אלחלל. כך גם לא מצאתי להיעתר לבקשותיהם החלופיות של המבקשים, הן משום שהתרשמתי כי המבקשים לא הניחו טעמים משכנעים לכך, והן משום שדומה שהיעתרות לבקשות כגון-דא עשויה להביא למעשה ל"פתיחת התיק מחדש", כפי שציין בית המשפט המחוזי. בהקשר זה יצוין, כי הדיון בתובענה מושא ערעור זה מצוי בשלבי סיום ממש, וגם מטעם זה אין מקום להיעתר לבקשה דנא.

8.מכל מקום, דחיית בקשה לפסילת חוות דעת או מומחה אינה יוצרת מצב בלתי הפיך, במובן זה שניתן לתקן טעות שנפלה בהחלטת הדחיה, ככל שנפלה, גם בגדר הערעור בזכות לאחר מתן פסק הדין, ככל שהסוגיה תוסיף ותהא רלבנטית. דומה שגם מהיבט זה לא נדרשת התערבותה של ערכאת הערעור באופן מידי, בטרם הסתיים ההליך, שהרי הכלל הוא ששעתה של הגשת השגה על החלטת ביניים היא בגדר הערעור בזכות.

הבקשה נדחית אפוא, אין צו להוצאות.