רע"א 2609/17בן עמי שאול גינון והשקיה בע"מ נ. בנק לאומי לישראל בע"מ

1.

מונחת לפני בקשת רשות שעניינה הגבלת חשבון הבנק של המבקשת, בעקבות סירוב הבנק – הוא המשיב – לפרוע שיקים שמשכה. הסירוב נומק בכך שלא הייתה יתרה מספקת בחשבון הבנק שלה (ראו סעיפים 2-1 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 ). המבקשת הגישה ערעור לבית משפט השלום, במסגרתו ביקשה כי השיקים שסורבו לא יבואו בחשבון לעניין סוגיית הגבלת חשבונה, שכן היה לה "יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק" (סעיף 10(3) לחוק שיקים ללא כיסוי). הערעור נדחה על ידי בית משפט השלום. נקבע כי בכל מקרה לא הייתה יתרה מספקת בחשבונות הרלוונטיים, על פי מצבם באותה העת, וכי לא היה למבקשת יסוד סביר להניח שהבנק יהא חייב לפרוע את השיקים שמשכה. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, באמצו את עמדת בית משפט השלום. מכאן הבקשה למתן רשות ערעור, שלצידה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע, ולמעשה למתן סעד זמני.

2.המבקשת משיגה על פסקי הדין של ערכאות קמא. היא טוענת כי השאלה מהו "יסוד סביר" לעניין סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי מעוררת חשיבות ציבורית וכי ערכאות קמא לא התחשבו בשיקולי צדק שונים ובאופן התנהלותו של הבנק. ואולם, כל טענותיה של המבקשת נטועות בגרסה העובדתית אותה היא מציגה, שאותה דחו ערכאות קמא. בפרט, נדחו טענות המבקשת כי היו די בטוחות בחשבונות הרלוונטיים, וכי לו היה פקדון שהפקידה מועבר לחשבונה במועד – הייתה בחשבון יתרה מספקת והשיקים שמשכה לא היו מסורבים. עיון בחומר שצורף לבקשה אינו מעלה עילה להתערב בגלגול שלישי בקביעות עובדתיות אלה. מן התשתית העובדתית שנקבעה בערכאות קמא אף לא עולה כי עסקינן במצב חריג, שבו מצב חשבונות הבנק הרלוונטיים נבע ממעשה או מחדל של צד שלישי שלא ניתן היה לצפותו, או שהבנק נהג כלפי המבקשת בשרירות בכך שסירב לפרוע את השיקים שמשכה. עולה אפוא כי הסוגיות המשפטיות שמעלה המבקשת אינן מתעוררות בנסיבות העניין. התוצאה היא שהבקשה אינה מצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי על פי התנאים המחמירים שנקבעו בפסיקה, ובהינתן קביעותיהן של ערכאות קמא ואמות המידה הרלוונטיות להגבלת חשבון על פי חוק שיקים ללא כיסוי.

3.הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. ממילא נדחית הבקשה למתן סעד זמני. מכיוון שלא התבקשה תגובה, איני עושה צו להוצאות.