רע"א 2617/16 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ. פלוני

1.המשיב תבע את המבקשת לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים. בית המשפט המחוזי מינה מומחים רפואיים בתחומים שונים, וביניהם את הפסיכיאטר ד"ר מירז. במהלך חקירתו של ד"ר מירז הציע האחרון כי תיערך למשיב סדרה של מבחנים פסיכו-דיאגנוסטיים העשויים לסייע להעריך האם המשיב מתחזה אם לאו. נוכח דברים אלה ביקש המשיב כי ימונה "מומחה עזר" לביצוע המבחנים הפסיכו-דיאגנוסטיים. המבקשת התנגדה למינוי. בהחלטה מיום 8.3.2016 קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת המשיב ומינה את ד"ר יגיל לביצוע המבחנים, כדי "לנסות ולהגיע לחקר האמת", מאחר ו"המומחים לא הצליחו להגיע לאבחנה חד משמעית". בהחלטה נקבע עוד, כי בשלב הנוכחי לא תומצאנה לד"ר יגיל חוות הדעת שנערכו בעניינו של המשיב על ידי המומחים האחרים שמונו, אלא אך מסמכים רפואיים אודות הטיפול בו.

על החלטה זו מבקשת המבקשת כי תינתן לה הרשות לערער.

2.בבקשה נטען, כי לא היה מקום למנות את ד"ר יגיל, בין היתר כיוון שתחילה יש לקבוע מימצא עובדתי בשאלה האם המשיב אכן מרותק לכיסא גלגלים (כטענתו, טענה שלא נמצאו לה סימוכין ברורים במימצאים הרפואיים השונים), ורק אם יימצא שהמשיב אכן מרותק לכיסא גלגלים - יהיה מקום לברר את הסיבה לכך, בין היתר בעזרת ד"ר יגיל (האם מדובר בפגיעה אורגנית, כאב הנובע ממקור אורגני, תסמונת נפשית או התחזות). לטענת המבקשת, כבר עתה "ברור" כי המשיב אינו מרותק לכיסא גלגלים, ואין מקום שבית המשפט ימסור את מלאכת קביעת הממצאים העובדתיים לידי אחרים. לחלופין נטען, כי אין מקום לקביעת בית משפט קמא לפיה אין להמציא לעיונו של ד"ר יגיל את חוות דעת המומחים, שהרי המומחים אמורים להבהיר לד"ר יגיל (כ"מומחה עזר") מה נדרש לברר או להבהיר באמצעות המבחנים שיערוך למשיב. המבקשת גם הציעה שתשלחנה שאלות הבהרה לד"ר מירז על מנת שיחווה דעתו האם עליו להנחות את ד"ר יגיל והאם הוא סבור שראוי שד"ר יגיל יעיין בחוות דעתם של המומחים שמונו על ידי בית המשפט.

3.ביום 12.4.2016 החלטתי, כי בטרם יוחלט האם יש מקום להורות על מתן תשובה לבקשה, יודיע המשיב האם הוא מסכים לכך שבטרם שד"ר יגיל יחל בעבודתו, תופנה לד"ר מירז השאלה האם ראוי להעביר לד"ר יגיל את חוות דעת המומחים. המשיב הודיע כי הוא מותיר ההכרעה בסוגיה הנ"ל לשיקול דעת בית המשפט, והוסיף, כי יש מקום לבקש מד"ר מירז שיבהיר לד"ר יגיל את "מהות וסוג הטסטים הפסיכו-דיאגנוסטיים שיש לבצע ובכלל זה מדוע קם הצורך לבצע אותם טסטים". כזכור, זו גם היתה הצעתה החלופית של המבקשת.

4.בפתח הדבר ייאמר, כי לא ראיתי מקום ליתן למבקשת רשות ערעור באשר לעצם מינויו של ד"ר יגיל. כידוע, בתובענות שעילתן בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, לא רשאי בעל דין להציג ראיות מטעמו בעניינים שברפואה ובית המשפט הוא הממנה מומחים שיחוו דעתם בשאלות רפואיות. בגדר כך מסור לבית המשפט שיקול דעת רחב באשר למינוי מומחים מטעמו. לא זו אף זו - כאשר אחד המומחים הביע דעתו כי יתכן ומינוי "מומחה עזר" לעריכת מבחנים שונים עשוי לסייע לבית המשפט להגיע למימצאים באשר למצבו של הניזוק, אין, ככלל, מקום להתערב בהחלטה למנות מומחה כאמור.

בין אם ניתן יהיה להכריע בשאלות שבעובדה, כגון בשאלה האם בפועל אכן מרותק המשיב לכיסא גלגלים, על פי מימצאיו של ד"ר יגיל, ובין אם לאו, נראה כי בית המשפט (כמו גם ד"ר מירז) סבר שיש במינוי כדי לסייע לו. לפיכך דין בקשת המבקשת באשר לעצם מינויו של ד"ר יגיל להידחות, ללא צורך בקבלת תשובת המשיב בענין זה.

5.מאידך גיסא, נראה כי קיימת בין הצדדים הסכמה לפיה ראוי לבקש מד"ר מירז להבהיר לד"ר יגיל מה מטרת המבחנים שהוא הציע לבצע למשיב ומדוע נוצר הצורך לבצעם. באשר להצגת חוות דעת יתר המומחים שמונו לעיון ד"ר יגיל בטרם יבצע את המשימה שלשמה הוא מונה, המשיב אינו מתנגד שבענין זה תתבקש עמדתו של ד"ר מירז, כפי שהציעה המבקשת בפסקה 53 לבקשתה. אכן, בהיותו של ד"ר יגיל "מומחה עזר", יש מקום שהמומחה שהציע למנותו יבהיר מהם הנתונים שראוי להציג לד"ר יגיל בטרם יתחיל בעבודתו. בנוסף, כאשר מדובר במומחה מטעם בית המשפט שמונה לאחר שכבר הוגשו חוות דעתם של מומחים שמונו לפניו, ככלל אין מניעה להציג לו חוות דעת אלה, ולעיתים תכופות הדבר אף מתבקש ותורם למניעת אי הבנות, סתירות, כפילויות וכו'.

6.לפיכך, ועל יסוד עמדת המשיב, מתקבלת בקשת רשות הערעור במובן הבא: הצדדים יפנו לד"ר מירז על מנת שימסור לבית המשפט את נוסח ההנחיות שהוא רואה לנכון ליתן לד"ר יגיל, ובכלל זה, ככל שד"ר מירז רואה זאת לנכון, יבהיר לד"ר יגיל את מטרת המבחנים ומדוע נוצר הצורך לבצעם. עוד יודיע ד"ר מירז האם לדעתו יש מקום שד"ר יגיל יעיין, בטרם יבצע את המבחנים למשיב, בחוות דעתם של המומחים מטעם בית המשפט שמונו בתיק דנא. רק לאחר קבלת עמדתו של ד"ר מירז, שבעקבותיה תינתן החלטה משלימה על-ידי בית משפט קמא, יחל ד"ר יגיל בעבודתו.

בנסיבות הענין אין צו להוצאות.