פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2703/13
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
מרדכי אלמקייס
נ ג ד
המשיבים:
1. קצין התגמולים
2. יו'ר הועדות הרפואיות
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת וינבאום וולצקי) בע"ו 11079-11-12 מיום
3.4.13
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת וינבאום וולצקי) בע"ו 11079-11-12 מיום 3.4.13, שבגדרו נדחה ערעור המבקש על החלטתה של הועדה הרפואית העליונה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב] מיום 10.9.12, לעניין החמרה נטענת במצבו.
רקע
ב.
כעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, המבקש, יליד 1937, הוכר כנכה על ידי המשיב עקב פגימות בעמוד שדרה מותני וליקוי שמיעה, ונכותו הועמדה על 42%. המבקש עתר לקביעת נכות מוסבת וכן להעלאת דרגת הנכות המוכרת; לטענתו, חלה החמרה במצבו, בין היתר בברכו ובכתפו, הנובעת מהפגימה המוכרת, וכן החמרה בפגימה המוכרת.
ג.
עתירתו של המבקש נדחתה, והוא עירער לועדה הרפואית העליונה. בהחלטתה של זו מיום 10.9.12 נדחה ערעורו של המבקש. נאמר, כי בבדיקתו של המבקש "ישנה הגבלה בינונית ללא שינוי ומבחינה זו הערעור נדחה", וכי "מבחינת צוואר, ברכיים וכתפיים הממצאים הם ניווניים ובכתפיים אינם סימטריים, ממצאים אלו אינם קשורים לנכות המוכרת, מדובר בתהליך ניווני המתקדם עם הגיל ולא קשור לחבלה בגב". הועדה הוסיפה, כי "הממצא של גוף מתכתי קטן מאחורי L5 בתוך רקמות רכות הוא ללא משמעות קלינית ואינו משפיע על תפקודו של עמוד השדרה".
ד.
המבקש עירער לבית המשפט המחוזי (ע"ו 11079-11-12). בפסק דין מיום 3.4.13 (השופטת וינבאום וולצקי) נדחה הערעור. נאמר, כי קביעתה של הועדה הרפואית "הינה קביעה רפואית טהורה שעליה לא ניתן לערער לבית משפט זה. אין מדובר במקרה שפניי במצב דברים יוצא דופן שבו הקביעה הרפואית אינה מתיישבת בעליל עם המסמכים הרפואיים או עם תוצאות הבדיקה הקלינית שרק במקרים אלה ניתן לומר שיכול ועולה טענה משפטית של חוסר סבירות קיצונית". באשר לטענתו של המבקש בדבר התערבות של קצין התגמולים בעבודתה של הועדה הרפואית נאמר, כי "לאחר שעיינתי במזכר שחתום על ידי גב' אריקה לזר (קצין התגמולים –א"ר). אכן לא עולה מתוכו כל הכוונה של הוועדה לדחיית הערעור אלא פניה לקבלת חוות דעת באשר לשאלת קשר סיבתי בין אירוע ישן מ-7.2.02 לבין טענות המערער. אכן נראה כי מדובר במסמך שמתייחס לוועדות קודמות שכן אינו מצביע על כל בדיקה עדכנית ואף לא מפנה לאותו אירוע נוסף מ-2011 אליו מתייחס המערער בערעור שבפניי".
הבקשה
ה.
מכאן בקשת רשות הערעור בה שב המבקש, המייצג את עצמו, על טענתו בדבר התערבותו של קצין התגמולים בהחלטתה של הועדה הרפואית. כן חזר המבקש על טענותיו בנוגע להחמרה במצבו הרפואי.
הכרעה
ו.
לאחר העיון,
אין בידי להיעתר לבקשה. הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית או ציבורית, ומדובר – בסופו של יום –
בקביעה רפואית מובהקת בעניינו הקונקרטי של המבקש. ככזו, אין הבקשה באה בקהלם של המקרים החריגים בהם תישקל רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123; רע"א 224/09 סלמאן נ' קצין התגמולים - משרד הבטחון (לא פורסם, 1.4.09)). נזכיר, כי סעיף 12א לחוק הנכים קובע, שערעור לבית המשפט המחוזי על החלטות הועדות הרפואיות יהא בשאלה משפטית בלבד; כך בערעור בזכות לבית המשפט המחוזי, לא כל שכן בבית משפט זה. אציין, כי עיינתי בפרוטוקול הועדה הרפואית העליונה מ-10.9.12 ובה שני אורטופדים ונוירולוג והוא כולל פירוט ודיון. ובו גם ההחלטה ונימוקיה (הערה טכנית: ראוי כי הנימוקים יובאו בסעיף 5 לטופס, הקרוי "החלטת הועדה ונימוקיה").
ז.
באשר לטענת המבקש בדבר התערבות קצין התגמולים בעבודת הועדה הרפואית; בפסק הדין בבג"ץ 1291/04 ארגון נכי צה"ל נ' משרד הביטחון (2006) עוגנה החלטת משרד הביטחון בדבר הפרדתן של הועדות הרפואיות מיחידת קצין התגמולים, והכפפתן (מנהלית בלבד) ישירות לראש האגף. למצער מני פסק דין זה אין חולק על הצורך בהקפדה על עצמאותן של הועדות הרפואיות, וממילא טענותיו של המבקש בנוגע להתערבותו של קצין התגמולים אף הן אינן מעלות שאלה כללית. אוסיף, כי לאחר עיון במכתבה של הגב' לזר, שאינו נושא תאריך, לא נמצא מקום להתערבות בקביעתו של בית המשפט המחוזי, שזה אינו מצביע על ניסיון להשפיע על החלטת הועדה הרפואית; נאמר בו "לועדה לפי 28א (סעיף 28א העוסק בבקשה מטעם קצין התגמולים לחוות דעת רפואית בדבר קשר סיבתי שניתן לחבר אליה קביעת דרגת נכות – א"ר). על הועדה לבדוק האם מדובר באירוע המתערב מ-7.2.02 כחבלה עקב הנכות המוכרת (אורטופדית או נוירולוגית) או לחלופין האם קיימת נכות מוסבת עקב הנכות המוכרת" כפי שציין בית המשפט המחוזי, כנראה עסקינן במסמך ישן.
כללם של דברים
ח.
לא אוכל להיעתר לבקשת רשות הערעור. אני מאחל למבקש, ששירת את המדינה וזכאי לשישה אותות שירות, אריכות ימים ובריאות.
ניתנה היום, כ"ב באייר תשע"ג (2.5.13).
ש ו פ ט