רע"א 2686/13 משה שמעוני נ. דר' דוד יגיל

1.

מונחת לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ש' וסרקרוג ) ברע"א 9748-03-13, בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום (כב' הרשם הבכיר א' צ'יזיק ) לדחות בקשה שהגיש המבקש לפטור מאגרה.

המבקש הגיש תביעה נגד המשיב, פסיכולוג במקצועו, שמסר לפני מספר שנים חוות דעתו כמומחה בתיק משפחה בעניינו של המבקש. המבקש טען כי המשיב טעה ונגרמו לו נזקים בשל כך והגיש נגדו תביעה על סך 2,500,000 ₪. השתלשלות ההליכים כפי שזו עולה מהחלטת בית המשפט המחוזי מלמדת כי תחילה הגיש המבקש תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, כאשר זו הוגשה בכתב יד על גבי עמוד אחד ולא היה ברור סכום התביעה כמו גם פרטים מהותיים אחרים שהיו חסרים בנוגע לעילת התביעה. נקבע (כב' הרשמת א' הכהן ) כי לא ניתן לקבל את כתב התביעה כפי שהוגש והוחלט על מחיקתו תוך שבמקביל הופנה המבקש ללשכה לסיוע משפטי. המבקש שב והגיש כתב תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב אותו העמיד על סכום של 1,400,000 ₪. מכאן הועבר התיק לבית משפט השלום בחיפה עם בקשה שהגיש המבקש לתיקון סכום התביעה ל- 2,500,000 ₪.

המבקש הגיש גם בקשה לפטור מאגרה. בית משפט השלום בחיפה (ת"א 3163-12-12, כב' הרשם הבכיר א' צ'יזיק ) מצא כי הבקשה כפי שהוגשה אינה מצדיקה מתן פטור מאגרה. תצהיר שהגיש המבקש לא כלל את הפירוט הנדרש ביחס למצבו הכלכלי וכן הובהר כי התובענה מנוסחת בלשון לא ברורה, ללא פירוט נדרש וכי צורפו לה מסמכים חלקיים בלבד. עם זאת, בית משפט השלום איפשר למבקש לתקן את הבקשה. בהחלטה הובהרו למבקש התנאים שעליו לעמוד בהם לצורך קבלת פטור מאגרה – האחד, הוכחת חוסר יכולת לשלם את האגרה, והשני, קיומה של עילת תביעה בתובענה. הרשם הבכיר הבהיר אף בהחלטה שניתנה בעניין הבקשה להגדלת סכום התביעה כי לא ניתן לקבל את התביעה בנוסח שהוגשה.

בעקבות זאת חזר והגיש המבקש לבית המשפט תצהיר נוסף ומסמכים נוספים שהיו חלקיים אף הם. גם כתב התביעה שהגיש שוב לא היה מספק שכן המבקש חזר בו על נוסח התביעה המקורי למעט הגדלת הסכום הנתבע ל- 2,500,000 ₪. בהחלטה נוספת שניתנה בעקבות זאת על ידי הרשם הבכיר עלה כי המבקש אכן הצביע על חוסר יכולת כלכלית לשלם את האגרה אך בה בעת נקבע כי תיקון התביעה אינו מספיק וזו אינה ברורה ומפורטת דיו. כן צוין כי אין ביכולת בית המשפט להתרשם מעילת התביעה לנוכח חלקי המסמכים שהוגשו. בהתאם, הוחלט שלא לפטור את המבקש מתשלום האגרה.

על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור. בית המשפט המחוזי קבע כי כתב התביעה לא גילה פרטים חדשים ו"אין בו לבסס ולו לכאורה את סכום הנזק הנטען". משכך, הוחלט לדחות את הבקשה ככל שהמבקש עומד על כתב התביעה כפי שהוגש. עוד נקבע כי אין מקום לעכב את סגירת התיק בבית משפט השלום. על החלטה זו הוגשה הבקשה למתן רשות ערעור שלפניי.

2.

לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי למסקנה כי יש לדחותה. כתב התביעה שהגיש המבקש בעניין חוות דעתו של המומחה ביחס למצבו של המבקש לא צורף לבקשה שלפניי. עם זאת, בהחלטת בית המשפט המחוזי צוין כי אין כלל פירוט לסכום הנזק הנתבע ו"זאת מעבר לסיכויי התביעה בכלל, ככל שיכולה לקום נגד המומחה שמונה במסגרת ההליך המשפטי". הודגש כי רכיב הנזק הוא חלק מן התביעה שהוגשה וכי נקבע בפסיקה שלא יינתן פטור מאגרה לתביעות מנופחות המוגשות בסכומים בלתי מציאותיים. זאת, גם כאשר הוכח כי מדובר בתובע חסר אמצעים. אכן עולה כי המבקש הצביע על קשיים כלכליים שמונעים מבעדו לשלם את האגרה. ועדיין, היה על המבקש לפרט את עילת התביעה ובכלל זה רכיבי הנזק. כפי שנקבע בהחלטת בית המשפט המחוזי, המבקש לא עמד בדרישה זו "במיוחד כאשר נתבע סכום פיצוי שעל פניו נראה לכאורה מופרז משמעותית, ומנגד, אין פירוט כראוי לרכיבי הנזק הנטענים ולאופן החישוב". משאלה פני הדברים, נראה כי אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.

יש לזכור כי שניים הם המבחנים למתן פטור מאגרה: חוסר יכולת כלכלית וקיומה של עילה. בעוד הראשון מתמקד בתובע, השני בוחן את התובענה. בדיקת העילה במסגרת המבחן השני גמישה היא. הדרישה היא כי כתב התביעה יעמוד על רף מינימאלי שטומן בחובו בהירות ופירוט. יוזכר כי אין בהחלטת בית המשפט המחוזי סוף פסוק שהרי רשאי המבקש להגיש כתב תביעה נוסף בהתאם לדרישות הדין.

3.

הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה לבקשה, אין צו להוצאות.