רע"א 2636/04 יניב יחיאל נ. בנק דיסקונט לישראל בע''מ

1.זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט המחוזי בחיפה (כב' סגן הנשיא גילאור וכב' השופטים דר ושיף) בע"א 1296/03 בו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט גונן) בבש"א 15048/01.

2.בין הצדדים התקיימו הליכים שונים בעקבות טענת המבקש, כי נפרצה כספת שלו בבנק ותכולתה נעלמה. בגין אירוע זה, הגיש המבקש תביעת רשלנות נגד המשיב אשר נדחתה, לבקשתו, לאחר שהגיע להסדר מוסכם עם המשיב (להלן – "ההסכם"). במסגרת ההסכם התחייב המבקש לפרוע הלוואה שקיבל מן המשיב. משלא נפרעה ההלוואה הגיש המשיב תביעה כנגד המבקש בסדר דין מקוצר בבית משפט השלום בחיפה (ת.א. 26989/97). בקשתו של המבקש לרשות להתגונן נדחתה וניתן נגדו פסק דין. ערעורו של המשיב על פסק הדין נדחה, וכמוהו גם בקשתו למתן רשות ערעור בפני בית המשפט העליון.

בשנת 2001 הגיש המבקש תביעה נוספת כנגד המשיב בבית משפט השלום בחיפה בעילת רשלנות בהעתקת הכספת, ובגין הפרת ההסכם שנחתם בין הצדדים ליישוב המחלוקות ביניהם (ת.א. 15048/01). לטענתו, ההסדר שנתגבש בין הצדדים היה שונה מזה שנכתב בהסכם. על פי אותו הסדר, המשיב לא היה רשאי כלל לתבוע אותו על פי מצב הדברים ביניהם בעת הגשת התביעה. בית משפט השלום דחה את התביעה על הסף מהטעם שהסכסוך במחלוקת כבר הוכרע ואין לשוב ולהעלות טענות, חדשות כישנות, בגין אותה עילה. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור מטעמים דומים, ואף הוסיף כי ממילא לא הונחה כל תשתית עובדתית לטענות המבקש. על פסק הדין הוגשה בקשת רשות ערעור.

3.בבקשתו למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה טוען המבקש כי לא היה מקום לדחות את התביעה על הסף מאחר ופלוגתאות המועלות בבקשת רשות להגן אינן מושתקות גם אם עלו בהליך קודם של בקשה לרשות להגן שנדחתה.

4.דין הבקשה להידחות. כל טענותיו של המבקש למתן רשות ערעור נוגעות לאי קיומו של השתק פלוגתא בהליך הקודם בו נדחתה בקשתו לרשות להגן. אין צורך להיזקק לטענות אלה ולו מן הטעם שהערכאה קמא קבעה, לגופם של דברים, כי טענותיו של המבקש נעדרות תשתית עובדתית וכי טענותיו העובדתיות היו צריכות להיתמך בתצהיר מתאים שלא הוגש. משכך, אין עולה לדיון שאלה משפטית כלשהי, ולא כל שכן, שאלה בעלת אופי עקרוני כללי המצדיקה בירור בערכאה שלישית.

הבקשה נדחית.