פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"א 273/01
בפני:
כבוד השופט א' מצא
המבקשים
:
1. אליהו חג'ג'
2.
רחל חג'ג'
נגד
המשיב
:
בנק
הפועלים בע"מ
בקשת
רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 26.11.2000
בע"א
1899/99 שניתנה על ידי כבוד השופטת
ה'
גרסטל
בשם
המבקשים: עו"ד י' בלום
ה ח ל ט ה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו לדחות בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר הצדדים.
המבקשים הגישו ערעור על פסק-דין שניתן נגדם בבית-משפט השלום בנתניה בסדר דין מקוצר בהעדר הגנה. ערעורם נדחה מאחר שבא-כוח המבקשים לא התייצב לדיון המקדמי שנקבע בערעור. לבקשת בא-כוח המבקשים, שטען שההעדרות נבעה מטעות של עורך הדין, הורתה השופטת קמא על ביטול פסק הדין ועל קביעת הערעור לדיון. לבקשת הצדדים נדחה הדיון ונקבע ליום 2.5.2000. במועד שנקבע, לא התייצב איש מהצדדים, והערעור נדחה בשנית.
ביום 22.8.2000 הגיש בא-כוח המבקשים בקשה לביטול פסק הדין שדחה את הערעור. בבקשה, שלא נתמכה בתצהיר, נטען כי באי-כוח הצדדים לא קיבלו זימונים למועד הדיון. בתגובתה לבקשה טענה באת-כוח המשיב, כי עוד ביום 23.5.2000 הודיעה לבא-כוח המבקשים על דחיית הערעור וכי בעקבות זאת גם שוחחה עמו על כך. בתגובת בא-כוח המבקשים לתגובת המשיב, שהוגשה אף היא ללא תצהיר, לא היתה התייחסות כלשהי לטענת באת-כוח המשיב כי היא עצמה הודיעה לבא-כוח המבקשים, הן בכתב והן על-פה, על דחיית הערעור.
כבוד השופטת קמא דחתה את הבקשה בנימוק שמחדליו הרבים של בא-כוח המבקשים, הכוללים העדרויות מדיונים והגשת בקשה באיחור ניכר וללא תצהיר, מעידים על זלזול בבית המשפט ועל ניסיון להרוויח זמן.
בא-כוח המבקשים טוען לפניי כי הבקשה הוגשה באיחור לבית המשפט המחוזי משום שבעת מתן פסק הדין, טרם נתקבלה חוות הדעת התומכת בטענות המבקשים. הצורך בקבלת חוות-דעת זו אף עמד בבסיס הבקשה לדחות את מועד הדיון המקורי שנקבע לערעור. הסיבה להגשת הבקשה באיחור נעוצה דווקא ברצון שלא להכביד על בית המשפט בבקשות סרק בטרם יתברר למבקשים האם טענותיהם נתמכות בחוות הדעת, ואין בה כדי להעיד על זלזול בבית המשפט. טענה זו, אשר היה על בא-כוח המבקשים לטעון בבקשתו מיום 22.8.2000 לביטול פסק הדין הדוחה את הערעור, לא נזכרה בהחלטת השופטת קמא. כן טוען בא-כוח המבקשים, כי תגובת המשיב לבקשה לא נתמכה אף היא בתצהיר, וכי אין לזקוף טעות זו, שנעשתה בתום-לב, לחובת שולחיו.
דין הבקשה להידחות. היה על בא-כוח המבקשים להגיש את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הצדדים, במועדה. לו אכן רצה בא-כוח המבקשים למנוע הליכי סרק בפני בית המשפט קמא, היה עליו, לכל הפחות, להגיש בקשה להארכת מועד, בתוך מסגרת הזמן הקצובה להגשת הבקשה לביטול פסק הדין.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ט' בסיון תשס"א (31.5.01).
ש
ו פ ט