רע"א 2700/07 חברת דואר אלכרמה לבניה ותעשיה מסחר כללי בע"מ נ. איל שגב רואה

בהליך שבכותרת התבקשה עמדת הצדדים לגבי הדרך הראויה לתקיפת החלטה בית משפט קמא.

1.

לצורך דיון בסוגיה, אתאר בקצרה את הרקע הנדרש. המשיב 1, שימש כנאמן בהקפאת הליכים לחברה י' זקן מפעלי בנייה בע"מ (להלן: הנאמן והחברה בהתאמה) , לאחר מכן מונה כנאמן החברה לגיבוש הסדר נושים ולבסוף מונה כמפרקה הזמני. המבקשת סיפקה לחברה מוצרי אבן עוד קודם מתן הצו להקפאת הליכים. לאחר מתן הצו, התקשרו המבקשת והחברה בהסכם לאספקת מוצרי אבן. מרבית התמורה שולמה בהמחאות דחויות, אולם המחאה אחת חוללה וזאת בעקבות חילול המחאות שנתנו לחברה על ידי חברה אחרת. בעקבות כך, הודיע הנאמן למבקשת כי עקב העדר כיסוי ועקב ביטולי השיקים הנ"ל, הם נאלצו לבטל שיקים שיצאו לפקודתה. המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה להטיל אחריות אישית על הנאמן באופן שהוא יחויב לשלם לה, את התמורה בגין אספקת מוצרי האבן לחברה. במסגרת הדיון בבקשה, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה הדיון יפוצל כך שתחילה ידון בית המשפט בשאלה המשפטית, האם מוטלת על הנאמן חובת להודיע לספק כי התשלומים ששולמו לו בגין החומרים שהוא מספק הינם מותנים, ואם התשובה לכך חיובית, האם יש בכך כדי להקים עילה לתביעה אישית נגד הנאמן. עוד הוסכם כי רק לאחר מכן, במידה ויוכרע קיומה של חובה כאמור, תידון השאלה האם בפועל היתה למבקשת ידיעה אודות התשלום המותנה. בית המשפט קמא קבע כי לא מוטלת על חברה חובה לגלות פרטים אודות מצב כלכלי קשה, כל עוד אין חשש קונקרטי וממשי לחדלות פרעון. עוד נקבע כי במקרה דנן ידעה המבקשת כי היא מספקת סחורה לחברה בהקפאת הליכים, וכי העדר עדכונה אודות ההסתמכות על אשראי עתידי איננו עולה כדי הפרת חובת גילוי. בית המשפט קמא הוסיף וקבע, כי בהעדר גילוי כאמור, אין משום הפרת חובת זהירות אישית של הנאמן כלפי המבקשת, במידה וזו קיימת. במצב דברים זה, הבקשה נדחתה.

2.

בתגובת ב"כ המבקשת לעניין סיווג ההליך הובהר כי הוגשה בקשת רשות לערער חלף ערעור בזכות רק למען הזהירות, וכי למבקשת אין התנגדות כי ההליך יוגדר כערעור. המשיב 2 סובר כי הדרך להשיג על החלטת בית משפט קמא הינה באמצעות הגשת ערעור בזכות. כך, שכן לטענתו עסקינן בהחלטה שנתנה במסגרת הליך פירוק, וההחלטה סיימה את הטיפול בנושא. המשיב 1 מצטרף לעמדת המשיב 2. אף לדעתו, עם מתן ההחלטה "נסגר התיק" ולפיכך החלטת בית המשפט מהווה פסק דין עליו ניתן לערער בזכות.

3.

לעניין סיווג הדרך להשיג על החלטות בית המשפט הדן בפשרה או הסדר נושים לפ חוק החברות, התשנ"ט - 1999 (להלן: החוק) יש להחיל

את אותם כללים המיושמים במסגרת הליך פירוק חברה (ראו: ע"א 9279/05 גרנות ארגון שיתופי אזורי-אגודה שיתופית חקלאות מרכזית בע"מ נ' קיבוץ החותרים , תק-על 2006(2), 1088; ע"א 4952/06 רן קרול נ' עו"ד אבנר כהן , תק-על 2006(3), 4017). להבדיל מדיני פשיטת רגל, דיני הערעור לפי החוק ולפי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג – 1983 הולכים בתלם דיני הערעור הרגילים המבחינים בין "פסק דין" להחלטה אחרת" (ראו: רע"א 627/88 סולל בונה בע"מ נ' אחים גולדשטין חברה לשיכון ופיתוח בע"מ , פ"ד מב(4), 393; רע"א 10215/01 עו"ד יוחנן בלש בתפקידו כמנהל מיוחד נ' כונס הנכסים הרשמי , תק-על 2005(2), 3608 פסקה 4 לפסק דינו של כבוד השופט טירקל. ההוראה המיוחדת שהיתה קבועה לעניין פירוק בסעיף 291 לפקודה בוטלה כמיותרת. ראו: ש' לוין פרוצדורה אזרחית סדרי דין מיוחדים בבתי משפט (ירושלים, תשס"ג-2003) 111). לגבי

הליך של פירוק חברה נקבע כי יש לראות בהחלטות שיש בהן משום "סגירה" של עניין, פסק דין סופי לעניין ערעור, על אף שהליכי הפירוק נמשכים (ראו דברי השופט ש' לוין (כתוארו אז) ברע"א 627/88 הנ"ל).

3.

השאלה העולה בענייננו היא אפוא האם החלטת בית משפט קמא "סגרה" את ההתדיינות בתיק באופן שיש לסווגה כפסק דין? בעניין זה, מקובל עלי עמדת המשיבים לפיה מדובר בפסק דין. משקבע בית המשפט קמא כי דין הבקשה להידחות שכן לא חלה בעניין חובת גילוי ואף לא הופרה חובת זהירות על ידי הנאמן כלפי המבקשת, תם הדיון בבקשה והתיק בעניין זה נסגר. זאת, שכן לא התעורר יותר הצורך להמשיך ולדון בשאלה הנוספת שעלתה במסגרת הבקשה שעניינה האם בפועל היתה למבקשת ידיעה אודות התשלום המותנה. במצב דברים זה, למרות שתיק הסדר הנושים (אשר הוסב לאחר מכן לתיק פירוק) עדיין תלוי ועומד, הטיפול בנושא אחריותו האישית של הנאמן כלפי המבקשת הסתיים באופן סופי. לפיכך, החלטת בית משפט קמא מהווה "פסק דין" אשר ניתן להשיג עליו באמצעות הגשת ערעור בזכות.

נוכח התוצאה אליה הגעתי, אני מורה על מחיקת ההליך שבכותרת. המבקשת תגיש ערעור תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו. הסכומים ששולמו בגין האגרה והופקדו בגין הערבון בהליך שבכותרת יועברו לערעור שייפתח. המבקשת תשלים את סכום האגרה וכן תפקיד סכום נוסף בסך של 10,000 ₪ בגין הערבון יחד עם הגשת הערעור. החלטה זו תתויק בתיקי השופטים בערעור שייפתח.