רע"א 2659/05 יהודית ברקוביץ נ. משרד הבטחון אגף השיקום

1.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ש' דותן) בה נדחה ערעור המבקשת על החלטת הוועדה הרפואית העליונה מיום 23.6.04. בהחלטה זו נדחה ערעורה של המבקשת בנוגע לשיעור הנכות שנקבע לה על ידי ועדה רפואית מהדרג הראשון.

2.המבקשת נפצעה במהלך שירותה במשטרת ישראל והוכרה כנכה על פי חוק הנכים תגמולים ושיקום, תשי"ט-1959 (להלן: החוק ). על פי הנטען, למבקשת נגרמה פגיעה כפולה בגינה יש לקבוע את שיעור נכותה במצטבר, אך הועדה קבעה שהפגיעות נבלעות זו בזו ולכן סירבה לקבוע את שיעור נכותה בחישוב מצטבר. ערעורה של המבקשת לבית המשפט המחוזי נדחה. בפסק דינו, דחה בית המשפט המחוזי את טענות המבקשת וציין, כי אין בית המשפט מתערב בקביעות רפואיות וזאת על פי הוראת סעיף 12א' לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959.

3.את בקשתה שבפניי מנמקת באת כוחה של המבקשת בחשיבות הציבורית הטמונה בכך ש"לא פעם נמתחה ביקורת לעיתים נוקבת על דרך פעילותה של הועדה הרפואית" ובביקורת אותה מתח לא פעם בית המשפט, כך על פי הנטען, על התנהלות הועדה. בית המשפט נתבקש ליתן רשות ערעור היות ועסקינן ב"מצב דברים בלתי נסבל ומפלה לרעה ציבור רחב" (כך בלשונה), וזאת לאור העובדה שמהפונים לוועדה הרפואית ניטלת הזכות להתדיין כראוי, אף על פי שמבחינה פורמאלית זו שקולה לערכאה ראשונה.

כידוע, בית משפט זה ייעתר לבקשה למתן רשות ערעור בשנית אך במקרים בה זו מעלה סוגיה משפטית עקרונית, שחשיבותה חורגת מעניינם של הצדדים לבקשה. תכלית מנגנון זה בפיתוח המשפט בנושאים עקרוניים המצדיקים את שמיעתם בערעור נוסף. טיעוני המבקשת אינם עולים בקנה אחד עם אמות מידה אלו. אין הביקורת המועלית על ידי המבקשת ביחס לפעילות הוועדה מעלה סוגיה משפטית עקרונית אלא שאלות רפואיות ושאלות שבעובדה, גם אם נעשה ניסיון להלבישן כסות משפטית או לשוות להן השלכות רוחב על ציבור גדול. יוער, כי גם לגופו של עניין נמצא על ידי בית המשפט המחוזי, כי טענותיה של המבקשת הועלו בהרחבה בפני הועדה אשר פסקה כפי שפסקה לגופו של עניין ותוך שמירה על זכויותיה הדיוניות של המבקשת.

לנוכח האמור, דין הבקשה להידחות.